היי חבר'ה , שאלת התייעצות

yiska11

New member
היי חבר'ה , שאלת התייעצות

הקדמה קצרה : עד יום ראשון האחרון הייתי בחופש של שבועיים מהעבודה (בשביל מבחן שהיה לי ביום חמישי.היה מזעזע!) , השבוע חזרתי לעבודה וגיליתי שלמישהי אצלינו גילו גידול במעי הגס (ihovav - שימי לב, אני לא משתמשת במילה סרטן..לא אוהבת אותה פשוט), בקיצור , אף אחד מהעבודה לא גילה/מגלה יותר מדי התעניינות . אנחנו במשרד בערך 25 איש אבל עדיין בקשרים נורא טובים. השאלה שלי היא איך להתייחס מפה והלאה. ברור לי שאני הולכת להתקשר אליה ולשאול בשלומה אבל אולי בעצם לא עכשיו. כי רק עכשיו היא עושה את הניתוח , בטח רק עכשיו מבינה מה הולך לעבור עליה וכו'.היא בטח צריכה זמן לעצמה .או שלא.אולי עכשיו היא צריכה אנשים מסביבה.בקיצור זאת ההתלבטות.פלוס רציתי לדעת אם זה משהו שאולי היא תרגיש לא נעים שידעו. מה אתם אומרים ? ? כ"כ כואב לי עליה , כי היא חדשה אצלינו (בערך..)היא 4 חודשים במשרד ואני זוכרת את היום הראשון שהיא הגיעה לעבודה והיא כ"כ התלהבה שהיא מצאה עבודה סופסוף.היא עלתה לפני כמה שנים לארץ ובקושי מצאה עבודה וזהו.כואב לי לראות שעכשיו היא תהיה שוב מושבתת ואולי יפטרו אותה..א שיש סיבה מספיק טובה -אבל היא בעצם הולכת להיעדר הרבה. אוך , זה מעצבן !!! חוצמזה , שאתמול דיברתי על זה עם חברות שלי ואז חברה שלי זרקה-טוב, יסכה , אולי נעבור נושא.לא מדברים על זה בזמן האוכל. זה היה מעצבן !!! כאילו מה ??? טוב,סורי על האורך וגם על השטויות שקשקשתי,אבל תגיבו מה אתם חושבים. תודה רבה מראש ויום מצויין ! (
שבעצם כבר לילה
 

elylan

New member
../images/Emo20.gif../images/Emo26.gif../images/Emo27.gif../images/Emo20.gif

בקשר למבחן אל תדאגי,לפעמים נדמה לנו שהלך מזעזע אבל הציון בסוף מעולה
. יש מועד ב'?
לפי דעתי רוב האנשים זקוקים לתשומת לב, שידאגו להם ושישאלו לשלומם, ובטח כשהם חולים. אולי היא זקוקה לתמיכה של מישהי שעברה משהו דומה ויודעת לעייץ, לכוון, להקשיב ופשוט להבין אותה. אני חושבת שכמה שפחות זמן היא תהיה לבד כך יותר טוב בשבילה. יהיה לה פחות זמן לחשוב על המחלה ועל הדברים השליליים. לא ממש הבנתי, בעבודה יודעים שהיא חולה או לא? בכל זאת אם לא יודעים אז אל תהיי זאת שתגלה לכולם, אולי היא לא רוצה שידעו. את יודעת, אנשים שלא קשורים באופן כלשהו למחלה הזאת, לא אוהבים לדבר על זה כי זה משהו שלילי ומפחיד וגם מלחיץ. ולסיום קבלי
ו
 

24 ברבלה

New member
מסכימה עם כול מילה!

לפי דעתי היא מאוד תעריך אם תרימי לה טלפון. אם את יודעת מתי עברה את הניתוח, תקחי איזה יומיים אחר כך כי בטח ייקח לה זמן להתאושש אבל אני בלי שום צל של ספק הייתי מתקשרת.. אין כמו התמיכה של האנשים שעברו את זה, גם אם זה לא אותו סוג סרטן, החוויה הראשונית היא מאוד דומה.
 
