היי לכולם אני רותי

ruthi26

New member
היי לכולם אני רותי

אני בת 46 אמא לארבעה במבות מקסימות (בנים) לא יודעת מה להגיד, מאיפה להתחיל. יש לי כל מיני דברים, אבל משתדלת לחיות באופטימיות, אחרת זה יפיל אותי לתהום.. ואין לי זמן לזה. לאחרונה גילו לי אפילפסיה שהצטרפה לשאר הדברים. שלא בא לי לדבר עליהם כעת, אבל בעצם למה נכנסתי. לא?? ככל הנראה יש לי אנדרומיטיוזיס (אוף עד שרושמים את הדבר הזה), אפילפסיה (חצי שנה אחרונה), המעי הרגיז, בקע בסרעפת, אסטמה.. וכעת לפני ניתוח גב, ממש לא מרנין, אבל אין ברירה, הלכתי ל-3 רופאים, עד למרכז הארץ מהצפון צפון.. וכולם אמרו אותו הדבר, הולכת על משהו הכי הכי פחות פולשני, אך יחד עם זאת פולשני.. מקווה שתהיה לי איכות חיים אחרת, בינתיים מרגישה כמו זקנה בת 300 לפחות, אוהבת מאוד ללכת ולא יכולה.. מחזיקה לי אצבעות שיצליח... חוץ מזה שהשלישי שלי הק"ר (הפרעת קשב) פופקורן אמיתי ומטופל תרופתית שעושה לנו חיים מלאי אקשן בלשון המעטה.. האחרון ילד על ספקטרום האוטיזם, אך יחד עם זאת חיה לי בכייף, ומבסוטית מהחיים, ואומרת שתמיד תמיד צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה חוץ מזה כמו שאמרתי אופטימית, לא מתייחסת לכל מה שיש, משתדלת לקחת את הכדורים, כן יש לי תזכורות בטלפון
בכל זאת, לפעמים אני צוחקת שעוד מעט אלך כמו הזקנים עם שקית ותרופות
סתםםם. הרשיתי לעצמי לענות כאן לכמה בננות על שאלות שלהן, קצת מהניסיון שלי, ושמחה שחברה הזמינה אותי לכאן, אם אוכל לתת לכם קצת מהאופטימיות שלי, עשיתי את שלי. השאלה איך מסתכלים על כל הדברים, לזכור שהם לא מנהלים לנו את החיים, אנחנו מנהליים את החיים כראות עינינו. שיהיה לכם יום טוב ומקסים
 

ruthi26

New member
תודה


נחמד שיש פורום, שאפשר לקטר בו.. חחח אך מצד שני גם לשדר אופטימיות, ולהרגיש שלא סוף העולם מגיע.. ואפשר להינחם קצת ולהושיט כתף למי שזקוקה וגם זקוק, במידה ויהיו כאן גברים..
 
ברוכההבאה


אמנם קצת באיחור, אבל ..אכן,קראתי והתפעלתי.גם מהאופטימיות וגם מהחוזק שאת משדרת. אני שמחה מאוד שאת כאן, ושמחה מאוד שאתמצליחה להביא את עצמך למצב של אופטימיות והליכה קדימה, כי לא לכולם זה מובן מאליו, וכי בוודאי זה ל אקל לביצוע. מותרשאלה שלאלגמרי קשורה לעניין הכאב? אמרת שיש לך ילד על הספקטרום, אפשר לשאול מה בדיוק? משולב? מדב? (כל פרט שבעצם תרצי לנדב, יתקבל בברכה) ו.. איזה יופי שבאת.
 

ruthi26

New member
היי ותודה על הכנסת האורחים


אני מטבעי מאוד מאוד אופטימית, מאמינה כמו שאמרתי שצריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא לדאוג אני גם עם רסיטל, ברוררר...
בוודאי שאפשר לשאול על הבן שלי, חשבתי שכתבתי, הוא על ספקטרום האוטיזם, כלומר אוטיזם בתיפקוד גבוה, מן הסתם בעיות תקשורת, אינטרקציה עם אנשים, חוסר טאקט (שלא פעם, אם היה בור, היה עדיף להיכנס לשם), אבל למדתי להסתדר עם הכול, ולא מזיז לי .אוהבת אותו אהבת נפש, אי אפשר להסביר, ילד מדהים, מבחינה קוגנטיבית מאוד מאוד חכם, ילד שקט, אוהב, מדהים, לא שאני לא אוהבת את השלושה שלי ברור, לכל אחד הייתי קוטפת את הכוכבים מהשמיים אם הייתי צריכה, ואני ממש כזו, אבל זה הקטנצ'יק וצריך יותר תשומי, והוא חתלתול
כזה, ככה שאני מנצלת את זה לטובתי עדיין
נחמד להיות כאן בגינה שלכם
 

kikona126

New member
היי ברוכה הבאה

מ ההודעה שלך אני מבינה שלא אובחנת סופית עם אנדומטריוזיס (מאובחן רק על ידי לפרוסקופיה ניתוחית או אבחנתית ואין עליו עוררין) חייבת לציין שפעם הייתי כמו הזקנים עם השקיות של המשככי כאבים בתיק, אבל כבר הרבה זמן שלא... אופטימיות ושמחת חיים זה תמיד טוב!
 

