היי בילי

[datnyc]

היי בילי

מאז שכתבת את ההודעה הזו גמורה זה מסתובב לי בראש ובבטן, אז אני לא יודע אם זו נחמה אבל אני מאמין שבאיזשהו שלב מישהו מצליח לגעת לנו עמוק בפנים, בלב, נגיעה מדוייקת להחריד (היוונים קראו לנגיעה הזו קופידון) וברגע שחשנו את הנגיעה הזו, שום דבר אחר לא ישווה לה. אם יתמזל מזלנו אנו זוכים לבלות את חיינו עם אותו אדם, אם הצלחנו החיים ומה שקורה סביבם לא מעמעים את יופיה ותחושתה של הנגיעה הזו. אז אולי אותו איש שמייסר אותך גם כשהוא איננו, הצליח לגעת, ומכאן כל היפוכי הבטן, תחושת האינטימיות שנבנית בהבזק של מבט. קחי את זה איתך כזכות, לא כעול שאיתו את צריכה להתמודד. וכשתצאי ותכירי אחרים, זכרון הנגיעה הזו אולי יפיח בך את התקווה שיהיה עוד מישהו שיצליח, כי הנקודה קיימת. ושהכל יעבור ממול

 

[בּילי בדרכים]

תודה דאטניק

אני מאוד מודה לך על ניסיון הנחמה. מאז התאוששתי, בכל אופן בנוגע לעניין הספציפי הזה התאוששתי. אני מבינה מה שאתה כותב אבל חושבת שבמקרה הספציפי הזה כנראה התמזל מזלי שלא אחיה את חיי עם האיש הזה. כן, היה בינינו משהו חזק מאוד אבל נדמה לי שזה בגלל שכל זה בא אחרי מדבר ארוך מאוד שהייתי בו. הייתי כבויה שנים רבות ובנישואים מאוד לא מפרים, מסעירים או משמחים והאש הזו שניצתה בי הבעירה את חיי והזניקה אותם לנקודה הבאה. בדיוק בגלל שזה היה זינוק כה עצום כל כך קשה לי להתאושש ולהעלות את חיי על דרך המלך. אני לא מזלזלת בחיבור שהיה לי עם האיש הזה אבל יודעת לראות מעבר למשיכה הגדולה שאם היה בא לחיות איתי היה נופל עלי כשק מלט. הבנתי את זה כבר אין ספור פעמים ונדמה לי שאני מגיעה עם הסיפור הזה לקו הסיום. האיש הזה אימלל אותי, שיקר לי, לא ריחם עלי ולא עשה בשבילי כמעט כלום. כל כולו היה פרומו למשהו שלא יגיע אף פעם ונדמה לי שרק בגלל שאכן הוא לא הגיע אף פעם נתתי לו עוד צ'אנס ועוד אחד כי אולי כשיהיה כולו שלי הכל ישתנה. אבל הוא לא יגיע אף פעם ובתוך תוכי ידעתי את זה כל הזמן. בקיצור, אקח איתי מהקשר הזה את הגילוי שביכולתי לאהוב בעוצמות שכאלו. אקווה שביכולתי להימשך כך לעוד אנשים ואמשיך בדרכי. את העול אני אכן בוחרת להשאיר מאחורי. היה לי די. עכשיו זה אני. בילי.