היי, חדשה כאן.

[אמא מתוקה כדבש]

היי, חדשה כאן.

ההתמכרות שלי היא לריגושים!!! לא ריגושים פיזים, לא אלך לעשות בנג'י. אבל אכנס להרפתקאות נפשיות סוערות על מנת לחוות ריגושים. לדוגמא: לא מזמן התחלתי עם מישהו ששנינו משתתפים באותו פורום, שנינו נשואים והיה די ברור לי שזה לא הולך להוביל לכלום. התחילו שיחות ארוכות ובשלב מסויים שנינו הרגשנו חיבור טוב, לי היה חשוב שהוא יגיע לשלב בו הוא אומר לי שהוא אוהב אותי,( כמובן שתימרנתי אותו לזה). וזה קרה.- הפיסגה מבחינתי! מחפשת ריגושים בכל תחום, ממש בכל תחום, שיגרה הורסת אותי אבל יותר מכל מרגישה אומללה, רק ברגע של ריגוש אני בפסגת האושר. האם מישהו מרגיש כמוני?

 

[נורית הדרי]

ברוכה הבאה למועדון יקירתי.

התמכרות למערכות יחסים? באת הביתה. מאחר שאני בדרך לשדה התעופה , אבל מתעכבת כאן כדי לא לחשוב על פחדי הטיסה שלי, אני מקצרת : ממליצה לך להכנס ל"מאמרים" ולקרוא שם את מה שאני חושבת על הנושא במאמר שנקרא "התמכרות נשים לאשליית אהבה" . ועל כל השאר נדבר כשאחזור... בכל אופן בהצלחה.

 

[אמא מתוקה כדבש]

תודה רבה

אקרא את המאמר.

 

[צופית היחידה1]

ריגושים.....

מכירה את זה. היו לי חיים מאוד סוערים. עבודה מלאה דרמות וריגושים. זה אף פעם לא מספיק.... החלפתי את זה בהתרגשויות רוחניות. גם לזה התמכרתי. היום זה ממש בדברים קטנים. עזרה למישהו. הרגשת חמלה. מקום אחר. בריא יותר נפשית.

 

[טבעונית]

הריגושים הקטנים... מתאים לי

אוהבת את מה שכתבת. בגיל מתקדם אין כבר, אצלי בכל אופן, ההתרגשויות הנפלאות של פעם. לכן ההתרגשויות הקטנות, בעיקר של עזרה למישהו, הן פיצוי די טוב למה שהיה פעם ואיננו עוד.

 

[דורית2005]

היי בקשר להודעה שלך

גם אני חייבת כל הזמן ריגושים גירויים שונים כל הזמן ומאז שהייתי קטנה הייתי צריכה להחליף אוירה לשנות מקום יש לי שאלה איך אני יכולה לתמרן מישהו שיאהב אותי ?

 

[אמא מתוקה כדבש]

כן, אני בדיוק כמוך, עובדת במקום

מסויים, מגיעה לשיא ופורשת בהרגשה שמיציתי.. ואיך אני מתמרנת? אני לא באמת חושבת שהוא אוהב אותי למרות שאומר ומתנהג כך , לדעתי זאת פיקציה, אני מזהה את החוסר שלו ואז יודעת על איזה נקודות ללחוץ, (נשמעת מניפולטיבית, נכון? ) זה לא דורש תיחכום רב. והלוואי ולא הייתי צריכה לעשות את זה, אבל אני מכורה....

 

[שירית בן ישראל]

תמרונים- עניין לצבא ../images/Emo150.gif

תמרונים כדאי להשאיר לצבא,או למשאים ומתנים. למה? כי תמרונים באהבה מועילים לפסגה הקרובה של הרגע הבא, ואחריה את נותרת מרוקנת. צריכה ריגושים? אל תנסי לשנות את המהות שלך, לימדי לייצר ריגושים בחייך שלך; נסי לכבוש פסגות אישיות שלא העזת לפני כן, חבל לבזבז את האנרגיה על ריגוש חיצוני, הוא מחזיק בדיוק שניה. ושאלה לי אליכן: מי מביניכן חושבת שתמרון להודאה באהבה, שלאחריו יש ריקנות ונסיגה להתחלה מסתיר מאחוריו קושי אישי בהתמודדות עם הבנאליות, הרוגע והקביעות שבאינטימיות?

 

[אמא מתוקה כדבש]

שירית, את צודקת אבל זה העיניין

להיגמל מההתמכרות לזה!

 

[שירית בן ישראל]

או לתעל את ההתמכרות למקום חיובי

בגילאי 20-40 הייתי מכורה לאהבה, להערכה, לאישורים של אחרים. רק בגיל 40 הבנתי שאיען סיכוי וגם אין סיבה להילחם באובססיביות שלי, אלא למתן אותה ולתעל אותה למקום חיובי עבורי. כיום, ובעצם מאז, אני מכורה לקריירה שלי, היא ואני מחוברות 18 שעות ביממה.הדבר בא לידי ביטוי בלימודים שלי, בכמות שעות העבודה, במחשבות שתמיד מגיעות לקריירה, ביחסים שסובבים סביב העבודה ועוד.

 

[שירית בן ישראל]

מהם החלומות שלך?../images/Emo23.gif

מה היית רוצה להשיג? לעשות? אולי אפשר להתמכר באופן חיובי לריגושים שיבואו מהכיוון הזה? להבדיל ובכל זאת, כמו שממירים התמכרות לסמים באדולן....

 

[אמא מתוקה כדבש]

גם אני מנסה לתעל את הריגושים

למקום אחר, פתחתי עסק קטן משלי, יש ריגושים אבל בהחלט לא ברמות שאני זקוקה להם. ואני שואלת האם לתעל את הריגושים לקריירה זה לא לברוח מבעיית ההתמכרות עצמה?

 

[שירית בן ישראל]

כן ולא../images/Emo140.gif

תלוי במבנה האישיות וברמת המוכנות לתהליך שאת יכולה וצריכה לעבור. כל אחת ורמת הבשלות והיכולת והמוכנות שלה לגמילה, ורמה זו שונה ומשתנה בהתאם לזמן, למקום ולמצב. ומנגד, התמכרות כמו גם שחרור מהתמכרות, משמעם לעסוק בדבר עצמו, משתי נקודות מבט שונות; האחת משתוקקת ונסחפת, האחרת משתוקקת ונמנעת. אולם העיסוק בדבר קיים לכל אורך החיים.הוא מקבל פנים, צוויון, צבעים, גוונים, ריחות וטעמים חדשים.זו דעתי

 

[oren693]

איזה שטויות

תפסיקי לקשקש ותתגברי על עצמך. את כבר לא ילדה קטנה ותיהיה אחראית למעשיך. אני מכורה לקשיו אבל אני דואגת לט לאכול יותר מידי. אז גם את תהני אבל לא יותר מידי. המשפחה זה כמו כדור זכוכית אם הוא נשבר זה בעייתי לאחות אותו בחזרה בהצלחה