היי כולם
הי שמי עומרי רשמתי שני שירים סיפורםי לא יודע איך תקראו לזה .. פשוט מהלב: האחד: הילדה על הספסל מאת: עומרי קלמי היא הייתה שם, יושבת על הספסל כמו ברבי חמודה שכולם מעריצים, כולם אומרים שלום רק אני מסתכל מהצד וחושב מי אני ומי היא. התעלמתי.. יומיים אחרי אני רואה אותה שוב.. על אותו ספסל שמחכה שאני יבוא אליו אבל אני מתנגד, היא שוב מחייכת ושוב אני חושב... שוב מה לעשות? לגשת? או לוותר ולהבין שאני לא ליגה בשבילה, התעלמתי.. חצי שנה אחרי.. ראיתי אותי בוכה.. ניגשתי שאלתי מה קרה, היא ענתה, אני מחפשת אהבה ולא מוצאת. שאלתי אותה.. איך את והמראה שלך אין לך חבר? היא ענתה: אין מישהו שמבין לליבי שיאהב אותי בגלל מי שאני, נמאס לי להעמיד פנים שרק היופי חשוב לי אני רוצה מישהו באמת יפה, באופי ביופי הפנימי שלו. אמרתי לה: אני בטוח שתמצאי את האחד המתאים הרי זה גורלי, תאמיני לי שתמצאי אותו היא חיבקה אותי, הרגשתי אהבה הרגשתי מישהו יפה מבפנים הבנתי שאולי הייתי צריך לגשת לפני אבל אני מבין רק היופי הפנימי בעצם חשוב. באותו רגע ידעתי שיש לי על מי לסמוך, למי לגשת, אולי לבכות לדבר כך היא אמרה ועניתי לה שאני יהיה לידה כל הזמן בזמנים הטובים והרעים. השני: הילד... מאת: עומרי קלמי הוא תמיד היה שונה, תמיד התנהג שונה אהב אחרת הבין אחרת נפגע אחרת, הכול אחרת. אף אחד לא הבין אותו, אף אחד לא ניסה להבין אותו רק שללו אותו הוא רק רצה אהבה אמיתית, הוא שאל את עצמו מה עשיתי או אמרתי שלא מקבלים אותי? האם עליי להשתנות? לשנות חברים,סביבה? הוא החליט לדבר עם הידידה היחידה שיש לו ושאל אותה, למה לא מקבלים אותי? היא ענתה. אל תשים על מה שאחרים אומרים רק מה שאתה מרגיש, אל תשתנה בכלל בשבילהם תדע שאתה ייחודי ואף אחד לא יקח ממך את זה. לא משנה מה תעשה תמיד החשובים ואהובים באמת יאהבו אותך וימשיכו לתמוך בך. אל תשנה הרגלים, אהבות, דרכים, אל תשנה את האופי לאנשים קרי לב שלא יודעים מה זאת אהבה, הם רק אוהבים להתגרות והלראות לך שאין לך סיכויי למצוא אהבה אבל לך יש. באותו רגע הרגיש הילד שהוא יודע מי באמת הבן האמיתי שאוהב אותו ומקבל אותו כמו שהוא, הוא ביקש מידידה שלו עזרה, נוכל לפחות פעם ביום לדבר בטלפון רק בשביל לדעת שמישהו יודע שאני קיים ואוהב אותי, היא ענתה בחיוב מאז הם מדברים ונאהבים יום יום ומרגישים אהבה אמיתי ורצינית.
הי שמי עומרי רשמתי שני שירים סיפורםי לא יודע איך תקראו לזה .. פשוט מהלב: האחד: הילדה על הספסל מאת: עומרי קלמי היא הייתה שם, יושבת על הספסל כמו ברבי חמודה שכולם מעריצים, כולם אומרים שלום רק אני מסתכל מהצד וחושב מי אני ומי היא. התעלמתי.. יומיים אחרי אני רואה אותה שוב.. על אותו ספסל שמחכה שאני יבוא אליו אבל אני מתנגד, היא שוב מחייכת ושוב אני חושב... שוב מה לעשות? לגשת? או לוותר ולהבין שאני לא ליגה בשבילה, התעלמתי.. חצי שנה אחרי.. ראיתי אותי בוכה.. ניגשתי שאלתי מה קרה, היא ענתה, אני מחפשת אהבה ולא מוצאת. שאלתי אותה.. איך את והמראה שלך אין לך חבר? היא ענתה: אין מישהו שמבין לליבי שיאהב אותי בגלל מי שאני, נמאס לי להעמיד פנים שרק היופי חשוב לי אני רוצה מישהו באמת יפה, באופי ביופי הפנימי שלו. אמרתי לה: אני בטוח שתמצאי את האחד המתאים הרי זה גורלי, תאמיני לי שתמצאי אותו היא חיבקה אותי, הרגשתי אהבה הרגשתי מישהו יפה מבפנים הבנתי שאולי הייתי צריך לגשת לפני אבל אני מבין רק היופי הפנימי בעצם חשוב. באותו רגע ידעתי שיש לי על מי לסמוך, למי לגשת, אולי לבכות לדבר כך היא אמרה ועניתי לה שאני יהיה לידה כל הזמן בזמנים הטובים והרעים. השני: הילד... מאת: עומרי קלמי הוא תמיד היה שונה, תמיד התנהג שונה אהב אחרת הבין אחרת נפגע אחרת, הכול אחרת. אף אחד לא הבין אותו, אף אחד לא ניסה להבין אותו רק שללו אותו הוא רק רצה אהבה אמיתית, הוא שאל את עצמו מה עשיתי או אמרתי שלא מקבלים אותי? האם עליי להשתנות? לשנות חברים,סביבה? הוא החליט לדבר עם הידידה היחידה שיש לו ושאל אותה, למה לא מקבלים אותי? היא ענתה. אל תשים על מה שאחרים אומרים רק מה שאתה מרגיש, אל תשתנה בכלל בשבילהם תדע שאתה ייחודי ואף אחד לא יקח ממך את זה. לא משנה מה תעשה תמיד החשובים ואהובים באמת יאהבו אותך וימשיכו לתמוך בך. אל תשנה הרגלים, אהבות, דרכים, אל תשנה את האופי לאנשים קרי לב שלא יודעים מה זאת אהבה, הם רק אוהבים להתגרות והלראות לך שאין לך סיכויי למצוא אהבה אבל לך יש. באותו רגע הרגיש הילד שהוא יודע מי באמת הבן האמיתי שאוהב אותו ומקבל אותו כמו שהוא, הוא ביקש מידידה שלו עזרה, נוכל לפחות פעם ביום לדבר בטלפון רק בשביל לדעת שמישהו יודע שאני קיים ואוהב אותי, היא ענתה בחיוב מאז הם מדברים ונאהבים יום יום ומרגישים אהבה אמיתי ורצינית.