היי לחברי הפורום המקסימים ../images/Emo24.gif
פתאום אני מרגישה קרובה אליכם. מצחיק, לא? אולי כי זה המקום היחיד שאני משתפת במה שעובר על החבר שלי (ועלי) ואני יודעת שתבינו אותי... אז רק לעדכן ולספר שהייתה בדיקת CT לפני יומיים ואני שמחה שהייתי איתו כי היה נורא! הבדיקה עצמה לא מכאיבה, כידוע, אבל הוא שכח לאכול מהבוקר וכשהגיע לבדיקה כבר היה מורעב ועצבני. ואז היו עיכובים בגלל בירוקרטיה וניירת, כרגיל, ויצא שעד הערב היינו שם. בקיצור, האדם הכי עדין, מנומס ומאופק שאני מכירה, הפך לפקעת עצבים והתפרץ על הפקידות שעיכבו אותו. בחיים לא ראיתי אותו במצב כזה, בכל הטיפולים שעבר, תמיד היה שקט ורגוע. אבל הפעם משהו התפוצץ בו.... פתאום הודיע לי שנמאס לו ושהוא הולך (אחרי שעתיים המתנה) ורצה לברוח משם. הייתי צריכה לתפוס אותו בכוח ולא לתת לו ללכת. אז עשינו סיבוב בבי"ח להירגע. והוא הסכים להישאר. אחרי הבדיקה אירגנתי לו ארוחה במסעדה ושתינו אלכוהול וחזרנו לשגרה... הוא היה שמח שוב. מה שרציתי לספר, שפתאום קלטתי שמעבר לאי הנוחות שבבדיקה עצמה, נכנסה גם חרדה מהתוצאות. מוזר לי שלא חשבתי על זה קודם. הוא אמר שזה שטויות,סתם בדיקה טפשית. אבל אני חושבת שנורא קשה לחיות עם החששות מהתוצאות, לפחד שהסרטן חזר, חס וחלילה. הערב אני מארגנת אצלי מסיבה לכבודו. אני מתכננת את זה כבר חודש והערב זה הערב! אני מאוד מתרגשת. סתם, רציתי לשתף... שיהיה לכם סוף שבוע מעולה. ביום שני אחה"צ תוצאות הבדיקה. תחזיקו לנו אצבעות. אוהבת.
פתאום אני מרגישה קרובה אליכם. מצחיק, לא? אולי כי זה המקום היחיד שאני משתפת במה שעובר על החבר שלי (ועלי) ואני יודעת שתבינו אותי... אז רק לעדכן ולספר שהייתה בדיקת CT לפני יומיים ואני שמחה שהייתי איתו כי היה נורא! הבדיקה עצמה לא מכאיבה, כידוע, אבל הוא שכח לאכול מהבוקר וכשהגיע לבדיקה כבר היה מורעב ועצבני. ואז היו עיכובים בגלל בירוקרטיה וניירת, כרגיל, ויצא שעד הערב היינו שם. בקיצור, האדם הכי עדין, מנומס ומאופק שאני מכירה, הפך לפקעת עצבים והתפרץ על הפקידות שעיכבו אותו. בחיים לא ראיתי אותו במצב כזה, בכל הטיפולים שעבר, תמיד היה שקט ורגוע. אבל הפעם משהו התפוצץ בו.... פתאום הודיע לי שנמאס לו ושהוא הולך (אחרי שעתיים המתנה) ורצה לברוח משם. הייתי צריכה לתפוס אותו בכוח ולא לתת לו ללכת. אז עשינו סיבוב בבי"ח להירגע. והוא הסכים להישאר. אחרי הבדיקה אירגנתי לו ארוחה במסעדה ושתינו אלכוהול וחזרנו לשגרה... הוא היה שמח שוב. מה שרציתי לספר, שפתאום קלטתי שמעבר לאי הנוחות שבבדיקה עצמה, נכנסה גם חרדה מהתוצאות. מוזר לי שלא חשבתי על זה קודם. הוא אמר שזה שטויות,סתם בדיקה טפשית. אבל אני חושבת שנורא קשה לחיות עם החששות מהתוצאות, לפחד שהסרטן חזר, חס וחלילה. הערב אני מארגנת אצלי מסיבה לכבודו. אני מתכננת את זה כבר חודש והערב זה הערב! אני מאוד מתרגשת. סתם, רציתי לשתף... שיהיה לכם סוף שבוע מעולה. ביום שני אחה"צ תוצאות הבדיקה. תחזיקו לנו אצבעות. אוהבת.
