היי חדשה....
עיניים מסתכלות לאן שלא אלך עיניים מסתכלות עליי, בבוז, ברוע, בזלזול, בשנאה שונאות אותי רוצות לעשות לי רע, ואני יודעת אז זה על בטוח זה לא הזיה. זה מעגל קסמים, ויש אלף אלפי תאוריות. ואולי חלקן נכונות ואולי לא, אך המחשבות, המחשבות, הורגות אותי לא נותנות לי מנוח. מתי כבר אוכל להשתחרר מכבליי, מתי כבר אוכל להרגיש כמו כולם. ועוד דמעה זולגת, והדיכאון נשאר, ומשהו בתוכי נשבר, שנים על גבי שנים שנלחמתי, מתוך כוח פנימי, לא יודעת מה הייתי עושה לו אלוקים לא היה לצידי, ורק אני ידעתי ורק אני סבלתי, מהמבטים, מהתסביכים, מהדיכאון, מההרגשה שאינני שייכת לשומקום. ואף אחד לא הבין אותי. ואני בוכה שאני רושמת שורות אלו. בחוץ אני חיה, לפעמים גם צוחקת, מסתלבטת ושמחה. אך מבפנים משהו נשבר, אני מתה. אני מאשימה את אלוקים, למה נתת לי את התמימות, תמימות שאנשים מנצלים. לב טוב, וטוהר, למרות כל הסיפורים והשמועות, בסך הכל אני רק ילדה שרוצה שמישהו ינגב לה את הדמעות. אלוקים קח ממני אני מתחננת, קח ממני את התסביכים, את הפרנויות, את הדיכאון, את התלותיות, עשה אותי רעה, דורסת, לא רואה ממטר. רק אם זה יציל אותי מהעיניים המסתכלות עליי.
עיניים מסתכלות לאן שלא אלך עיניים מסתכלות עליי, בבוז, ברוע, בזלזול, בשנאה שונאות אותי רוצות לעשות לי רע, ואני יודעת אז זה על בטוח זה לא הזיה. זה מעגל קסמים, ויש אלף אלפי תאוריות. ואולי חלקן נכונות ואולי לא, אך המחשבות, המחשבות, הורגות אותי לא נותנות לי מנוח. מתי כבר אוכל להשתחרר מכבליי, מתי כבר אוכל להרגיש כמו כולם. ועוד דמעה זולגת, והדיכאון נשאר, ומשהו בתוכי נשבר, שנים על גבי שנים שנלחמתי, מתוך כוח פנימי, לא יודעת מה הייתי עושה לו אלוקים לא היה לצידי, ורק אני ידעתי ורק אני סבלתי, מהמבטים, מהתסביכים, מהדיכאון, מההרגשה שאינני שייכת לשומקום. ואף אחד לא הבין אותי. ואני בוכה שאני רושמת שורות אלו. בחוץ אני חיה, לפעמים גם צוחקת, מסתלבטת ושמחה. אך מבפנים משהו נשבר, אני מתה. אני מאשימה את אלוקים, למה נתת לי את התמימות, תמימות שאנשים מנצלים. לב טוב, וטוהר, למרות כל הסיפורים והשמועות, בסך הכל אני רק ילדה שרוצה שמישהו ינגב לה את הדמעות. אלוקים קח ממני אני מתחננת, קח ממני את התסביכים, את הפרנויות, את הדיכאון, את התלותיות, עשה אותי רעה, דורסת, לא רואה ממטר. רק אם זה יציל אותי מהעיניים המסתכלות עליי.
