היי לכולם, אתם זוכרים שכתבתי לכם

[י ע ל ש כ נ א י]

היי לכולם, אתם זוכרים שכתבתי לכם

אתמול בבוקר, על ההליכה המחורבנת שהייתה לי בערב הקודם, שהרגשתי בה לא טוב? מאז נעלמתי קצת כי זה די דכדך אותי. אולי ארחיב קצת כדי שתבינו. אני מרגישה שלגבי הקטע של התזונה, אני ממש בסדר. שומרת כמו שצריך וממש אין חטאים, להפך, אולי אני אפילו מפחיתה קצת אוכל מהתפריט שנקבע לי, אבל אחרי שאביטל ואלי וכל מי שענה לי פעם על שאלתי בדבר חולשות אחה"צ, הבנתי שאני צריכה להחזיר את הפחממה של אחה"צ וזה באמת השתפר פלאים. אבל... וכאן בא האבל הגדול!!! אני חושבת שאני מפשלת בגדול בנושא הפעילות הגופנית. אני ממש בכושר רע. זה כבר כמה שנים שאני בכושר רע וכשאני אומרת רע, אני מתכוונת באמת רע. אני עובדת מהבית כבר כמעט חמש שנים. המון מול המחשב. יציאות מעטות החוצה ומה שקורה, שכשאני כבר יוצאת, אני מתעייפת מהר מדי. ולכן, עכשיו כשהתחלתי את הדיאטה , לפני כחודש, בתמיכתכם הרבה, התחלתי ללכת כמעט כל היום, עד שלפני שבועיים פישלתי והלכתי כשלוש פעמים בשבוע. ההליכות הם משהו כמו חצי שעה, ובקצב מאוד סביר, ממש לא מהר. אף על פי כן, אני ממש סובלת ולא נהנת. חשבתי שאם הזמןזה ישתפר אבל זה לא. זה ממש מבאס אותי. יכול להיות שמה שקרה שלשום, היה מין לחץ כזה, או חרדה, או לא יודעת מה, אבל אני לא מאמינה שמשהו לא בסדר גופנית, אני נבדקתי לאחרונה, לפני כמה חודשים והכול תקין. חברות שלי אומרות לי שהכושר שלי על הפנים ואני לא יודעת מה לעשות אם זה. אני ממש לא נהנת מהספורט. אני מתעייפת מהר, מזיעה מהר, הלב דופק לי מהר מדי, קצת קוצר נשימה בגלל נשימות לא נכונות, לא יודעת... בקיצור, אני והספורט ממש לא חברים טובים ואני לא רוצה שזה יהיה ככה. מאז שלשום, שקרה מה שקרה בהליכה, לא הלכתי. אני גם פיתחתי קצת היפוכונדריה מהעניין ואני בלחץ שמא זה יקרה שוב. למישהו יש עצה בשבילי? איך יוצאים מהלופ הזה? אני בטוחה גם שזה יאט את קצב הירידה. אשמח לתשובותיכם הנבונות

 

[אביטל +]

אז אולי ספורט אחר

לפחות לשם התחלה עד שתיכנסי לכושר תראי, הליכה צריכה להיות בקצב שלך לא מהר מדי שלא יגרום לתופעות שתיארת ולא מעט מדי - קצב של צב קצב של אחרים הוא כרגע לא רלוונטי אבל יש דברים אחרים שאולי יתאימו לך יותר - כמו שחייה או לעשות משהו קבוצתי כמו יוגה. משהו למתחילים. מה דעתך ?

 

[שלגיה**]

אולי ...

לצאת להליכה עם דיסקמן...שירים קצביים שאת מאד אוהבת...זה עושה את ההליכה הנה יותר ברמה שלא חשבת עליה קודם בלי זה.. תחשבי על זה מה עם לצאת להליכה עם חברה..לקבוע פעמיים בשבוע עם חברה ושלוש פעמים עם הדיסק מן..אולי בן הזוג יצטרף? אולי.. אל תילחצי מאי הליכה. זה יבוא לבד וכשזה יבוא גם תהני יותר. סופ"ש נעים

 

[דליה גולן]

