היי כולם
התייעצות....

היי כולם ../images/Emo13.gif התייעצות....

הייתי כאן בעבר וביקשתי המלצות למטפל... (וזו גם ההזדמנות להודות לכל מי שעזר לי
הייתי אצל מטפל היום, פגישה ראשונה, פניתי בסופו של דבר דרך הקופת חולים... הכל היה נראה לי בסדר. נכנס לשיחה איפה שצריך- לא פאסיבי מדי ולא מדבר או שואל יותר מדי אבל היה משהו שהפריע לי מאד... כשסיימנו את השיחה הוא ביקש ממני להשאיר לו צ'ק פיקדון של 250 ש"ח.... שאלתי אותו לפשר העניין והוא אמר שיש מטופלים שמחליטים להפסיק את הטיפול ונעלמים מבלי לשלם וזו הדרך שלו להבטיח את זה... אמרתי לו שזה מביע חוסר אמון והוא אמר שאין מה לעשות וזו הפרוצדורה שלו... השאלה שלי היא אם זה באמת אמור להפריע לי? אולי בכל זאת הוא בעל מקצוע שנותן שירות ומצפה לקבל תמורה ואני לקחתי את זה אישי מדי.... אני אשמח לשמוע את דעתכם.... שבת שלום
 
אני חושב שזה סה"כ מובן והוגן

הוא בטח מדבר מנסיון, שיש כאלה, שבזדון או לא, עשו לו "ויברח". הוא עוד לא מכיר אותך, כך שאין לו באמת בסיס לתת לך אמון בינתיים. הוא נותן שרות וראוי לתמורה ורוצה להגן על עצמו. ייתכן שזה מעט קטנוני מצידו אבל סה"כ זה סכום קטן וסמלי בעיקרו. והעיקר - אם נראה לך שהוא עשוי להיות מטפל טוב אז אל תתעכבי על נקודות שוליות למדי. בהצלחה במסע אל נבכי הנפש!!!!
 
שאלה

מניסיון (בקופ"ח מכבי), אם זה דרך קופ"ח אז בהתחלה משלמים כל פגישה כ-90 ש"ח ואחרי 15 פגישות עוברים לשלם 140 ש"ח. אם ככה, למה דווקא סכום של 250 ש"ח? זה סכום שמשלמים בקופ"ח על פגישה אחרי 30 פגישות... אלא אם כן אתה לא מתכוון לשלם כל פגישה אלא לצבור חובות... קצת מוזר בעיני הסכום של הפקדון שהוא ביקש ממך
אולי תסכם איתו שאתה משלם בכל תחילת פגישה ואז לא יהיה צורך בפיקדון.
 
אני בת...

וגם אני במכבי, לא יודעת האמת שהייתי קצת פגועה באותם רגעים ופחות עניין אותי הסכום, יותר עצם העובדה שהוא לוקח פיקדון... הרי האלמנט הראשון של הטיפול (בעיני לפחות) צריך להיות בנית האמון בין המטפל למטופל, וזה היה נראה לי כמו צעד לא מוצלח כל כך בתהליך הזה... ורציתי לשלם בתחילת כל פגישה אבל הוא אמר שעדיף לו בסוף כל חודש מבחינת הקבלות שהוא צריך להוציא והכל.... שיהיה....
 
מציעה להשתדל, עד כמה שאפשר,

לא לקחת את זה אישית. מכיוון שהוא לא מכיר אותך, מן הסתם זה לא קשור אלייך אלא על נסיון עבר. אם נראה לך שיש ביניכם כימיה טובה חוץ מזה ויש סיכוי שהוא בהחלט יכול לעזור לך לא הייתי מוותרת עליו כל-כך מהר, כי זה לא כזה קל למצוא מטפל שמתאים לך. מה שכן, כן הייתי מעלה את הרגש הזה בפעם הבאה, כמשהו לדבר עליו. מן הסתם ייפתחו מזה נושאים של אמון אצלך, וחשוב לדבר עליהם, במיוחד אם הגבת בחריפות יחסית למשהו שבאופן רציונלי את יודעת שלא קשור אליך אישית.
 
תודה ../images/Emo24.gif

אמרתי לו באותו רגע שזו נראית לי הפגנת חוסר אמון והוא הבין שזה מפריע לי (אני מאמינה...) ואמר שאין מה לעשות, כי יש אנשים כאלה, וזו הדרך שלו למנוע את זה... אולי הרגשתי שאחרי שישבתי שם והתאמצתי לגולל את סיפור חיי ב-45 דקות ולהחשף כמה שאפשר כדי לסייע לטיפול (הסכם שעשיתי עם עצמי לפני כן), הוא אמור לבטוח בי, שנוצרה איזושהי קרבה ראשונית, ואז היחס הזה כאל זרה שיכולה להעלם מבלי לשלם מאד צרם לי...
 
מבחינה רגשית זה בהחלט צורם,

אבל בראש את מבינה שאת כביכול לא "אמורה" להרגיש ככה, נכון (למרות שאין מה להתווכח עם איך שמרגישים, אפשר לפעמים קצת לנטרל את העוקץ של רגשות כאלה כשאנחנו מבינים באופן רציונלי שהם לא כל-כך תגובה למציאות הקיימת ויותר למשהו שמפריע לנו מקודם)? את יודעת כמה את מיוחדת, אבל הוא לא יכול לדעת את זה, לא מפגישה אחת. גם את לא הולכת ישר לספר לו את הדברים הכי אפלים ובעייתיים על שתי הפגישות הראשונות, נכון? אז דווקא כשאת רואה סדרה כמו "בטיפול" שמדגישה עד כמה גם המטפלים הם בני אדם, את יכולה להבין שאפילו שנחשפת במשך 45 דקות, הגיוני שהאדם בצד השני לא ירגיש שהוא מכיר אותך מספיק בשביל לבטוח בך ברמות כאלה. לא? זו סתם סיטואציה מגעילה. אבל אם תקבלי שזה לא קשור אליך ושזה איזשהו תנאי מקדים לטיפול, אקסיומה, משהו שאת לא יכולה לשנות, אפשר יהיה ליצור אימון ביניכם.
 
למעלה