היי זאת פעם ראשונה שאני פה

היי זאת פעם ראשונה שאני פה

סליחה שאני אומרת את זה אבל כשראיתי את הכותרת של הפורום הזה אני מודה שהייתי קצת המומה. "מכורה? לאהבה? איך ייתכן כזה דבר?" כבר זמן מה שאני מרגישה דיכאון, ואני חושבת שאני יכולה לקשר אותו לגבר מסויים (שלא היה מי יודע מה בריא בשבילי... ואני מתעקשת לשמור על קשר איתו) בכל אופן אמרתי לעצמי- אולי זאת הבעיה שלי? אולי גם אני מכורה? והחלטתי להיכנס לפורום. הסתכלתי קצת, קראתי פה ושם, אבל נתקעתי במיוחד על ההודעה של שירלי. נבהלתי כששמתי לב שאני פשוט מזדהה עם כל שורה שנכתבה שם. "אהוב תורן" ומה שהיא סיפרה על ה"בור השחור" והפחד ליפול....... אלוהים היא פשוט סיפרה שם על החיים שלי !!! אני כל כך מכירה את התופעה הזאת של ה"אהוב תורן שמפצה אותי על כל מה שרע בחיים שלי" יאו אני פשוט נבהלתי.... בנות אתן שנמצאות כאן בפורום יכולות לענות לי- איך אוכל לדעת שאני מכורה ??? איך יודעים ??? איך אפשר לעשות את ההבחנה בין רצון בקשר עם בחור לבין אובססיה למצוא בחור ?? כשאני חושבת על זה, הרי מבחינה פסיכולוגית, כל יצור אנושי יחזור על פעולות שגורמות לו הנאה ויימנע מפעולות שגורמות לו כאב. חום, אהבה, ומגע אנושי הם כמובן דברים שגורמים הנאה, ומכאן שכל אחד מאיתנו ירצה לחזור על הפעולות האלו שגורמות לו הנאה. איך אפשר לקבוע מתי זה יותר מדי ??? יש לזה תסמינים? תסבירו לי בבקשה כי נראה לי שאני פה עולה על הבעיה שלי. תודה רבה.
 
המשך קטן

ידעתי שרציתי לפתח את הנושא לעוד נקודה ואח"כ שכחתי מהי. מה שהתחלתי להגיד קודם, זה לאחר שאנחנו מגלות משהו שעושה לנו טוב אז ברור שנרצה לעשות אותו שוב, וככה בעצם אפשר להתמכר להמון דברים- אלכוהול, סמים, מגע אנושי.... כשאת מתרגלת לדברים האלה, ואחר כך את צריכה לחיות בלעדיהם, החיים שלך נראים ריקים וחסרי משמעות. ככה אני מרגישה עכשיו, למרות שכבר יש לי "אהוב תורן" חדש. אני מתגעגעת לאהוב שהיה גורם לי לרצות אליו, להשתוקק אליו, להיות צמאה אליו. שהייתי בטוחה שכל זה לא בריא בשבילי, אבל עכשיו אני לא יכולה לחיות בלי התחושות האלה... בבקשה תסבירו לי מה עובר עליי אני משתגעת. ודרך אגב האהוב תורן החדש לא מספיק לי כי אני עדיין חושבת על ההוא שגרם לי לכל הרגשות האלה. אני אחת שהאופי שלי זה לא לשים על בנים, בנים שרוצים אותי לא מעניינים אותי, הם יוצרים אצלי דחייה. אבל הנה אותו אחד שכל הקשר שלנו היה מזניח אותי וגורם לי לרדוף אחריו... עכשיו עדיין נמצא לי במוח..... אולי מה שאני מרגישה זאת פשוט אהבה רגילה ולא התמכרות ?? תסבירו לי =/
 
שלום לך וברוכה הבאה../images/Emo24.gif

לפי תיאורך הגעת למקום הנכון. בדיוק בשביל תהיות כמו שלך הפורום הזה הוקם. ראש לכל אל תבהלי מהתווית "מכורה" . משום שההנחה העומדת מאחורי התפיסה שלי ושל גולשות נוספות בפורום היא שאנחנו אובססיביות ביחס לאהבה. מבינה? אני אישית מגדירה את זה כהתמכרות לאשליית אהבה. והנה, את באה עם הסיפור שלך וממש ממחישה את זה: את אוהבת גבר שדחה אותך , הזניח אותך, גרם לך לתחושות קשות כש"רדפת" אחריו. ואילו את הגברים שרוצים אותך את דוחה כלאחר יד. אז אמרי לי , איפוא כאן הטוב , החום והביטחון שאליו התמכרת? ההפך הוא הנכון : נעשית אובססיבית דווקא להזנחה, דחיה , השפלה..... וזה מה שקורה לנו המכורות: גבר מסוים מופיע ומייד הופך לנו את הסימנים על פיהם: מינוס הופך לפלוס במוח המגורה שלנו.... ועכשיו, אני מחזירה לך את השאלה, פור אבר, האם את מכורה לאשליית אהבה? הישארי עמנו. נורית
 

E D G Y

New member
אני מציעה שתקראי את המאמרים

של הפורום כדי להבין לעומק את "הגדרת הבעיה" שלנו...
 
הגעת למקום הנכון בזמן הנכון

אגב מצא לי חן "כשרעבים אוכלים" "כשצמאים שותים" הייתי גם מוסיף כשחרמנים מזדיינים, למה לא לקרוא לילד בשמו?
 
למעלה