BreakOfDawn
New member
היי. דילמה רגשית...
עבדתי במקום מסוים כ-3 חודשים. עזבתי את העבודה לפני חודשיים בערך.
בזמן שעבדתי שם, עבד איתי מישהו שמההתחלה היה נחמד אליי ומצאתי את עצמי נמשכת אליו באיזו רמה לא מוסברת.
לא רציתי אותו בקטע מיני ממש אבל פשוט הייתי מחכה תמיד לראות אותו וכשהוא היה תמיד הייתי שמחה.
לא תמיד היינו עובדים ביחד כי אלה היו משמרות.
היה איזה קטע בעבודה, אחרי חודש וחצי נגיד שהייתי שם, שגרם לי לראות אותו באור קצת שונה.
הוא היה צריך מחליף לעבודה בטענה שיש לו משהו בבוקר ובסוף התברר שזה לא היה נכון.
זה גרם לי להתעצבן וגם איכזב אותי כי ממש רציתי לבוא לקראתו וגיליתי שהוא פשוט שיקר (כאילו הזמן שלי לא חשוב).
אבל אחר כך עדיין מצאתי את עצמי מחבבת את הבן אדם ומשש שמחה כל פעם שהוא נמצא.
לא ידעתי ממש מה לעשות עם זה, בעיקר בגלל העובדה שאני יותר גדולה ממנו בכמה שנים וגם שיצאתי מקשר ארוך ורציני באותה תקופה שעדיין היה נוכח באיזושהי צורה בחיי.
מה גם שגם ככה אני לאיודעת לפלרטט בחיים האמיתיים, למרות שהייתי רוצה להיות יותר דומיננטית כי זה באמת הסטייל שלי.|
בקיצור- רציתי להתקרב אליו באיזושהי דרך, לא למטרה מסוימת. נגיד היו כמה פעמים שחשבתי להציע לו ללכת איתי לכיוון הבית אבל תמיד הוא היה הולך למקום אחר אחרי העבודה.
יש לי קטע שאם אני דלוקה על מישהו- אני אוטמת את עצמי רגשית כדי לא להיפגע ולא מסגירה כמעט מה עובר לי בפנים, למרות שאין מצב שהוא לא ראה איך כייף לי איתו (היו פעמים יחידות שהיו בינינו צחוקים וכאלה).
הדבר הזה יושב לי כבד קצת על הלב כי עזבתי את העבודה לא בצורה הכי יפה ויש לי תחושת החמצה בכל מה שנוגע אליו.
אשמח לעצות או ייעוץ בעניין. ובבקשה עם רגישות מסוימת...
תודה!
עבדתי במקום מסוים כ-3 חודשים. עזבתי את העבודה לפני חודשיים בערך.
בזמן שעבדתי שם, עבד איתי מישהו שמההתחלה היה נחמד אליי ומצאתי את עצמי נמשכת אליו באיזו רמה לא מוסברת.
לא רציתי אותו בקטע מיני ממש אבל פשוט הייתי מחכה תמיד לראות אותו וכשהוא היה תמיד הייתי שמחה.
לא תמיד היינו עובדים ביחד כי אלה היו משמרות.
היה איזה קטע בעבודה, אחרי חודש וחצי נגיד שהייתי שם, שגרם לי לראות אותו באור קצת שונה.
הוא היה צריך מחליף לעבודה בטענה שיש לו משהו בבוקר ובסוף התברר שזה לא היה נכון.
זה גרם לי להתעצבן וגם איכזב אותי כי ממש רציתי לבוא לקראתו וגיליתי שהוא פשוט שיקר (כאילו הזמן שלי לא חשוב).
אבל אחר כך עדיין מצאתי את עצמי מחבבת את הבן אדם ומשש שמחה כל פעם שהוא נמצא.
לא ידעתי ממש מה לעשות עם זה, בעיקר בגלל העובדה שאני יותר גדולה ממנו בכמה שנים וגם שיצאתי מקשר ארוך ורציני באותה תקופה שעדיין היה נוכח באיזושהי צורה בחיי.
מה גם שגם ככה אני לאיודעת לפלרטט בחיים האמיתיים, למרות שהייתי רוצה להיות יותר דומיננטית כי זה באמת הסטייל שלי.|
בקיצור- רציתי להתקרב אליו באיזושהי דרך, לא למטרה מסוימת. נגיד היו כמה פעמים שחשבתי להציע לו ללכת איתי לכיוון הבית אבל תמיד הוא היה הולך למקום אחר אחרי העבודה.
יש לי קטע שאם אני דלוקה על מישהו- אני אוטמת את עצמי רגשית כדי לא להיפגע ולא מסגירה כמעט מה עובר לי בפנים, למרות שאין מצב שהוא לא ראה איך כייף לי איתו (היו פעמים יחידות שהיו בינינו צחוקים וכאלה).
הדבר הזה יושב לי כבד קצת על הלב כי עזבתי את העבודה לא בצורה הכי יפה ויש לי תחושת החמצה בכל מה שנוגע אליו.
אשמח לעצות או ייעוץ בעניין. ובבקשה עם רגישות מסוימת...
תודה!
