היי, חדשה, קצת מהגיגי ליבי...

[doggi7]

היי, חדשה, קצת מהגיגי ליבי...

"שיהיה לך בהצלחה בחיים", הוא כתב, וחתם בשמו הפרטי. את העוצמה של הכעס שפעפע בי באותו הרגע, כשסיימתי לקרוא את המייל, כן, המייל!!!, אני לא יכולה לתאר. לפחות לא במילים. שנתיים תמימות חלפו מאז, ועודני חיה את הרגע במחשבתי שוב ושוב, אינספור פעמים ביום, כאילו קרה הדבר רק אתמול. הצלקות שהוא הותיר בי הן כל כך עמוקות, הכאב כל כך גדול, והתחושה הכבדה שמסרבת להרפות, התחושה של חוסר הצדק, היא פשוט בלתי נסבלת. ולמרות הכל, אני אוהבת אותו. לא, זה לא מגיע לו, אני יודעת, אך זה בדמי. ככה זה, הרי הוא האבא שלי... אני לא בטוחה שהוא ראוי לכינוי הזה, 'אבא'. אומרים שהכינוי הזה מגיע לאדם שגידל אותך ולא דווקא למי שהיה אחראי להביא אותך לעולם. ובכן, האדם שגידל אותי לא ראוי אפילו לכינוי 'אדם', בזה אני בטוחה לחלוטין. זה לא תמיד היה כך, פעם היה אחרת, פעם הייתי אני עצמי- אחרת. זה בוודאי תקף לגבי כולנו, אנשים משתנים, כך אומרים, אך לא כך אומרת אימי, היא טוענת שהוא תמיד היה כזה, מרוכז בעצמו, מלא חשיבות עצמית ורצון להצליח, גם אם זה בא על חשבון משפחתו. וזה אכן בא על חשבון משפחתו, זה בא על חשבון משפחתי. אני כועסת. מאד. אני רוצה לשנוא אך אני אוהבת. אני רוצה למות אך אני רוצה לחיות, אחרת. התקווה היא השטן.

 

[lolly87]

שנים אמרתי על עצמי

מה שאת אומרת על עצמך, "פעם הייתי אני עצמי- אחרת". אנחנו משתנים כמו שאמרת, אבל אנחנו משתנים בעקבות חוויות בחיים, בעקבות קשרים עם אנשים או העדר קשרים עם אנשים, ועם הגיל גם החשיבה משתנה, הדעות והתפיסות משתנות.אם השתנת בצורה שאת לא שלמה עם מי שאת ולא טובה לך, אז תביני מה מפריע לך ותשני בחזרה או תשני לכיוון אחר, בלי אבא שלך, הוא אחראי לחייו, הוא השפיע על חייך, אבל את צריכה לקחת בעלות על החיים שלך, ואם הוא לא רוצה להיות חלק מהחיים האלה, אז שלא יהיה. אבא שלך אולי היום מצטער על אותו משפט שחתם את האיימל, ויכול להיות שלא. אנשים מנתקים קשרים מסיבות כאלה ואחרות, חלק מהקשרים מתנתקים מעצמם. אני מסכימה שעם הורים ומשפחה, זה לא צריך להיות ככה. אבל לפעמים זה קורה, וזה עצוב וזה מאוד כואב. אבל אם הוא חסר לך וחשוב לך, למה את לא כותבת לו? למה את לא אומרת לו? אולי אמרתי כמה מילים קשות, אבל אני מחבקת אותך, כתבתי מה שאני חושבת.. אם את צריכה תמיכה או הקשבה, אני פה.