knappertsbusch
New member
הי! נזכרתי בסיסמה! תוספת לגבי האבסולוטית
אצלי יש שמיעה אבסולוטית, שהתגלתה אגב עוד לפני שידעתי לנגן על איזה שהוא כלי -
ההורים שלי שרו וניגנו באיזה שהוא שלב איזה שיר (אין לי מושג איזה) בסולם שונה מהמקובל, והתחלתי לבכות (גיל 4? ככל הנראה. בוודאות לפני 5). הם לא הבינו מדוע עד שקלטו את השינוי בסולם.
מפה לשם זה הוביל כמובן לנגינה בכינור, עד גיל 11-12.
יד שמאל שלי הסתדרה לא רע וכמובן שהודות לשמיעה ניגנתי הרבה יותר נקי מרוב הקולגות, אבל מה? יד ימין, החשובה יותר (!!!) זאת המחזיקה את הקשת, הייתה חלשה ולכן מעולם לא הגעתי לתוצאות משביעות רצון מבחינה מקצועית.
אגב, השפעת יד ימין על הצליל (גם אופי וגם דיוק) היא לא פחות קריטית מהשמאלית הלוחצת על המיתרים, והמשותף לכל נגני-העל למיניהם (חפץ ושות׳) הוא מעל ומעבר לכל יד ימין מ-ו-ש-ל-מ-ת, מין שילוב בלתי אפשרי של גמישות וקלילות ודיוק וקפיציות בפרק כף היד.
עברתי לפסנתר וחרף המגבלות המוטוריות אף הצלחתי להשיג תואר ואני עדיין מלווה זמרים ומקהלות פה ושם.
לסיכום העניין האבסולוטי - אני יכול לספור אבסולוטיים שאני מכיר אישית באצבעות כף ידי, מיעוט שבמיעוט. בעלי שמיעה יחסית מפותחת? למכביר. יש לציין שהדיוק שלי (למשל, האם מדובר ב-441 או 442 הרץ) התעמעם עם השנים עקב אי-נגינה בכינור והתפשרות על כיוונון הפסנתר. לא משהו שאי אפשר להשחיז בחזרה לדרגות גבוהות אחרי אימון קצר.
בנוגע לוויכוח עם רון - לא יודע, כנראה ששניכם צודקים, זה שילוב של קליעה סופר-מדויקת למטרה יחד עם שינוי אינסופי ורציף למתיחה של המיתר, היכולת לנגן נקי באזורים הגבוהים של מיתר המי דורשת מהירות תגובה על-אנושית.
ואותם כנרים מוכשרים הם אכן מעל לבני האנוש הממוצעים במספר תכונות. כמו אתלטים. בדיוק כמו.
אצלי יש שמיעה אבסולוטית, שהתגלתה אגב עוד לפני שידעתי לנגן על איזה שהוא כלי -
ההורים שלי שרו וניגנו באיזה שהוא שלב איזה שיר (אין לי מושג איזה) בסולם שונה מהמקובל, והתחלתי לבכות (גיל 4? ככל הנראה. בוודאות לפני 5). הם לא הבינו מדוע עד שקלטו את השינוי בסולם.
מפה לשם זה הוביל כמובן לנגינה בכינור, עד גיל 11-12.
יד שמאל שלי הסתדרה לא רע וכמובן שהודות לשמיעה ניגנתי הרבה יותר נקי מרוב הקולגות, אבל מה? יד ימין, החשובה יותר (!!!) זאת המחזיקה את הקשת, הייתה חלשה ולכן מעולם לא הגעתי לתוצאות משביעות רצון מבחינה מקצועית.
אגב, השפעת יד ימין על הצליל (גם אופי וגם דיוק) היא לא פחות קריטית מהשמאלית הלוחצת על המיתרים, והמשותף לכל נגני-העל למיניהם (חפץ ושות׳) הוא מעל ומעבר לכל יד ימין מ-ו-ש-ל-מ-ת, מין שילוב בלתי אפשרי של גמישות וקלילות ודיוק וקפיציות בפרק כף היד.
עברתי לפסנתר וחרף המגבלות המוטוריות אף הצלחתי להשיג תואר ואני עדיין מלווה זמרים ומקהלות פה ושם.
לסיכום העניין האבסולוטי - אני יכול לספור אבסולוטיים שאני מכיר אישית באצבעות כף ידי, מיעוט שבמיעוט. בעלי שמיעה יחסית מפותחת? למכביר. יש לציין שהדיוק שלי (למשל, האם מדובר ב-441 או 442 הרץ) התעמעם עם השנים עקב אי-נגינה בכינור והתפשרות על כיוונון הפסנתר. לא משהו שאי אפשר להשחיז בחזרה לדרגות גבוהות אחרי אימון קצר.
בנוגע לוויכוח עם רון - לא יודע, כנראה ששניכם צודקים, זה שילוב של קליעה סופר-מדויקת למטרה יחד עם שינוי אינסופי ורציף למתיחה של המיתר, היכולת לנגן נקי באזורים הגבוהים של מיתר המי דורשת מהירות תגובה על-אנושית.
ואותם כנרים מוכשרים הם אכן מעל לבני האנוש הממוצעים במספר תכונות. כמו אתלטים. בדיוק כמו.
