היי חדשה כאן נעים מאוד
רציתי לשתף אתכם במצב מסוים שאני נמצאת בו.
למעשה זה התחיל עוד בבית בילדות, גדלתי בבית בעייתי עם אלימות מצב האב וגם האמא לא בדיוק הייתה שם לעזור להגן או לתת לי ילדות מאושרת. האושר והשמחה בילדות שלי הייתה כתוצאה מהסביבה סבא, סבתא, דודים, בני דודים.
היום (בת 33 נשואה ועם ילד קטן) אני לא בקשר עם ההורים שלי, שהמשיכו וממשיכים להתנהג בכוחניות, וניסיונות שליטה. הדרך הטובה ביותר הייתה להתנתק מהם לגמרי. פשוט ההשפעה שלהם עלי גם אם זה במינונים קטנים היא לא טובה, והם נכנסים לחיים, ומשפילים, או בקיצור לא נותנים לך לחיות ולא תומכים בחיים שלך באופן כללי.
אצל בעלי זו משפחה מצומצמת כאשר האמא הנפלאה שלו נפטרה מסרטן, וגם אחיו, והאבא ניתק קשר כך שבאופן עקרוני אנחנו לבד. פשוט משפחה שחייה את חייה לבד, חגים ימי הולדת וכ"ד. המעט דודים שהיו לי נשארו בדרום הארץ, ואנחנו עברנו למרכז.
תשאלו מה לגבי האחים שלי, אחותי עזבה את הארץ כי לא יכלה כבר לחיות בסביבת ההורים וחייה את חייה בחול. ויש לי עוד אחות קטנה בצבא, שאין לה יותר מדי עניין לנסוע לעיר אחרת רק כדי לבקר אותי ומשפחתי. היא משמעותית לי אבל אם היא לא רוצה את הקשר הזה לבד אני האחרונה שאדחף אותה לזה.
לעיתים קשה לי עם הבעל וכאן אני כבר נשברת, וצריכה קצת תמיכה ולכן אני כותבת כאן. לפעמים אני מדמיינת שחבל שאין לי חיים אחרים, בעל אחר עם יותר שמחת חיים, ומשפחה מהצ שלו שתומכת ואוהבת. לבעלי יש הרבה תכונות נפלאות שקשה למצוא בבעל, אבל יש לו גם תכונות אחרות שקשה לי איתם ויחד עם כל הרקע החבילה שלי בעניין המשפחה כבר יותר מדי קשה לי.
אשמח מכם למילות עידוד אם אפשרי במצב שלי, בהחלט קשה לי.
תודה
רציתי לשתף אתכם במצב מסוים שאני נמצאת בו.
למעשה זה התחיל עוד בבית בילדות, גדלתי בבית בעייתי עם אלימות מצב האב וגם האמא לא בדיוק הייתה שם לעזור להגן או לתת לי ילדות מאושרת. האושר והשמחה בילדות שלי הייתה כתוצאה מהסביבה סבא, סבתא, דודים, בני דודים.
היום (בת 33 נשואה ועם ילד קטן) אני לא בקשר עם ההורים שלי, שהמשיכו וממשיכים להתנהג בכוחניות, וניסיונות שליטה. הדרך הטובה ביותר הייתה להתנתק מהם לגמרי. פשוט ההשפעה שלהם עלי גם אם זה במינונים קטנים היא לא טובה, והם נכנסים לחיים, ומשפילים, או בקיצור לא נותנים לך לחיות ולא תומכים בחיים שלך באופן כללי.
אצל בעלי זו משפחה מצומצמת כאשר האמא הנפלאה שלו נפטרה מסרטן, וגם אחיו, והאבא ניתק קשר כך שבאופן עקרוני אנחנו לבד. פשוט משפחה שחייה את חייה לבד, חגים ימי הולדת וכ"ד. המעט דודים שהיו לי נשארו בדרום הארץ, ואנחנו עברנו למרכז.
תשאלו מה לגבי האחים שלי, אחותי עזבה את הארץ כי לא יכלה כבר לחיות בסביבת ההורים וחייה את חייה בחול. ויש לי עוד אחות קטנה בצבא, שאין לה יותר מדי עניין לנסוע לעיר אחרת רק כדי לבקר אותי ומשפחתי. היא משמעותית לי אבל אם היא לא רוצה את הקשר הזה לבד אני האחרונה שאדחף אותה לזה.
לעיתים קשה לי עם הבעל וכאן אני כבר נשברת, וצריכה קצת תמיכה ולכן אני כותבת כאן. לפעמים אני מדמיינת שחבל שאין לי חיים אחרים, בעל אחר עם יותר שמחת חיים, ומשפחה מהצ שלו שתומכת ואוהבת. לבעלי יש הרבה תכונות נפלאות שקשה למצוא בבעל, אבל יש לו גם תכונות אחרות שקשה לי איתם ויחד עם כל הרקע החבילה שלי בעניין המשפחה כבר יותר מדי קשה לי.
אשמח מכם למילות עידוד אם אפשרי במצב שלי, בהחלט קשה לי.
תודה
