היי יקירים
אתמול כתבתי רשומה די מפגרת בבלוג שלי, והיא די הסעירה אותי. רשומה לא קלה עבורי, אתמול הייתי על קוצים רב היום. והנה הרשומה: טוב זאת לא רשומה נעימה כל כך. אבל אני רוצה לכתוב אותה בכל זאת.. אממ... אתמול בלילה ראיתי סרט, ככה לבד בבית. והתחשק לי פופקורן. הכנתי לי, וישבתי וטחנתי מלוא הקערה. אמרתי לעצמי שזה לא כזההההההההה נורא. אבל המחשבות לא נתנו לי מנוח, כי זה כן נורא, ואחרי 10 דקות של קול מציק שהדהד לי בראש וצעק עליי שאני ממש מטומטמת ושלא הייתי צריכה לגעת בזה כי היה לי יום טוב מבחינת האוכל עד לאותה קערת פופקורן, הלכתי להקיא. הרבה זמן לא הקאתי, ואני מתנצלת מראש על שיתוף בפרטים, אבל אחרי הרבה זמן שאני לא מקיאה, יותר קשה להקיא, במיוחד אוכל מוצק. אז זה היה כרוך במאמץ. כשאני מתאמצת יותר מידי בפעולה הזו, מופיעים לי על הפנים, בעיקר באיזור העיניים, סימנים קטנים קטנים - נקודות אדומות, כאילו שטפי דם קטנטנים כאלה, מהמאמץ. אותם גיליתי אחרי פעם שהייתי חולה בוירוס עם הקאות והרופאה אמרה שזה בגלל זה. אמא שלי מכירה את הסימנים האלה, ויודעת ממה הם נגרמים לי. ככה שאני באמת מטומטמת. כי היום בבוקר כשקמתי, גיליתי שמסביב לעיניים כולי מלאה בנקודות האדומות האלה, ומנסיון, לוקח לזה כמה ימים עד שזה נעלם... אני דואגת שאמא תשים לב, ותתחקר אותי...... אני הולכת לנסות להתאפר כך שלא יראו, אבל אני לא יודעת עד כמה זה אפשרי... בתכל`ס זה די מגיע לי, כי אני החלטתי לאכול את הפופקורן, ואני החלטתי להקיא. רק שזה לא שאני מקיאה באופן כזה שצריך לדאוג, לא הקאתי איזה חודשיים לפחות. אתמול נתקפתי היסטריה קלה, אז הקאתי. רק שאני באמת לא צריכה את הביקורת והכעס של ההורים שלי עכשיו. PRAY FOR ME.... סוף רשומה. אז זהו, באמת התאפרתי אתמול, ובאמת אמא לא שמה לב ואבא לא שם לב, והיום המשיך כרגיל, ואתמול היה לי יום שפוי מבחינת האוכל (אחח, בדרך נס), אבל החרדה שיראו מה עשיתי הייתה כל כך גבוהה. כאילו איזה סימן שמגיע לי עונש כי אני עושה שטויות.. איכשהו הם לא שמים לב, הסימנים האלה נעשים בהירים יותר ומה גם שגם ככה אין לי פנים חלקות ועור מושלם של דוגמנית, אז אפשר להסוות... למרות שכשאני מסתכלת במראה זה נראה לי מאוד בולט. מה שכן, לא הצלחתי להרדם עד איזה 4 בבוקר. יש לי לא מעט לילות כאלה, אבל בדרך כלל אני משייכת את זה לעובדה שאני ישנה בצהריים. אתמול הייתי עייפה כל כך, אבל לא יכולתי להרדם. המחשבות קרקרו לי בראש בלי סוף... קמתי היום מאוחר, עם חתיכת כאב ראש, כאילו לא יודעת מה עשיתי אתמול בלילה, כמו כאב ראש של האנגאובר... לקחו לי כמה שעות להתאושש... וכל זה למה?... כי בחרתי שלשום בלילה לאכול ולהקיא. הלוואי שהצורך הזה יילקח ממני..
