ירגזי כחול
New member
היי... *טריגר*
אני יודעת שאני לא ממש שייכת לפורום..... אבל אני צריכה להגיד למישהו... אני כבר לא יודעת מה עובר עליי. אתם מכירים איך דווקא כשאתם חושבים שזה נגמר... זה מכה אותכם יותר חזק מאיי פעם? אז אני, בתקופה דיי מאושרת, פתאום התחלתי להקיא. ועכשיו כמו מכורה לסמים, כמו שהייתי פעם עם ההרעבות... לא יכולה בלי. כל דבר קטן שאני אוכלת - לאסלה. אני יודעת כמה זה דופק אותי ולמרות זאת לא יכולה להפסיק. אני רועדת כמו משוגעת, כל הפנים שלי אדומות ושורפות ויש לי דמעות בעיניים... אני מרגישה דיי אבודה.
אני יודעת שאני לא ממש שייכת לפורום..... אבל אני צריכה להגיד למישהו... אני כבר לא יודעת מה עובר עליי. אתם מכירים איך דווקא כשאתם חושבים שזה נגמר... זה מכה אותכם יותר חזק מאיי פעם? אז אני, בתקופה דיי מאושרת, פתאום התחלתי להקיא. ועכשיו כמו מכורה לסמים, כמו שהייתי פעם עם ההרעבות... לא יכולה בלי. כל דבר קטן שאני אוכלת - לאסלה. אני יודעת כמה זה דופק אותי ולמרות זאת לא יכולה להפסיק. אני רועדת כמו משוגעת, כל הפנים שלי אדומות ושורפות ויש לי דמעות בעיניים... אני מרגישה דיי אבודה.