מי אוהב לדבר על זה...? ../images/Emo4.gif

אפילו אני לא... כ"ש אנשים אחרים שלא חלו, ואין להם את הרגישות למחלה ולחולים בה... מעניין אם החברות בעבודה שלך יודעות שחלית... בטח הם היו מבינות את הרגישות שלך אם כן.
לדעתי- את שכן יודעת מה זה לחלות במחלה ורגישה לזה, וגם בעלת ניסיון, את צריכה מיוזמתך שלך לפנות לחברה שלכן בעבודה ולהתעניין ולהציע עזרה! אני מבין מאוד את הדחייה של שאר העובדות שם בהתעסקות בזה, ולכן הכל תלוי בך ורק בך. תצליחי!
 

ihovav

New member
מי שלא חולה,

אוטומטית חסר רגישות לעניין? אתה בטוח? לא קצת הכללה?
 
מניסיון כן ! לא אוהבים לדבר על

מחלת "סרטן" .......... זה מפחיד אנשים, מטריד, מזעזע, וכשמישהו קרוב להם חלה, זה עוד יותר מרתיע, בהחלט!!! מעטים אנשים בריאים שלא חלו חלילה [או קרוב/מכר שלהם] במחלה, שידסקסו על המחלה כאילו דיברו על שפעת חולפת, לומר סרטן היום, זה כמו לומר: מוות. ככה זה מצטייר בדרך כלל אצל מי שלא הכיר מקרוב את העניין, וגם אני בתוכם. קשה לי להאמין שלפני מחלת הורייך את היית שונה מכולם. או שכן...
 

ihovav

New member
הכללה גסה

ודווקא בה יש חוסר רגישות. ראשית אודה לך אם לא תחליט מה הייתי לפני מחלת הורי. ואם כבר התרכזנו בי כדוג', יצא לי לדבר עם אנשים על כל מיני חוויות לא קלות (כן, לא רק סרטן [ או גידול...] הם חוויות לא קלות) למשל שכול (שזאת חוויה לא קלה, גם היא קשורה למוות...) - חוויה שלמזלי עוד לא עברתי (או פיגור). אני בהחלט לא חושבת שדיברתי על חוויות כאלה בחוסר רגישות. ונצא רגע ממני (למרות שללא כל הכרות איתי החלטת החלטות לגבי) אני מכירה עוד רבים וטובים (גם רבות וטובות) שהרגישות שלהם גבוהה גם כשמדובר בחוויות לא קלות של אחרים! (בין אם מדובר בחוויות שהקונוטציה שלהם היא: מוות, ובין אם לא). ושנית - אתה צודק, אני לא מתייחסת ומדברת על סרטן כמו על שפעת. בכל זאת יש לדעתי הבדל. אני שמחה להבין שאצלך (כחולה לשעבר) אין הבדל והמחלה עברה עליך בקלות כמו שעלי עוברת מחלת השפעת.
 
אין לי כוח להתווכח-מעניין מה אחרים-

יאמרו. אני די מחזיק בדעתי, רוב (!) האנשים לא אוהבים לדבר על מחלה כזו קשה שמיתקשרת עם מוות. זה קצת מוזר להתווכח על זה. רוב חברי הפורום כאן, החולים כתבו בשלב כזה או אחר על יחס לא הוגן מצד הסביבה או חברים קרובים אפילו, בשל מחלתם, לפעמים ריחוק ממש (על פיטורין ממקום עבודה אני לא מדבר) אבל לאמר ש"סרטן" זה נושא מודחק בחברה (כמו "מוות" בעצם) זה די ברור לדעתי. אבל שוב- זו דעתי, הייתי מעוניין לשמוע את האחרים פה...)
 

