היי כולם!! מי רוצה לנסות
|ב
- פותח הנושא פרח חצות
- פורסם בתאריך
אני אקח את האתגר על עצמי.
בארץ מרוחקת , ארץ הגיבורים חי לו אדם , תומר שמו. תומר גיבור חייל קראו לו הכל. תומר גיבור חייל היה אדם אמיץ. תומר גיבור חייל היה אדם חזק. תומר גיבור חייל היה אדם בעל תושיה מעיין כמותה. יום אחד הגיעה אל תומר גיבור חייל שמועה , הוא שמע שיש טירה גדולה ובה נמצא יצור המזרה אימה על האזור. תומר גיבור חייל לא היסס , ישר זינק למשימה , תפס סוסו והחל לדהור. שהגיע תומר גיבור חייל לעיירה הקרובה , סופר לו ע"י האנשים על ערפד המזרה אימים על האזור , תומר גיבור חייל לא היסס , ופתח בדהרה לטירה ! תומר גיבור חייל הגיעה לטירה ענקית , טירה אפלה , הנמצאת על מרום גבעה נישאת וסביבה חגים עטלפים. תומר גיבור חייל תפס במקוש על הדלת וללא היסוס דפק שלושה פעמים בעוז. קול חרישי נלחש באוויר , תומר גיבור חייל , המקום אשר אתה עומד לפניו נהרגו בו המונים , אל לך להיכנס לפה , רוחותיהם שוחרות פגיעה, רוחות אלו הבטיחו שהאדם שיכנס , מות יומת כדי להחזיר לחיים על עונש המוות אשר הוענק להם. תומר גיבור חייל לא היסס ! הוא לא האמין לקול הנישא , הוא פרץ את הדלת בבעיטה עזה , פרץ לטירה והחל להסתובב. בין קירות שחורים עליהם יש תמונות של אנשים רמי מעלה ויפים אשר קורי אבק ועכבישים נידרים עליהם, ובין הפסלים על סף המדרגות של גרגולים אצילים , במעבר בין שריונות האבירים הטקסיים אשר הועמדו במזדרונות והזכירו נשכחות פסע תומר גיבור חייל. הסתובב לו תומר גיבור חייל בטירה , פסע והלך. בשלב כלשהו הגיע למרתפים , כאשר פתח תומר גיבור חייל את דלת המרתף ריח זוועה עלה מתחתיו. ריח שכמותו לא הריח תומר גיבור חייל מעולם , ריח של עצב , ריח של דמעות. תומר גיבור חייל לא היסס , הסתער במורד המדרגות עד שהגיע לחדר צר שוליים אשר במרכזו סרקופג. תומר גיבור חייל האמיץ זכר את האגדות על הערפדים , פתח את הסרקופג ובלי להסתכל הקדיר את חרבו פנימה למקום בו ראש אמור להיות , פתח תומר גיבור חייל את החלק העליון וראה רק אור לבן השואב אותו פנימה. תומר גיבור חייל מצא עצמו נעול בסרקופג כמו גופה חנוטה של גיבורים. באותו הזמן בעיירה , החליטו לקחת יוזמה , הרי אנשי ארץ הגיבורים הם. כל האנשים הגיבורים פסעו במעלה המעלה שאוזניהם מכוסות מפחד מדברי הערפד שישחדו אותם , עם לפידים ביד האחת וקלשוני גיבורים ביד השניה , נכנסו דרך הדלת הפתוחה , הסתובבו בטירה , על תמונותיה , פסליה ושריוניה , ספגו את ריח העצב הדמעות , ונכנסו למרתפים כיאה לאנשים מארץ הגיבורים. פתחו את הסרקופג והחדירו מייד למטרה שלפניהם יתד עץ בלב. תומר גיבור חייל הצליח במשמיתו , הוא הרג את האגדה על הערפד , ובעודו מרחף עם נשמתו מעל הסרקופג רואה את האנשים הגיבורים , שמע קול מרחף : על אוזלת ידך , חוסר אמונתך ויהירותך , קיבלת את העונש , את משימתך ביצעת אך את חייך הקרבת. האנשים הגיבורים חזרו לעירייתם ופיזרו את האגדה על תומר גיבור חייל שהערפד הרג ולא נמצא , הם סיפרו כיצד הרגו את הערפד הנלוז. ותומר גיבור חייל יושב לו בגן עדן של גיבורים , מספר על מעלליו הגיבוריים ומדי פעם בוכה בכי גיבורים על יומרתו ועל אטימות לבו לשמיעת הבקשה והאזהרה הניתנת לגיבורים.
