היי חבר'ה
שלשום נפגשתי עם ניצול שואה וראיינתי אותו (ברוב טיפשותי לא הקלטתי אותו) בשביל העבודה שלי באנגלית,הוא סיפר לי את הסיפור שלו וזה היה מאוד מעניין. אז ככה: קוראים לו חנן והוא מיוון. הייתה לו אחות צעירה (הפרש 8 שנים) בשם פלור (שושנה בעברית). יש לו מספר על היד 109489 ואני מניחה שאף אחד לא ראה במדוייק את המסמך שבמוזיאון יד ושם (מופיע גם בוושינגטון) שמפרט איזה "מספרים" הולכים להשמדה ותופתעו לדעת שחנן היה הראשון ברשימה להשמדה. הוא היה ב-6 מחנות ריכוז והשמדה: אושוויץ,מיידנק,בלז'ץ אני חושבת..מממ לא זוכרת את כולם כי היו שמות לא מוכרים אבל אשאל אותו שוב ואכתוב בהמשך. כאשר הגיע עם משפחתו לאושוויץ הפרידו בינו לבין משפחתו ומאותו רגע הוא לא ראה אותם יותר. אבא שלו סימן לו עם היד שיבוא והוא ניסה להסתנן אליו אבל גרמני בא ותפס אותו. פעם שניה שהוא ניסה שוב פעם הגרמני תפס אותו וכבר לא הייתה לו ברירה אלא להיפרד מאביו שעשה לו שלום. אתם בטח שואלים איך הוא יצא משישה מחנות ריכוז והשמדה וזה מה שגם אני שאלתי אותו והוא ענה שהבריחו אותו בכל פעם; זה היה עם אמריקאים,רוסים...היה לו מזל!!! הוא סיפר שיום אחד לקחו אם אני לא טועה 6 אלף יהודים, כולל אותו, לקרחת היער וירו עליהם מהלמעלה,מהשמיים,ורצחו את כולם מלבד שישה והוא היה מלא בדם והיה לו שוב מזל שהגופות הצילו אותו כשהסתירו אותו. לפני כמה זמן כשהיה במשלחת הוא פגש את אחד הניצולים מאותו יער,הניצול הזה היה רבי והם שתו קפה והכל...והרבי היה עם מלא מלא דתיים וכשאמר להם-תראו האיש הזה ניצל איתי מהירי ביער,כולם התנפלו עליו (מהשמחה והאושר שהוא ניצל). חנן לא ראה אותו מאז. כשהיה יורד באושוויץ גשם,ולמפקד היה סוס לבן כסיד עם כמה כתמים שחורים, הוא היה מצווה על כמה יהודים לקרצף את רגליו של הסוס מבוץ כדי שיישאר נקי. בשביל שהסוס לא יירטב משלוליות,המפקד היה מצווה עליהם לשכב על השלולית כדי שהסוס יעבור עליהם. זה פשוט זעזע אותי. יום אחד חבריו של חנן באו אליו בבהלה וצעקו לו שדודו התעייף מעבודתו והמפקד הורה לו לשכב על האדמה כדי לעבור עליו עם הסוס. והדוד שלו מסכן מת בייסורים!!! חנן רצה ללכת לראותו אבל לא יכל כי פחד שיהרגו אותו בדרך. בפעם אחרת, הייתה אישה צעירה עם תינוק בידיה. הגרמנים רצו להרוג את שניהם וחבר של חנן לא הסכים לזה,חטף את התינוק מידיה והניח בידיה של אישה מבוגרת אבל האם הצעירה צעקה לו למה הוא חטף את התינוק והרגו אותה בגלל שצעקה. ועל תינוק אחר- חנן וחבר שלו היו צריכים לנקות קרון ואז הם ראו תינוק קטן וחמוד שהבטן שלו הייתה רטובה. הם עמדו והסתכלו עליו ולא ידעו מה לעשות..לקחת או לא לקחת? הרי מה אפשר לעשות עם תינוק במחנה השמדה? אם היו מגלים תינוק הרגו אותו מיד... גרמני שבא לראות מה קורה אמר להם להמשיך לעבוד והם היססו והתמהמהו קצת בגלל התינוק...באותו רגע הגרמני התעצבן וירה בו.. הסיפורים שלו פשוט צימררו אותי. אני מצטערת (בשבילי ובשביל כולם) שלא הקלטתי אותו אבל זאת לא הפעם הראשונה והאחרונה שאפגוש אותו. לא סיפרתי לכם שהוא עובד עם "משואה" ומרצה שם לצעירים שלומדים להדריך ובכלל...חנן הציע לקחת אותי בהזדמנות כדי לראות אותו מרצה ולראות איך הקהל מגיב ומן הסתם הסכמתי ואני מקווה ללכת איתו כמה שיותר כדי ללמוד ולהשכיל על השואה. עוד היום או מחר אעלה לפה שאלות שהכנתי בשביל העבודה שלי...אם תוכלו לעזור אשמח מאוד ואעריך את זה! אדבר עם חנן כדי לתקן כמה פרטים שכתבתי ולא הייתי בטוחה בהם. שבת שלום
