GreenEyes82
New member
היי כולם../images/Emo70.gif החלטתי להצטרף ../images/Emo13.gif
אחרי שקראתי חלק מההודעות של אנשים פה וממש הזדהיתי איתם.. אז ככה: אני בן 22 וחצי ומגמגם כבר מגיל 4, אני לא בדיוק זוכר למה, רק סיפרו לי שיום אחד חזרתי מהגן ולא דיברתי בכלל, רק הצבעתי על כל מיני דברים, ואח"כ התחלתי לגמגם.. וככה זה עד היום. הגימגום הוא בעיקר בגלל התרגשות, כשאני מדבר לעצמי לבד אני לא מגמגם אותו דבר כשאני קורא לבד. הלכתי לקליניקאית תקשורת לפני אבל זה לא עזר כל כך, למרות שבהתחלה דיברתי יחסית שוטף ואח"כ זה שוב התדרדר. (אולי כי מרוב טיפשותי חשבתי שזה יעלם מעצמו וזה לא). גם הלכתי לפסיכולוג שהיה עושה לי היפנוזה על מנת להרגיע אותי אבל זה גם לא עזר (ואני חשבתי שהיפנוזה זה בעצם לחזור בזמן לאותו ארוע בגיל 4 שגרם לי לגמגם ולהתמודד איתו). הצבא לא רצה לקחת אותי (פטור) אז אמרתי לו שלום ולהתראות. והלכתי ללמוד במקום זה. המסלול שבחרתי זה לימודי תוכנה כי כמו שאמרו פה לא צריך לדבר כשמתכנתים אבל זה שטויות.. כי נראה לי שאני ימשיך ללמוד משהו אחר. וגם לי היו לפעמים מחשבות אובדניות (חשבתי לעצמי מי תירצה אותי וכל זה) אבל מהר מאוד הדחקתי את השטויות האלה כי מצאתי לי מישהי שלא היה אכפת לה מהגימגום שלי אבל היא עזבה אותי לטובת מישהו אחר (בלי קשר לגימגום)... אמא שלי נפטרה לפני יותר משנתיים.. קל לומר שזה לא השפיע עלי מבחינה נפשית.. כי היא היחידה שהבינה אותי, יותר מאבא שלי שקשה להוציא ממנו מילת עידוד. בכל מקרה, פורום נחמד יש לכם פה
ואני שמח להצטרף (למרות שלא נראה לי שיהיה לי זמן לכתוב פה הרבה) תודה.
אחרי שקראתי חלק מההודעות של אנשים פה וממש הזדהיתי איתם.. אז ככה: אני בן 22 וחצי ומגמגם כבר מגיל 4, אני לא בדיוק זוכר למה, רק סיפרו לי שיום אחד חזרתי מהגן ולא דיברתי בכלל, רק הצבעתי על כל מיני דברים, ואח"כ התחלתי לגמגם.. וככה זה עד היום. הגימגום הוא בעיקר בגלל התרגשות, כשאני מדבר לעצמי לבד אני לא מגמגם אותו דבר כשאני קורא לבד. הלכתי לקליניקאית תקשורת לפני אבל זה לא עזר כל כך, למרות שבהתחלה דיברתי יחסית שוטף ואח"כ זה שוב התדרדר. (אולי כי מרוב טיפשותי חשבתי שזה יעלם מעצמו וזה לא). גם הלכתי לפסיכולוג שהיה עושה לי היפנוזה על מנת להרגיע אותי אבל זה גם לא עזר (ואני חשבתי שהיפנוזה זה בעצם לחזור בזמן לאותו ארוע בגיל 4 שגרם לי לגמגם ולהתמודד איתו). הצבא לא רצה לקחת אותי (פטור) אז אמרתי לו שלום ולהתראות. והלכתי ללמוד במקום זה. המסלול שבחרתי זה לימודי תוכנה כי כמו שאמרו פה לא צריך לדבר כשמתכנתים אבל זה שטויות.. כי נראה לי שאני ימשיך ללמוד משהו אחר. וגם לי היו לפעמים מחשבות אובדניות (חשבתי לעצמי מי תירצה אותי וכל זה) אבל מהר מאוד הדחקתי את השטויות האלה כי מצאתי לי מישהי שלא היה אכפת לה מהגימגום שלי אבל היא עזבה אותי לטובת מישהו אחר (בלי קשר לגימגום)... אמא שלי נפטרה לפני יותר משנתיים.. קל לומר שזה לא השפיע עלי מבחינה נפשית.. כי היא היחידה שהבינה אותי, יותר מאבא שלי שקשה להוציא ממנו מילת עידוד. בכל מקרה, פורום נחמד יש לכם פה