היי לכולם, חדשה כאן

[דרורית של מחשבות]

היי לכולם, חדשה כאן

היי לכולם,
אני בת 30 אוטוטו 31, וכמו כולם אין לי אף נסיון במערכות יחסים ולא קיימתי מעולם יחסי מין. Same old, same old...
זה לא שלא הייתה התעניינות. הייתה מצד אנשים, בהחלט, אבל או שלא קלטתי שמדובר בהתעניינות ופספסתי את ההזדמנות או שההתעניינות גרמה לי לרתיעה אינסטינקטיבית. כשהיה את הבחור או שניים שלחצו עליי, נכנסתי להתקפי פאניקה (אמיתיים, לא סתם לאכול סרטים), וכביכול שכנעתי את עצמי שאני לא באמת צריכה את זה. אני סבבה עם הלבד שלי, אני אשת קריירה מצליחה, מוערכת על ידי כל מי שפוגש אותי, ובאופן כללי אנשים מחבבים אותי. אני לא מרגישה נבוכה בקרבת אנשים ואין לי בעיה לגשת אליהם. אני אפילו לא מרגישה בעיה להיחשף בפני אנשים עם בעיות אינטימיות כי מנסיוני גיליתי שלרוב האנשים בעיות דומות לשלי... חוץ מעניין הזוגיות.
עניין הזוגיות (וכמובן המיניות) זה לא משהו שאני מספרת לאנשים מסביבי, למרות שהמשפחה שלי והחברים הקרובים יודעים. אף אחד לא לוחץ ולא מודאג, וחברה שלי תמיד הייתה אומרת לי שהרבה מהבנות בסביבתנו התחתנו עם החבר הראשון שלהן, ולכן מספיק אחד מוצלח, ושבסופו של דבר כשאני אהיה מוכנה לזה, זה יקרה. העניין הוא שאני לא חושבת שאני אי פעם אהיה מוכנה לזה. אני מטופלת ע"י פסיכולוגית נפלאה, שמנסה להגיע איתי למקום שממנו נובעת ההתנגדות הזו שלי, אבל זה קשה.
לאחרונה, אחרי מספר משברים בחיים שלי, הבנתי שגם אני רוצה שמישהו יראה אותי כמספר אחד שלו. בסופו של דבר גם אם יש לך מעגל חברים נפלא, הם תמיד ישימו את המשפחה שלהם קודם. אני רוצה מישהו לחלוק איתו קשר רגשי שכולל צחוק ותמיכה, מישהו שלא יהיה חבר/ה או מכר/ה. ואני רוצה להאמין שאוכל להציע בחזרה אותו הדבר. כמובן שזה לא יהיה קל. אם זה היה כל כך קל לא אני ולא אתם היינו כאן. רק המחשבה על לכתוב את הפוסט הזה עטפה אותי כמו עננה שחורה במשך שבוע, ואני עם דמעות בעיניים אפילו כשאני כותבת את זה, וזה אפילו בלי שאני יודעת אם יצא מזה משהו או לא.
אבל בכל זאת אזרתי את האומץ ונכנסתי לכאן. לראות אולי יש כאן מישהו שרוצה לנסות להתחיל משהו בעולם האמיתי, כשהבעיה הגדולה של שנינו בעצם נמצאת על השולחן ולא צריך לנסות להתפתל או להסתיר או לכסות. מישהו שיהיה מוכן לקחת את הדברים לאט, כשבתמורה אני גם מתחייבת להיות מבינה ותומכת בתהליך.
וגם אם לא, אולי הסיפור שלי עזר למישהו וגם זה מספיק.

 

[Berethor]

טוב לפחות הסביבה שלך תומכת, אצל הרבה אנשים הסביבה לא תומכת

כן נראה שהגברים שלחצו עליך רק הגבירו את החרדה אצלך, מבחינתם הם ציפו ממך להתנהג כמו מישהי מנוסה, ולא היה להם מספיק התחשבות או/ו סבלנות למישהי שלא 'זורמת'. החברה שלך צודקת לגבי זה שיש נשים שהתחתנו עם הגבר הראשון שלהן, ולא רק נשים דתיות, אבל ההבנה שלך שאין לך את כל הזמן שבעולם ושזוגיות לא תיפול עליך משמיים היא גם נכונה. נכון הרבה אנשים שמים את המשפחה ובת/בן זוג שלהם מעל לחברים, אם כי יש חברים שאומרים עליהם שהם כמו אחים, אבל אישית לא היו לי כאלה. לדעתי בת זוג נוטה להיות אוטומטית יותר מידידה, משום שבת זוג יכולה להיות גם ידידה, ובו זמנית גם יותר מידידה, משום שיש איתה דברים שאין עם ידידות. על אנשים שנמצאים בקשר אינטימי נוהגים לומר שהם יותר מידידים, לכן גם באנגלית יש את הביטוי 'relationship upgrade', על אנשים שהיו רק ידידים בעבר והפכו ליותר מרק ידידים. לכן אני גם לא כל כך מבין למה את לא רוצה שבן הזוג שלך יהיה גם ידיד, לדעתי זה טוב אם בני הזוג גם ידידים, ככה יש להם גם בילויים ידידותיים ולא רק בילויים אינטימיים. לדעתי זה גם פשוט יותר להכיר בצורה ידידותית, ואחר כך לראות אם מתאימים גם ליותר מזה, ככה גם יש גם הרבה פחות לחץ. לא היה לך קל לכתוב את ההודעה הזאת, אבל לפחות זה קל יותר מלצאת עם גברים שלוחצים עליך, ולכן זה שטוב שעזרת אומץ לכתוב כאן, גם אני לא יודע אם יצא מזה משהו או לא, אבל לפחות את עושה מאמץ. אני גם לא חושב שהבעיה היא בחוסר ניסיון עצמו, הבעיה היא בלמצוא זוגיות טובה. הבעיה היא בלמצוא מישהי/מישהו מספיק מתאים, והאם את יודעת מה את מחפשת ועושה מאמצים, זה מעלה את הסיכויים שלך למצוא.