ihovav

New member
למה? אנשים שכן חולים,

כן אוהבים לדבר על המחלה? נכון שיותר קל להרגיש הזדהות עם אדם שחווה את אותה החוויה שאתה חווה או חווית, עדיין זה לא סותר שלאחרים לא תהיה כגישות. עדיין אני חושבת שזו הכללה ומעבר לכך, הכללה חסרת רגישות. נכון שיש כאלה שיהיו חסרי רגישות לעניין ואף יפטרו חולים, אך כנגד יש גם אחרים(!) ואל לנו לשכוח זאת. יש גם כאלה שיפטרו אדם שלקה בהתקף לב, לצערי נתקלתי במקרה דומה, האם זה אומר שלא תוכל לדבר איתו על כך ברגישות משום שאתה לא לקית באותה המחלה??? ומה בדיוק הקשר בין חוסר רגישות של כל (או כמעט כל, כדבריך) האנשים שלא חלו ולא היו קרובים לזה לבין הענין שסרטן מודחק או לא בחברה? ואם אתה חש שיש כאן ויכוח ולא דו שיח (בוטה ככל שיהיה), חבל. אתה רוצה לשמוע אחרים, תשמע, זה לא ימנע ממני להביע את דעתי. כל טוב ולילה טוב.
 
אוף-אל תתעצבני../images/Emo67.gif../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

לא אמרתי שאני לא מעונייין בויכוח, פשוט דעתך ברורה לי מאוד, ואני לא מסכים איתה, ככה שאין טעם להוסיף מה אני חושב או מה את, כי בבסיס אנחנו לא מסכימים. אני לא אמרתי כל, או כמעט כל האנשים, אלא רוב(!) האנשים בעולם לא אוהבים לדבר על המחלה (עובדה- קוראים לה- ה'מחלה, ולא סרטן...) ודי מפחדים וחוששים להתעסק בנושא, מה שאין כן מי שחלה או מי שמכיר מקרוב, יודע מה עובר על החולה, ודי מתעניין באיזה שלב של טיפול הוא נמצא.... אני ממש לא בא למנוע ממך להביע דיעה... איך הגעת לזה אנל'א יודע.... את מרגישה מותקפת משום מה. אני פשוט לא מוצא עניין ב-להחליף את אותם דיעות כשברור לכל צד מה השני אומר ועד כמה הוא לא מסכים לשני, ושנינו כנראה לא מסכימים. אז עדיף לשמוע אחרים בפורום ולראות באיזו דעה הם יצדדו... מי יודע- אולי אני טועה (מה שלא קורה לי הרבה) בכל מקרה- תזרמי- אנחנו לא בויכוח הרי גורל כויכוח על אמונה, ככה שאין פה משהו רע ביננו, אני מת מחום בחדר שלי, מחכה לחבר שיבוא כבר שעה, מת לצאת, בנתיים במסנגר כל האחרים כותבים כל רגע הודעה, ואני קופץ כל שניה מאחד לשני, מתנצל שאני עסוק עם האחר, וכל אחד ניפגע וזועם בדרכו שלו (
) ככה שבין לביןאני קופץ לכאן לראות מה חדש, ובתוך כל זה מחכה כבר לחבר שיבוא ונצא כבר מהתנור הזה........
אז אולי נשמעתי מתקיף, אולי, זה קורה לי לפעמים. אז קחי גם את (כמוני) כוס מים קרים ממותקים מוגזים (קולה למשל) תרווי נחת מהשתייה הצוננת, תירגעי (כמוני כרגע) קצת תחשבי על הכיף שלך בחיים (בטח יש הרבה..
) ושאת בריאה (ב"ה...) ויהיה טוב כבר. ונחכה לאחרים אולי ירדו אל העם (אלי
) ויביעו דעתם בנושא הויכוח שלנו (כל כך שולי לדעתי) והוא: האם העולם פוחד לדבר על "סרטן" או לא? לילה טוב לך וכולם......
 
יוני אתה צודק

אנשים נרתעים. בהתחלה עוד מתעניינים לשם הנימוס ,וגם ההתענינות היא שטחית ,לא רוצים פרטים, ואני אחת מאלה שפיטרו אותה מהעבודה בעקבות המחלה. והיום אני ממעטת מאד לצאת מהבית ,רואים רק מבטי רחמים בעיני האחרים,
 

ihovav

New member
לפני שאגיב,

אשמח לקבל הסבר בקשר לסוגריים שמופנות אלי. תודה.
 

24 ברבלה

New member
לפי דעתי...