בארץ מרוחקת , ארץ הגיבורים חי לו אדם , תומר שמו. תומר גיבור חייל קראו לו הכל. תומר גיבור חייל היה אדם אמיץ. תומר גיבור חייל היה אדם חזק. תומר גיבור חייל היה אדם בעל תושיה מעיין כמותה. יום אחד הגיעה אל תומר גיבור חייל שמועה , הוא שמע שיש טירה גדולה ובה נמצא יצור המזרה אימה על האזור. תומר גיבור חייל לא היסס , ישר זינק למשימה , תפס סוסו והחל לדהור. שהגיע תומר גיבור חייל לעיירה הקרובה , סופר לו ע"י האנשים על ערפד המזרה אימים על האזור , תומר גיבור חייל לא היסס , ופתח בדהרה לטירה ! תומר גיבור חייל הגיעה לטירה ענקית , טירה אפלה , הנמצאת על מרום גבעה נישאת וסביבה חגים עטלפים. תומר גיבור חייל תפס במקוש על הדלת וללא היסוס דפק שלושה פעמים בעוז. קול חרישי נלחש באוויר , תומר גיבור חייל , המקום אשר אתה עומד לפניו נהרגו בו המונים , אל לך להיכנס לפה , רוחותיהם שוחרות פגיעה, רוחות אלו הבטיחו שהאדם שיכנס , מות יומת כדי להחזיר לחיים על עונש המוות אשר הוענק להם. תומר גיבור חייל לא היסס ! הוא לא האמין לקול הנישא , הוא פרץ את הדלת בבעיטה עזה , פרץ לטירה והחל להסתובב. בין קירות שחורים עליהם יש תמונות של אנשים רמי מעלה ויפים אשר קורי אבק ועכבישים נידרים עליהם, ובין הפסלים על סף המדרגות של גרגולים אצילים , במעבר בין שריונות האבירים הטקסיים אשר הועמדו במזדרונות והזכירו נשכחות פסע תומר גיבור חייל. הסתובב לו תומר גיבור חייל בטירה , פסע והלך. בשלב כלשהו הגיע למרתפים , כאשר פתח תומר גיבור חייל את דלת המרתף ריח זוועה עלה מתחתיו. ריח שכמותו לא הריח תומר גיבור חייל מעולם , ריח של עצב , ריח של דמעות. תומר גיבור חייל לא היסס , הסתער במורד המדרגות עד שהגיע לחדר צר שוליים אשר במרכזו סרקופג. תומר גיבור חייל האמיץ זכר את האגדות על הערפדים , פתח את הסרקופג ובלי להסתכל הקדיר את חרבו פנימה למקום בו ראש אמור להיות , פתח תומר גיבור חייל את החלק העליון וראה רק אור לבן השואב אותו פנימה. תומר גיבור חייל מצא עצמו נעול בסרקופג כמו גופה חנוטה של גיבורים. באותו הזמן בעיירה , החליטו לקחת יוזמה , הרי אנשי ארץ הגיבורים הם. כל האנשים הגיבורים פסעו במעלה המעלה שאוזניהם מכוסות מפחד מדברי הערפד שישחדו אותם , עם לפידים ביד האחת וקלשוני גיבורים ביד השניה , נכנסו דרך הדלת הפתוחה , הסתובבו בטירה , על תמונותיה , פסליה ושריוניה , ספגו את ריח העצב הדמעות , ונכנסו למרתפים כיאה לאנשים מארץ הגיבורים. פתחו את הסרקופג והחדירו מייד למטרה שלפניהם יתד עץ בלב. תומר גיבור חייל הצליח במשמיתו , הוא הרג את האגדה על הערפד , ובעודו מרחף עם נשמתו מעל הסרקופג רואה את האנשים הגיבורים , שמע קול מרחף : על אוזלת ידך , חוסר אמונתך ויהירותך , קיבלת את העונש , את משימתך ביצעת אך את חייך הקרבת. האנשים הגיבורים חזרו לעירייתם ופיזרו את האגדה על תומר גיבור חייל שהערפד הרג ולא נמצא , הם סיפרו כיצד הרגו את הערפד הנלוז. ותומר גיבור חייל יושב לו בגן עדן של גיבורים , מספר על מעלליו הגיבוריים ומדי פעם בוכה בכי גיבורים על יומרתו ועל אטימות לבו לשמיעת הבקשה והאזהרה הניתנת לגיבורים.
Lady of the Wood
New member
אחלה סיפור, הכתיבה, הניסוח, הרעיון
כול הכבוד
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.