היי לכולם, זוכרים אותי?

היי לכולם, זוכרים אותי?

לא כתבתי כאן כבר קצת זמן כי הרגשתי שהפורום קצת כבד לי ומפיל אותי חזרה למקומות שרציתי קצת לשכוח. אל תכעסו עליי, עשיתי את זה למען בריאותי הנפשית ולא חלילה כי חברתכם אינה נאה ונעימה בעיניי. אני אכתוב כאן, מדי פעם, אבל קשה לי להיות כאן באופן אינטנסיבי כי לפעמים זה משפיע עליי לא כל כך טוב. רציתי לספר לכם שאני נוסעת השבוע לחו"ל, עם בעלי, אבל קצת פוחדת מהמרחק מהארץ. לא נסעתי כבר כמה שנים כי ממש פחדתי, מהטיסה, ומהריחוק הגיאוגרפי ממקום מוכר. אבל החלטתי שאתגבר. אני עם הכדורים שלי ועם המוזיקה המרגיעה שלי ועם הבעל התומך ואני מאמינה שאהיה בסדר. תחזיקו לי אצבעות ושוב, אל תכעסו אם נעלמתי. אני קוראת אתכם אבל לא תמיד יכולה להגיב. מיכל
 

yaeltal

New member
מיכל..

מאוד מבינה את הקושי בהשתתפות אינטנסיבית כאן.. המקום הזה נועד לעזור גם לך, וקיים כדי שתקחי ממנו במידה שתרצי, זו שתוכל להקל ולא להקשות.. מובן שאין בכך שום סיבה לכעוס.. וטוב לראות אותך כאן כמה ומתי שרק תבחרי.. שמחה לשמוע שלמרות הפחד את נוסעת קצת.. מקווה שהחופשה הזו תהווה בסופו של דבר גורם מרגיע ולא מלחיץ, שתהני ותשובי מלאת כוחות מחודשים..
וכיוון שלא תהיי פה, אאחל לך כבר עכשיו, חג שמח..
נסיעה טובה (ושקטה), יעל..
 

bilitis

New member
../images/Emo23.gifמתגעגע רטרואקטיבית../images/Emo24.gif

נסיעה טובה מיכל הטובה שלנו! כשיעלה בידך-אנא שובי הנה רק כדי לדעת שאת בסדר
 
תודה גדולה לכם, יעל ובילי../images/Emo24.gif

אני אשתדל לקחת את המינון הנכון מכאן. אתם אנשים נפלאים, מתמודדים ולא נותנים לפחד לנצח אתכם. זה הכי חשוב בכל התהליך הזה. ובילי, אני מקווה שקיבלת את המסר ששלחתי לך. תודה, יקרים שלי, ואני אכתוב כשאחזור. מבטיחה. מיכל
 
נסיעה טובה ../images/Emo70.gif

מאחלת לך מכל הלב, שתהני. המאמץ שאת עושה לסוע למרות הפחד מעורר אצלי התרגשות והערכה. גם את לא נותנת לפחד לנצח. כתבי לנו על הרגעים הטובים והטובים פחות ואיך התמודדת. צאתך ובואך לשלום!!!
 

subtitles

New member
*מחזיקה אצבעות* ../images/Emo142.gif

גאה בך על האומץ יקירה.. ומאחלת לך נסיעה מוצלחת! כמובן שלא שכחנו.. ובוודאי שאנו לא כועסים. מקווה לראות אותך כאן שוב
 
אתם מרגשים אותי עם התגובות שלכם

אני ממש מתרגשת לקרוא אתכם. אתם כל כך תומכים. הפחדים שלי קשורים בעיקר ליום שבו אהיה בלי בעלי. זהו יום שהוא בפגישות עבודה ואני אסע לי לטייל באוטובוס תיירים כזה, ואני פוחדת לאללה שלא אבהל מאנשים בלתי מוכרים ושלא אצטרך לשירותים באמצע הנסיעה ולא יוכלו לעצור "לכבודי"... אני תמיד צריכה פיפי בנסיעות, תמיד. זה ממש מכה איתי. גם אם אני עושה לפני שאני יוצאת מהבית, תוך עשר דקות אני שוב צריכה. זו מין שלפוחית עצבנית כזו וגם אני שותה די הרבה. גם פחד מכאבי בטן יש לי. בקיצור, לא אלאה אתכם בשאר הפחדים אבל אני חייבת לנצח את זה. חייבת!! ואני אצליח. אני אקח איתי דיסקמן עם דיסקים שאני אוהבת ואני אקשיב באוזניות ואעשה לי דמיון מודרך וארגע בכל פעם שארגיש את הפחד זוחל לי בעורף. ואני מבטיחה לכתוב אחרי שנחזור. לכתוב על הכול וגם איך התגברתי. נשיקות לכם, מיכל
 

subtitles

New member
מותק... ../images/Emo142.gif

אנחנו מאמינם בך!
בהחלט תעשי כל מה שיקל עליך.. דיסקן למשל זה רעיון נפלא! לי זה תמיד מקל בצורה משמעותית! את תמיד יכולה גם להביא משהו אהוב.. כמו תמונה (של הבעל למשל).. או אבן.. לי זה נותן לעיתים תחושת בטחון. אני לא יודעת אם זה קשור לאמונות תפילות או אמונה באבנים למשל.. זה פשוט נותן הרגשה טובה כשאת קרובה למשהו שחשוב לך. לי זה עוזר, אולי זה יועיל לך גם
 
למעלה