היי חברים יקרים

[נ.תהילה]

היי חברים יקרים

אני עכשיו ממש בסדר. איזה בסדר- הכל טוב. אתם תוהים מה קרה? כלום. פשוט כלום. אין לי מושג למה באה לי ההרגשה הנוראית שהייתה לי אתמול, ואין לי מושג למה היא נעלמה באותה מהירות שבאה- כמו שאיחלתי לעצמי. (אך טוב שכך!!!). הלן- אם למישהו יש חלק ב"העלמות ההרגשה", הרי שזה לך שממש היית לי לעזר והסחת את דעתי מהרחמים העצמיים שלי, שדואגים שלא אתגעגע אליהם יותר מדי. את שואלת על המורה לתנ"ך? עזבי, זה סיפור ישן נושן. לפעמים פשוט יש חוסר כימיה. אני פשוט חושבת שהיא לא יודעת ללמד. את החומר היא יודעת, אבל לא איך להעביר. וזו בעיה ועוד איך, במיוחד לאחת עם בעיות למידה כמוני... ובקשר לסופגניות- אצלי בבית אוכלים את הסטנדרטיות עם הריבה או בלי. לא אמריקאיות (למרותשאנו אמריקאים במקור) וכד´. פשוט קשה למצוא "דנקן דונטס" כשר בסביבתנו הקרובה, ואמא שלי ממש לא יודעת להכין סופגניות ככה שאנחנו מסתפקים במועט. ואני- בכלל לא מתה על סופגניות. רק על כאלו של "דנקן דונטס". לגופי יש מזל שאין לנו רשת שלהם בסביבה, כפי שכבר ציינתי... טוב חברים, אני הולכת. מצטערת על המהומה שעשיתי אתמול בלילה. זה היה כמו שאומרים "בלהט הרגע". מיכל- אני מרשה לך למחוק את ההודעות אם הן מכאיבות יותר מדי בעיניים. באמת. ורק רוצה להגיד שטוב שיש מקום בו ניתן לפרוק את כל האיכסה.

שמתם לב לאייקון הזה? רק חבל שהוסיפו גם עץ אשוח

...

 

[מיכל@בר]

תהילה חביבה...

ולמה שאמחק את ההודעות מאתמול בלילה?... חשבתי לי, אחרי שראיתי אותן, כמה דברים: קודם כל, שמחתי מאד שהלן היתה לך כאן.. דבר שני, חשבתי לי שטוב שיש את הפורום הזה שמאפשר לצרוח כך כשרוצים, שמאפשר את הדברים האלה של לשפוך מה שמרגישים. חשבתי לי על הלבד שהיית בו, על מה עובר לך בראש, מה עשה לך ככה להרגיש, וכבר קראתי בינתיים שלא קרה כלום, והבנתי שלא צריך לקרות משהו כדי לעורר את הבלגן הזה. ושמחה שיום חדש בא לעולם ואת איתו...