ruthi26

New member
נכון מאוד

שתדעי שלא פעם כשאת עסוקה בדברים אחרים, ומחייכת נדמה לי שקוראים להם אנדורפינים הם סוג של לא זוכרת.. הם מגיעים ומרגיעים את הכאב למעשה את רגועה יותר, והכאב הולך ופוחת, ואיןן לי ספק ששמחת חיים עוזרת תמיד.. דרך אגב יש כרית שמחממים במיקרוגל, את יודעת איזו.. זה מאוד מאוד עזר לי במצבים הזוועתיים, אבל מצד שני, הדימומים שלא נדע.. על פי כל המימצאים מלבד הלפרוסקופיה זה וודאי שיש לי.. אני בכל זאת מחכה שהמחזור הזה יילך וייעלם מהעולם, אני משחררת אותו מעכשיו.. קיבל אצלי שחרור מוקדם
 

kikona126

New member
לפרסקופיה

נדרשת לפרסקופיה מאחר וישנה תופעה אצל נשים של כאבי אגן כרוניים, שמאוד מזכירה את הכאבים של האנדומטריוזיס, אבל זה לא אנדומטריוזיס. ולצערנו לא יודעים מה גורם לתופעה הזאת של הכאבים. בנוסף זאת הדרך היחידה לאבחן. התסמינים מראים "חשש ל..." אבל אינם הבחנה. הכאב של האנדומטריוזיס לא בהכרח עובר כשנגמר המחזור. התופעות של הpms כן יעברו, אבל איברים שנדבקו, או מוקדים קיימים ישארו ולא יעברו ככה סתם בעצמם, אלא רק עם התערבות. (וגם ההתערבות לא תמיד עוזרת, לפי תשאול שערכנו פעם בפורום מקביל מסתבר שדווקא בנות עם דרגת אנדו נמוכה (1-2) סובלות יותר מכאבים לאחר הניתוח לעומת בנות עם דרגת אנדו גבוהה (3-4). מוזר לי שנתנו לך להמשיך לקבל מחזור, בידיעה שכל קבלה של מחזור מגבירה את הכאב ואת האנדומטריוזיס. יכולה להגיד לך שאצלי נלמחים בזה דיי חזק... (ללא הצלחה) וכל הזמן מחפשים את הגלולה שתעשה את העבודה שלה...
 

ruthi26

New member
אני לא רציתי לעשות

וכמו שאת אומרת ואת צודקת זה לא נגמר בזמן המחזור, אלא גם לפניו וגם לאחריו.. ובפירוש זה עושה בעיות למקומות אחרים, לא יודעת היכן אצלך, אבל אצלי ככל הנראה התמקם ב-2 מקומות, שעשיתי היסטרוסקופיה, הבחינו בבלאגן רציני שם, ולא רציתי לעשות יותר דברים חודרניים.. טיפחתי תיקוות כמוך בכל הגלולות שקיימות ומה לא? ובסוף אמרתי שההתקן יעזור לי בכל הסיפור הזה, משום שהכאבים האלו זה משהו לא הגיוני בכלל. דרך אגב זה המון המון שנים, זוכרת שבצבא הייתי מקבלת זריקה, וגימל.. כולם אמרו לי עם הלידות לאט לאט זה עובר, ממש לא.. לומדים לחיות עם זה, מגיעים הילדים וכו'.. ואת למעשה הופכת להיות מספר 2 ו-3.. לא שזה טוב, אבל כעת החלטתי לשים את זה בצד. ולדאוג לדברים אחרים בחיי, ולא להתרכז בזה.. אמרתי בחירות שלנו ,במה להתמקד ובמה לא.. וכשהחיים טובים ונחמדים יותר שימי לב שגם זה קצת יותר רגוע. שיהיו לנו חיים שקטים ורגועים, וכך גם מרגוע לכאבים
(ואולי להגיד אמןןןן)
 

kikona126

New member
את מהצפון נכון?

יש שם את ד"ר קאופמן בבבית חולים בחיפה. הוא מאוד מבין בנושא וגם בנושא של כאב אגן כרוני (הלכתי אליו באחד הימים לשיחה, לא לבדיקה... יש לו המון ידע בנושא והוא חוקר אותו...) מומלץ מאוד לשקול את האופציה. אותי המחלה למדה לא לשים את עצמי במקום 2... כשיש צורך לשים את עצמי במקום 1 יש צורך...
 

ruthi26

New member
אני בודקת אם העניין לא גב מהגב

יכול להיות שאפתור את בעיות הגב, ייפתרו הבעיות באגן,לכי תדעי, אולי יש הפתעות בכיוון הזה אל תדאגי, לא אשים את עצמי יותר במקום 2, אני רואה מה קרה? את יודעת זה אופי שלי... לא כל כך מחבבת את עניין הרופאים, מה לעשות.. תרגישי טוב, ואני מקווה שתהיה לך באמת תקופה של שקט
 

ruthi26

New member
יופי, תמיד כייף לשמוע

תזכרי לא להיכנס לסטרסים נו, עד כמה שאפשר.. מאחלת לך שקט נפשי ופיסי.
יודעת בדיוק מה את עוברתח, או יותר נכון עברת, לא?
 
למעלה