היי חברים יקרים.. ../images/Emo142.gif
אני לא יודעת מה קורה איתי עכשיו. כל יום שני ישנתי (עד הערב, כשכולם הגיעו, כמובן) וגם היום ישנתי עד עכשיו.. אני ממש מותשת. עייפות נפשית.. פיזית.. אני לא יודעת
היה לי קשה ביום שני. נלחצתי נורא כשכולם הגיעו.. אבל שובר אותי תמיד אותו דבר.. כמו בכל שנה.. ברגע שהייתי צריכה להדליק נר ולומר כמה משפטים ".. תהייה נשמתו צרורה בגן עדן" פשוט בכיתי. רעדתי.. לא יכולתי לדבר. היה לי כל כך עצוב
אחרי זה בכיתי כל הזמן.. והיה לי נורא קשה להרדם בלילה. אני כל הזמן חושבת כמה שאני רוצה להצטרף אליו.. להתאחד איתו שם למעלה.. אני כל כך מתגעגעת! ומרגישה שהוא מחכה לי.. מחכה שאני אבוא. אני עייפה כל כך. רוצה לישון כל זמן.. בתקווה גם לא לקום. שונאת את העולם הזה.. נמאס לי. יואו כמה שנמאס לי.. באמת שעייפתי מהחיים. ואני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי.. אף אחד לא יודע עד כמה באמת קשה לי.. כולם חושבים שאני עושה את עצמי.. ואומרים לי שאני יכולה להתגבר (המשפחה בעיקר) אם אני רק אחליט בוקר אחד שאני רוצהל חיות. למה הם לא מבינים שזה לא הולך ככה?!
לא יודעת מה לעשות.. מאחלת לכולם יום נעים..
גילה תודה על ההתעניינות מותק
אני לא יודעת מה קורה איתי עכשיו. כל יום שני ישנתי (עד הערב, כשכולם הגיעו, כמובן) וגם היום ישנתי עד עכשיו.. אני ממש מותשת. עייפות נפשית.. פיזית.. אני לא יודעת