יעל יקרה../images/Emo42.gif צר לי שבאיחור ../images/Emo10.gif

יעלוש, אספר לך משהו שסיפרתי כמה פעמים. אבל בגלל שהרגשתי את המצוקה שלך אני אחזור ואספר אותו שוב. לפני שנים היה לי ניסיון אחד לעשות ספורט שהיה קשה מבחינתי, לא השקעתי מחשבה רבה מה עלול לקרות אם שהבחירה הלא קלה תסתבר כמשהו שתרפה את ידיי לחלוטין ואני עלולה לרדת בכלל העניין. מה שבאמת קרה. לא אהבתי לא את מה שעשיתי ולא את רמת הקושי וחזרתי לרבוץ שוב בפינה המוכרת והחמה על הספה כמו חתול (למה חתול? חתולה J )לעוד כמה שנים. כשהענין התעורר שוב מחדש, וידעתי שספורט הוא מחויבות שאני צריכה לקחת על עצמי ושהוא חלק כמעט בלתי נפרד מתהליך הירידה במשקל. אחרי הניסיון ההוא חשבתי שמכל מה שמוכר וגם הכי פשוט שאני מוכנה ללכת על זה, זאת ההליכה. קמתי והתחלתי….וזאת היתה תחילת הדרך שאיתה אני ממשיכה עד היום (הוספתי עוד תרגילי כוח עם הזמן וכו´. אבל בעצם, ההליכה בפני עצמה פעולה אירובית שעושה את שלה גם מבלי להוסיף עוד פעילויות). אני לא חושבת שהענין של אי הכושר שלך צריך להרתיע אותך יעל, או לעלות בך חשש עוד במיוחד כשנבדקת אצל הרופא! לא הספקתי להעתיק לכאן לתפוז דברים חשובים מאוד ששלחתי בוואלה לגבי הספורט. שזה מה זה חבל. קצת אכתוב לך בתמצית משהו לפחות, ההשפעה של הפעילות הגופנית נוגעת כמעט בכל פינה בריאותית שרק אפשר לעלות על הדעת. ירידה בלחץ הדם, הפגת מתחים, ירידת ברמות הסוכר והכולסטרול שבדם, האטה בדלדול העצם = אוסטרופורוזיס (האטה מפני שיש עוד גורמים שמשפיעים), תפוקת הלב גדלה ומשתפרת, ישנים בלילה רגוע ומצד שני יש כזאת עירנות והרגשה של חיות בשעות היום. אז נכון, זהו דבר טבעי שכשעושים ספורט יש עלייה בדופק ומתנשמים יותר אבל אני מבטיחה לך שככל שממשיכים עוד ועוד זה נעשה יותר קל מפני שרמת הכושר עולה. היום אני עושה הליכה של 7 ק"מ בשעה בקלות. לא מתנשמת ורק כשככה אני מעלה איתך איתך את כל הזכרונות שלי מתחילת הדרך אני נזכרת שזה היה לי קשה, קשה. גם תחשבי, עם עודף משקל גם פיזית זה באמת עוד יותר מכביד. יעל, קודם כל בשביל הכיף, אולי תוכלי לצאת להליכה עם חברה? אם יש לך דיסקמן או ווקמן, בכלל זה יעשה לך את היום!! בלי המוסיקה אני לא מסוגלת ללכת יותר מכמה דקות, אין לי שום חשק. אל תכניסי לעצמך מחשבות נוספות שמטרפדות ומבלבלות אותך, תסנני ותשלחי אותן למקום אליו הן ראויות. (את יודעת). את יודעת מה אפילו יעל?? אני בלבי מרגישה שאת בתוכך בתוכך יודעת שכל המאמץ ומה שנלווה אליו, הנשימות הכבדות והקושי הם דבר טבעי (בטח ובטח ובטח ובטח להתחלה) וככל שתתקדמי יהיה לך קל יותר. אנחנו מדברות/ים על משהו שמוסיף לבריאות ולאיכות חייך (מאריך חיים אפילו כתוב בכל מקום) לא שגורע ממנה. עלה מתוכך פחד ש"נולד" לא מסיבה אמיתית ומבוססת. יש לך את כל הסיבות בעולם להרגיש ביטחון שאת עושה את הדבר הנכון וכל מה שנראה לך כפחד או דבר לא הגיוניים שצצים פתאום (לא משנה למה) תהדפי הצידה ותכירי בהם רק כ"אוייב" וללבך תאמצי את הדרך שתוביל אותך רק לטוב. או-קי??? וספרי איך ומה קורה איתך, כי אני דואגת לך. שבת נפלאה, דליה.

 

[י ע ל ש כ נ א י]

תודה דליה.

רצית שאני אעדכן אותך. אז ככה. עדיין לא יצאתי מהשבלול. אני עדיין חיה בצל החרדה הזו, שהערב הזה גרם לי. אני בכל זאת אחזור לזה הערב, או מחר, כי אני חייבת. אני יודעת שאני חייבת ואם ארבוץ ככה סתם, אז א. רק ארגיש רע יותר, ב. אני אקבע (עם צירה מתחת לב´...) את המצב לזמן ארוך וג. אני אאט את קצב הירידה במשקל. ולכן, אני באמת חייבת להתגבר על עצמי ולחדש את הפעילות. את צודקת, אני חייבת להדוף הצידה את הפחד ואני אמשיך לעדכן. תודה לך על המילים החמות.

 

[דליה גולן]

sorry, על הטעויות פה ושם...../images/Emo10.gif

 

[אביטל +]

עוד משהו יעל

דיברת על לופ כזה את הלופ אפשר לשבור במקום להמשיך ולהסתובב בו זה לא קשה כי זה שינוי לא קטן, אבל עם התמדה אפשר להגיע לזה לאט ובסבלנות