אתמול כתבתי רשומה די מפגרת בבלוג שלי, והיא די הסעירה אותי. רשומה לא קלה עבורי, אתמול הייתי על קוצים רב היום. והנה הרשומה: טוב זאת לא רשומה נעימה כל כך. אבל אני רוצה לכתוב אותה בכל זאת.. אממ... אתמול בלילה ראיתי סרט, ככה לבד בבית. והתחשק לי פופקורן. הכנתי לי, וישבתי וטחנתי מלוא הקערה. אמרתי לעצמי שזה לא כזההההההההה נורא. אבל המחשבות לא נתנו לי מנוח, כי זה כן נורא, ואחרי 10 דקות של קול מציק שהדהד לי בראש וצעק עליי שאני ממש מטומטמת ושלא הייתי צריכה לגעת בזה כי היה לי יום טוב מבחינת האוכל עד לאותה קערת פופקורן, הלכתי להקיא. הרבה זמן לא הקאתי, ואני מתנצלת מראש על שיתוף בפרטים, אבל אחרי הרבה זמן שאני לא מקיאה, יותר קשה להקיא, במיוחד אוכל מוצק. אז זה היה כרוך במאמץ. כשאני מתאמצת יותר מידי בפעולה הזו, מופיעים לי על הפנים, בעיקר באיזור העיניים, סימנים קטנים קטנים - נקודות אדומות, כאילו שטפי דם קטנטנים כאלה, מהמאמץ. אותם גיליתי אחרי פעם שהייתי חולה בוירוס עם הקאות והרופאה אמרה שזה בגלל זה. אמא שלי מכירה את הסימנים האלה, ויודעת ממה הם נגרמים לי. ככה שאני באמת מטומטמת. כי היום בבוקר כשקמתי, גיליתי שמסביב לעיניים כולי מלאה בנקודות האדומות האלה, ומנסיון, לוקח לזה כמה ימים עד שזה נעלם... אני דואגת שאמא תשים לב, ותתחקר אותי...... אני הולכת לנסות להתאפר כך שלא יראו, אבל אני לא יודעת עד כמה זה אפשרי... בתכל`ס זה די מגיע לי, כי אני החלטתי לאכול את הפופקורן, ואני החלטתי להקיא. רק שזה לא שאני מקיאה באופן כזה שצריך לדאוג, לא הקאתי איזה חודשיים לפחות. אתמול נתקפתי היסטריה קלה, אז הקאתי. רק שאני באמת לא צריכה את הביקורת והכעס של ההורים שלי עכשיו. PRAY FOR ME.... סוף רשומה. אז זהו, באמת התאפרתי אתמול, ובאמת אמא לא שמה לב ואבא לא שם לב, והיום המשיך כרגיל, ואתמול היה לי יום שפוי מבחינת האוכל (אחח, בדרך נס), אבל החרדה שיראו מה עשיתי הייתה כל כך גבוהה. כאילו איזה סימן שמגיע לי עונש כי אני עושה שטויות.. איכשהו הם לא שמים לב, הסימנים האלה נעשים בהירים יותר ומה גם שגם ככה אין לי פנים חלקות ועור מושלם של דוגמנית, אז אפשר להסוות... למרות שכשאני מסתכלת במראה זה נראה לי מאוד בולט. מה שכן, לא הצלחתי להרדם עד איזה 4 בבוקר. יש לי לא מעט לילות כאלה, אבל בדרך כלל אני משייכת את זה לעובדה שאני ישנה בצהריים. אתמול הייתי עייפה כל כך, אבל לא יכולתי להרדם. המחשבות קרקרו לי בראש בלי סוף... קמתי היום מאוחר, עם חתיכת כאב ראש, כאילו לא יודעת מה עשיתי אתמול בלילה, כמו כאב ראש של האנגאובר... לקחו לי כמה שעות להתאושש... וכל זה למה?... כי בחרתי שלשום בלילה לאכול ולהקיא. הלוואי שהצורך הזה יילקח ממני..