שלשום נפגשתי עם ניצול שואה וראיינתי אותו (ברוב טיפשותי לא הקלטתי אותו) בשביל העבודה שלי באנגלית,הוא סיפר לי את הסיפור שלו וזה היה מאוד מעניין. אז ככה: קוראים לו חנן והוא מיוון. הייתה לו אחות צעירה (הפרש 8 שנים) בשם פלור (שושנה בעברית). יש לו מספר על היד 109489 ואני מניחה שאף אחד לא ראה במדוייק את המסמך שבמוזיאון יד ושם (מופיע גם בוושינגטון) שמפרט איזה "מספרים" הולכים להשמדה ותופתעו לדעת שחנן היה הראשון ברשימה להשמדה. הוא היה ב-6 מחנות ריכוז והשמדה: אושוויץ,מיידנק,בלז'ץ אני חושבת..מממ לא זוכרת את כולם כי היו שמות לא מוכרים אבל אשאל אותו שוב ואכתוב בהמשך. כאשר הגיע עם משפחתו לאושוויץ הפרידו בינו לבין משפחתו ומאותו רגע הוא לא ראה אותם יותר. אבא שלו סימן לו עם היד שיבוא והוא ניסה להסתנן אליו אבל גרמני בא ותפס אותו. פעם שניה שהוא ניסה שוב פעם הגרמני תפס אותו וכבר לא הייתה לו ברירה אלא להיפרד מאביו שעשה לו שלום. אתם בטח שואלים איך הוא יצא משישה מחנות ריכוז והשמדה וזה מה שגם אני שאלתי אותו והוא ענה שהבריחו אותו בכל פעם; זה היה עם אמריקאים,רוסים...היה לו מזל!!! הוא סיפר שיום אחד לקחו אם אני לא טועה 6 אלף יהודים, כולל אותו, לקרחת היער וירו עליהם מהלמעלה,מהשמיים,ורצחו את כולם מלבד שישה והוא היה מלא בדם והיה לו שוב מזל שהגופות הצילו אותו כשהסתירו אותו. לפני כמה זמן כשהיה במשלחת הוא פגש את אחד הניצולים מאותו יער,הניצול הזה היה רבי והם שתו קפה והכל...והרבי היה עם מלא מלא דתיים וכשאמר להם-תראו האיש הזה ניצל איתי מהירי ביער,כולם התנפלו עליו (מהשמחה והאושר שהוא ניצל). חנן לא ראה אותו מאז. כשהיה יורד באושוויץ גשם,ולמפקד היה סוס לבן כסיד עם כמה כתמים שחורים, הוא היה מצווה על כמה יהודים לקרצף את רגליו של הסוס מבוץ כדי שיישאר נקי. בשביל שהסוס לא יירטב משלוליות,המפקד היה מצווה עליהם לשכב על השלולית כדי שהסוס יעבור עליהם. זה פשוט זעזע אותי. יום אחד חבריו של חנן באו אליו בבהלה וצעקו לו שדודו התעייף מעבודתו והמפקד הורה לו לשכב על האדמה כדי לעבור עליו עם הסוס. והדוד שלו מסכן מת בייסורים!!! חנן רצה ללכת לראותו אבל לא יכל כי פחד שיהרגו אותו בדרך. בפעם אחרת, הייתה אישה צעירה עם תינוק בידיה. הגרמנים רצו להרוג את שניהם וחבר של חנן לא הסכים לזה,חטף את התינוק מידיה והניח בידיה של אישה מבוגרת אבל האם הצעירה צעקה לו למה הוא חטף את התינוק והרגו אותה בגלל שצעקה. ועל תינוק אחר- חנן וחבר שלו היו צריכים לנקות קרון ואז הם ראו תינוק קטן וחמוד שהבטן שלו הייתה רטובה. הם עמדו והסתכלו עליו ולא ידעו מה לעשות..לקחת או לא לקחת? הרי מה אפשר לעשות עם תינוק במחנה השמדה? אם היו מגלים תינוק הרגו אותו מיד... גרמני שבא לראות מה קורה אמר להם להמשיך לעבוד והם היססו והתמהמהו קצת בגלל התינוק...באותו רגע הגרמני התעצבן וירה בו.. הסיפורים שלו פשוט צימררו אותי. אני מצטערת (בשבילי ובשביל כולם) שלא הקלטתי אותו אבל זאת לא הפעם הראשונה והאחרונה שאפגוש אותו. לא סיפרתי לכם שהוא עובד עם "משואה" ומרצה שם לצעירים שלומדים להדריך ובכלל...חנן הציע לקחת אותי בהזדמנות כדי לראות אותו מרצה ולראות איך הקהל מגיב ומן הסתם הסכמתי ואני מקווה ללכת איתו כמה שיותר כדי ללמוד ולהשכיל על השואה. עוד היום או מחר אעלה לפה שאלות שהכנתי בשביל העבודה שלי...אם תוכלו לעזור אשמח מאוד ואעריך את זה! אדבר עם חנן כדי לתקן כמה פרטים שכתבתי ולא הייתי בטוחה בהם. שבת שלום