Raindrop23
New member
היי, חדשה פה
היי, אני בדרך כלל כותבת בפורום תמיכה נפשית למבוגרים (גם שם לא כתבתי הרבה זמן), ראיתי שיש פה קהילה תומכת אז החלטתי לנסות לכתוב גם פה.
רציתי לשאול אתכם האם הדיכאון אצלכם מלווה גם בחוסר שקט? יש לי דיכאון שמלווה בחוסר שקט עצום, לא מסוגלת לעשות כלום ואין לי אנרגיות לכלום.
לזה מתלווה התמכרות לאוכל וקניות ושאר ירקות. יש לי דימוי עצמי נמוך בקאנטים ואני לא מאמינה מה נהיה ממני, איך הלכה לה שמחת החיים.
כבר שנים שאני סובלת. לאחרונה התחלתי טיפול במרכז לנפגעות תקיפה מינית והמטפלת לא ממש עוזרת ואפילו מעצבנת אותי.
אני לוקחת תרופות שהן מה שנקרא הרע במיעוטו. הייתה תקופה שהפסקתי לשבועיים (מעבר בין סוג תרופות) והרגשתי שאני מטפסת על הקירות.
כמו כן כל פעם שניסיתי לשנות תרופות, בייעוץ של פסיכיאטר כמובן, הרגשתי יותר גרוע. דיכאון ומועקה הרבה מהזמן וחוסר שקט כבר אמרתי?
הרבה פעמים אני עדיין מטפסת על הקירות ומרגישה חוסר אונים נוראי. אין לי ממש עם מי לדבר. אמא שלי היא היחידה בעולם שאני ממש סומכת עליה.
אבל אין לה כוח כל פעם לדבר איתי, יש לי הרבה צורך לדבר, היא מנסה לעזור לי, נותנת לי עצות לעשות דברים ואני לא מסוגלת ואז היא כועסת עלי.
אני מבינה אותה גם אבל נורא קשה לי.
טוב נראה לי שחפרתי מספיק אז זהו בינתיים.
היי, אני בדרך כלל כותבת בפורום תמיכה נפשית למבוגרים (גם שם לא כתבתי הרבה זמן), ראיתי שיש פה קהילה תומכת אז החלטתי לנסות לכתוב גם פה.
רציתי לשאול אתכם האם הדיכאון אצלכם מלווה גם בחוסר שקט? יש לי דיכאון שמלווה בחוסר שקט עצום, לא מסוגלת לעשות כלום ואין לי אנרגיות לכלום.
לזה מתלווה התמכרות לאוכל וקניות ושאר ירקות. יש לי דימוי עצמי נמוך בקאנטים ואני לא מאמינה מה נהיה ממני, איך הלכה לה שמחת החיים.
כבר שנים שאני סובלת. לאחרונה התחלתי טיפול במרכז לנפגעות תקיפה מינית והמטפלת לא ממש עוזרת ואפילו מעצבנת אותי.
אני לוקחת תרופות שהן מה שנקרא הרע במיעוטו. הייתה תקופה שהפסקתי לשבועיים (מעבר בין סוג תרופות) והרגשתי שאני מטפסת על הקירות.
כמו כן כל פעם שניסיתי לשנות תרופות, בייעוץ של פסיכיאטר כמובן, הרגשתי יותר גרוע. דיכאון ומועקה הרבה מהזמן וחוסר שקט כבר אמרתי?
הרבה פעמים אני עדיין מטפסת על הקירות ומרגישה חוסר אונים נוראי. אין לי ממש עם מי לדבר. אמא שלי היא היחידה בעולם שאני ממש סומכת עליה.
אבל אין לה כוח כל פעם לדבר איתי, יש לי הרבה צורך לדבר, היא מנסה לעזור לי, נותנת לי עצות לעשות דברים ואני לא מסוגלת ואז היא כועסת עלי.
אני מבינה אותה גם אבל נורא קשה לי.
טוב נראה לי שחפרתי מספיק אז זהו בינתיים.