היתה פה אי הבנה מוחלטת בין שניכם... אתם מכירים את זה שאתם שולחים sms לפעמים והוא יכול להיראות אחרת ממה שהכותב התכוון כי תכלס אי אפשר להעביר נימה או טון בהודעה שכזאת... אז אני חושבת שמה שקרה פה הוא דומה. יוני (וזה רק נראה לי) התכוון להגיד שלפני שהורייך חלו, מחלת הסרטן הייתה משהו רחוק ומרתיע הרבה יותר ממה שהוא כיום ולכן מן הסתם ההתעסקות בו לא הייתה משהו שעומד על סדר היום... ihovav כעסה ובצדק שיוני כביכול החליט בשבילה שלפני זה אם היתה נתקלת בסיפור על אדם חולה סרטן היא היתה נרתעת ולא מדברת על זה או מתעלמת מהאדם.... מה שאני מנסה להסביר פה ששניכם העלתם דברים נכונים מהחיים. הכללות הם דבר רע מיסודו אבל הרעיון הכללי הוא נכון. אני חושבת שבגלל שלא הבנת את הנימה של יוני, (שהיא לא מזלזלת בך או באנשים אחרים שלדעתו לא מבינים ולא רוצים להבין), אז כעסת. הנימה של יוני ממה שהצלחתי להבין היא של השלמה והבנה של אנשים הנרתעים... מה שכן יוני... לפי דעתי יש מקום לקבל דיעות של אחרים ולנסות להיות יותר רגיש... אני לא באה כאן ממקום פלצני של להעביר שיעור ברגישות... אני רק מנסה לגשר פה על הויכוח המיותר הזה... או שהוא לא מיותר בעצם, וכול אחד יכול להביע את דעתו גם אם זה בנימה פחות נעימה... לא יודעת... רק מנסה לעזור.. מקווה שהבנתי וששפכתי אור על המתרחש בצורה טובה יותר
 
גם את לא הבנת לגמרי אותה

ההודעה הזו שעליה הגבת, ובה כתוב שהיא רוצה הסבר בקשר לסוגרים בכלל מופנית ל-יסכה! בהודעה הראשונה שפתחה את השירשור,תקראי אותה. בקשר למה שהיא כעסה- אני לא פסיכולוג, ולא יכול להבין מה נחשב חסר רגישות אצל אדם פרטי (חוץ מדברים ברורים- וכללים אצל כל אחד) אז אם אמרתי שלפני מחלת הוריה היא היתה פחות מתעניינת במחלה, וכו' זה לא אמור לעצבן, ובכלל כללתי גם את עצמי בדבר, והבעתי הבנה לעניין, חוץ מכך- הוספתי עליה ספציפית שאולי היא שונה, ותמיד היתה רגישה לכך (בסוף המשפט כתבתי- או שכן...) בכל מקרה זה ממש: "מהומה על מאומה" כולה הבעתי דיעה רווחת בציבור- ואם יש מי שנפגע מכך שלא רציתי לפתוח ויכוח אז אין לי מילים, וחאם הוא מרגיש שמשתיקים אותו, אז הוא גלש אל מעבר הסמבטיון, שוב-אני לא פסיכולוג שיכול להבין לנבכי נפשו של כל אחד שנתקלתי בו ולכן אני גם לא אוסיף בעניין, מי שלא תופס דברים בפרופורצייה שיבושם לו! שבת שלום לכל מי שכן מבין אותי בדרך כלל
 

24 ברבלה

New member
הבנתי שזה תגובה שלה ליסכה

פשוט רציתי להגיב באופן כללי לשניכם... לא משנה מאיפה אני פותחת את זה לא? בכול אופן... לא אמרתי שאתה צריך להיות פסיכולוג ולא רציתי להמשיך ויכוח שלדעתי הוא מיותר חוץ מזה... עם רגשות לא תמיד אפשר להתווכח אז לכתוב: "זה לא אמור לעצבן" זה קצת לא פייר כי אם אותך היה מעצבן משהו ומישהו היה כותב לך "אתה לא אמור להתעצבן", זה לפעמים מעצבן שבעתיים! יוני.. אי ניסיתי לכתוב בכדי להגיע להבנה.. אתה עונה לי כאילו תקפתי אותך או רשמתי שאתה לא בסדר ואם תקרא שוב תבין שזה לא מה שעשיתי... הבנתי גם את הצד שלך ואתה בהחלט צודק לדעתי בכמה דברים שכתבת.. זהו... מקווה שירדת לסוף דעתי
 
