היי את שם בחיפה ..מה נשמע ?

spooni

New member
היי את שם בחיפה ..מה נשמע ?

מה מרגישים ? מה עושים ? איך מתמודדים ? קשה קל ?קשה בינוני ? קשה כבד ?
 
אנחנו בסדר תודה

כאילו, קצת קשה להתרגש ממשהו שהוא בעיקר בטלויזיה. כשהייתי בת 5 חוויתי על בשרי את מלחמת ששת הימים כשתקעתי לבד בגן עם הסירנות הראשונות (בירושלים) , בת 13 במלחמת יום כיפור, ובת 20 במלחמת לבנון.. בת 29 במלחמת המפרץ - כאילו - קטן עלי....
 
צהריים טובים מהמופע האור קולי...

הילדים מקבלים הנחיות איך לנהוג וזה בעיקר לרדת למקלט ברגע שיש אזעקה. הם גם מקבלים הסברים מורחבים לשאלה למה אנחנו גרים בארץ כזאת. בשבלינו , ההורים , זה כל כך טבעי . אבל רק כשהקטן שלי אמר פתאום "פעם ראשונה שאני שומע אזעקת אמת" - פתאום קלטתי שעד היום הם רק שמעו סיפורים, אבל לא נכחו בעין הסערה. בכל מקרה, הם מדהימים. רגועים, נבונים ומשתפים פעולה.
 

E D G Y

New member
../images/Emo140.gifחזקו ואמצו שם בצפון...

מחזיקה לכם אצבעות (גם ברגליים...) ליבי אתכם....
 

spooni

New member
אולי תסבירי לי גם ... ../images/Emo13.gif

למה אנחנו חיים בארץ כזו ? האם "אין לי ארץ אחרת" מצדיק את עצמו ?
 
אני יודעת שלי אין ארץ אחרת

למדתי היסטוריה המון שנים, כמעט כל חיי. והיו שני מבחנים גדולים לקידמה לאנושיות ולערכים של הנאורות: לשתי הבחינות הללו (באירופה עצמה) קראו היהודים והנשים. בשתיהן הם נכשלו בגדול. אני לא מאמינה לרגע לציפוי הנאור של "המערב". אני לא אוהבת מה שקורה בארץ הזאת - לגמרי לא. אבל היא היחידה שיש . אני לא מכירה שום פתרון חוץ למלהאבק בכל הכוח שזאת באמת תהיה ארץ טובה לאזרחיה , לנשיה, לילדיה , לזקניה ולקבוצות מיעוטיה. אבל לעזוב את הבית? לאן בדיוק?
 

spooni

New member
בעקבות הימים האחרונים ...

אני חושבת שאולי זה לא הבית עבורנו ? אמנם לאבותנו הובטחה הארץ הזו והרצל בחר בה ...אבל זה נראה כאילו אנחנו לא שייכים לכאן, כולם סביבנו ערבים , אולי הם שייכים לכאן יותר מאיתנו. אולי אנחנו צריכים לקבל ארץ אחרת. שיהיו סביבה אוסטרלים לדוג' , או אמריקאים לדוג'. ו..אני לא שמאלנית ואני לא ימנית , אני רוצה לחיות בשקט ושלווה ומוכנה לעשות הכל בשביל זה. אבל , שתי מדינות במרחב כזה קטן , לא יתכנו. מה גם שהפלסטינאים לא מסתפקים רק בפיסת ארץ , הם רוצים את כככככל א"י. אז ..אם היו מקבלים אותי לארץ אחרת, הייתי הולכת. וכמוני עוד רבים.
 
זה באמת באמת לא פשוט

ולפעמים זו ארץ אוכלת יושביה שאין לה עתיד. אני לא אמכור לך פטריוטיות מטומטמת אלא רק את הנסיון ההסטורי שהצטבר בארכיונים של העם הזה (שאת חלקם לא ניתן בכלל לשחזר). לעשות את המקום הזה טוב , זה בהרבה תלוי בנו. נדמה לי שאם לא היתה לנו כל הזמן הפנטזיה הזאת של "אני אלך מכאן" יתכן שהינו עובדים קצת יותר בשכל על המקום הזה. זאת לא ארץ מעודדת אהבה ושימחה, אני באמת יכולה להודות בזה.
 
למעלה