היי חברה, שבוע טוב,

אני יכולה רק להעיד על עצמי, בתור מבריאת סרטן, שבגלל שבזמנים הקשים שלי חשתי אינטואיטיבית את מבוכת האנשים סביבי, "ניהלתי" אני את השיחות, כלומר דיברתי בחופשיות על מה שעובר עלי, הסברתי בחופשיות את שעברתי, קראתי למחלה בשמה "הסרטן שלי"ולא התביישתי לבקש מזה או אחר שישפוך לי את האשפה בדרכו החוצה או שחברה תחליף לי מצעים במיטה כי אני לא מסוגלת. וזה גרם לאנשים סביבי לדבר ולהתעניין בצורה חופשית עם חיוך על השפתיים כי לא הסכמתי שיהיו סביבי אנשים עצובים וגם הצהרתי על זה בבדיחות...וזה עזר !!! זה שבר את הקרח !!!! אני מלווה חולי סרטן אחרים ועיצה זו מתקבלת בברכה וכמעט תמיד מוכיחה את עצמה. אז זו היא תרומתי הצנועה לנושא. שבוע טוב לנו איילת האביב
 

t w i x i t

New member
היי

כל הכבוד על היחס שלך כלפיה... תראי, אני יכולה להגיד לך שכשלי גילו, אז מיום הגילוי ועד כמה שבועות אחרי לא היה לי זמן לעצמי. כל היום חברים באו לבקר, והיו טלפונים והודעות וביקורים מאנשים שאפילו לא ידעתי מי הם, החדר שלי היה מוצף במתנות וממתקים ופרחים ובלונים.... וזה ממש עזר כל תשומת הלב הזאת. באמת ברגעים מסויימים הרגשתי שבקושי יש לי זמן להיות עם עצמי וכל מה שרציתי זה רק שיעזבו אותי בשקט.... אבל זמן קצר אחרי הבנתי שבלי כל התמיכה והעידוד הכל היה הרבה יותר קשה. דבר ראשון זה כיף לדעת שמעודדים אותך ויש מי שעומד מאחוריך ומחזק אותך ומקשיב לך. המון אנשים רוצים לספר ולפרוק את מה שיש להם על הלב ושיחות עם אנשים מאוד יכולות לעזור לזה. חוצמזה שכשאתה מוצף כל היום באנשים סביבך, זה מסיח את דעתך מהמחלה, אתה פחות שוקע במחשבות שליליות ובכל העניין עצמו. הרי גם כשאנשים באים אלייך, אתה לא מדבר איתם רק על מה שקרה, הם גם משתפים אותך בדברים שקורים להם, מעדכנים אותך... זה מונע ממך לשקוע ברחמים עצמיים ובלהתעסק במחלה ונותן כוחות להתמודד. אני חושבת שאת כן צריכה להתקשר אליה, גם אם את מרגישה שאת מעיקה עליה, או מציקה לה, כי את לא. ואם לא יתחשק לה לדבר, אז סביר להניח שהיא פשוט גם לא תענה... גם אנשים שמראים שהם חזקים זקוקים לתמיכה הזאת. כדי להמחיש לך ולו במעט מה היא עוברת, תשווי אותה לבן אדם שכרגע סיפרו לו שמישהו במשפחה שלו מת, או כל טרגדיה אחרת... פשוט מרגישים שהכל חרב... ובקשר לחברה שלך שאמרה שלא מדברים על זה, אני יכולה להבין אותה שזה לא בדיוק הנושא שהכי נעים לדבר עליו, אבל מצד שני מעצבן אותי אנשים שחיים בבועה. נכון זה לא דבר משמח, אבל מה לעשות, כזה הוא העולם ולצערנו הוא לא מורכב רק מדברים שמחים. צריך להיות ריאליים ולדעת לדבר גם על נושאים פחות משמחים. שתחשוב לרגע, מה החברה שלה לעבודה עוברת בזמן שהיא אפילו לא מוכנה לדבר על הנושא. דבר אחד יש לי להגיד לה - GET REAL. ושוב, בקשר אלייך, תמשיכי בדרכך. הלוואי וכולם היו מגיבים כמוך :)
 
למעלה