 

[דרורית של מחשבות]

להיפך, אני דווקא כן רוצה בן זוג שהוא ידיד

זה לא שלא היו לי הרבה ידידים בעבר. אבל עם אף אחד מהם המצב אף פעם לא התפתח לזוגיות, או היה אפילו בכיוון. זה פשוט לא קורה לי. אם כבר הבעיה שלי הפוכה - גם אם אני יוצאת לדייט מקבלים רושם שאני רוצה להיות רק ידידה.
אני לגמרי בעד שבן הזוג יהיה גם ידיד, וחושבת שזה אפילו הכרחי. אבל עוד לא יצא שהיה לי ידיד שרצה להיות יותר מזה.

 

[Berethor]

הבנתי, אז למה בדייטים מתקבל הרושם שאת מעוניינת רק בידידות?

בגלל הרתיעה האינסטינקטיבית שלך מכל דבר אינטימי מבלבד נשיקות? מעולם לא היה לך ידיד שמעוניין ביותר בזה, מוזר, כי זה משהו שקורה אצל הרבה אנשים, כל הידידים שלך היו תפוסים? ומה לגביך, היה מישהו שהיית מעוניינת בו ולא אמרת לו את זה בגלל חששות? או שאף פעם לא היה מישהו שבאמת היית מעוניינת בו, ולכן את לא יודעת כמה מהרתיעה שלך נובעות מחשש מהאקטים עצמם וכמה מהרתיעה שלך נובעת מחוסר עניין בגבר ספציפי. צריך להבדיל מתי הרתיעה נובעת מסיבות הנכונות ומתי היא נובעת מהסיבות הלא נכונות. על הסיבות הלא נכונות עדיף להתגבר, על הסיבות הנכונות אין צורך להתגבר. מתי החשש מוצדק ומתי החשש לא מוצדק. בכל מקרה זה שהגעת לכאן גם כדי למצוא זוגיות ולא רק כדי לשתף או/ו להתייעץ, בהחלט מראה על נכונות לדעתי, למרות הרתיעה האינסטינקטיבית שלך. את יודעת גם אלו דברים את מחפשת אצל גבר? אני מניח שצחוק, הבנה, תמיכה, שיראה אותך כמספר אחד שלו ושלא יהיה לוחץ, זאת לא הרשימה המלאה, אם כי אני גם מבין אם קשה לך להעלות את הרשימה המלאה בכתב, אבל זה בהחלט היה יכול לעזור לגברים לדעת אם הם עומדים בכל התנאים שלך או לא.

 

[דרורית של מחשבות]

אם הייתי יודעת את זה...

הלכתי פעם עם חברה ברחוב ועצרנו בפאב בתל אביב, מהאלה שנמצאים על המדרכה, כי פגשתי שם מכרה אחרת. אחרי שהלכנו משם היא אמרה לי: את יודעת מה הבעיה שלך? את לא משדרת שאת מעוניינת. אמרתי לה חזרה: מה זה אומר? היא אמרה לי: בזמן שאת דיברת עם הבחורה ההיא אני הספקתי לעבור על כל הפאב ולראות מי נמצא שם, ליצור קשר עין, ולראות מי פנוי ומי לא, ומי בעניין שלי ומי לא. את הולכת ישר לעניין, את לא מסתכלת מסביב.
אולי זה יענה לך קצת. ואולי אתה צודק, אולי זו הרתיעה שלי.
היו שני אנשים שלגמרי הייתה לי משיכה אליהם, ושבשבילם כן הייתי מוכנה לעשות הרבה מאוד. שניהם אנשים עם לב זהב ואישיות מתוקה לגמרי. ושניהם, אחרי שחברים משותפים שאלו בצורה ישירה, לא היו מעוניינים בי בכלל, למרות שכן פלרטטתי איתם וכן יזמתי קצת מגע, וכן נשארתי איתם לשיחות ארוכות.
וכן, כמו כל ילדה קטנה, היו לי פנטזיות ומחשבות על כל מיני מדריכים בתנועות נוער, סלבריטאים וכן הלאה. אבל עניין אמיתי, שכלל גם תגובה גופנית של פעימות לב ורצון אקטיבי מצידי שמשהו יקרה, התרחש רק פעמיים עם שני הגברים האלו.
ברור שיש לי גם רתיעה מהאקטים עצמם. כמו רוב האנשים כאן יש לי ענייני דימוי עצמי שהחיים שלי עד כה לא עזרו לזה בכלל. התחלתי להתפתח מינית בגיל מאוד מאוד מאוד מוקדם, וזה גם כן לא תרם לשום דבר. אני עובדת עם הפסיכולוגית שלי בדיוק כדי לנסות לאתר את הדברים האלו, את הסיבות לרתיעה.
לגבי נכונות שלי - אני רוצה למצוא מישהו. בהחלט. והרשימה שלך, Berethor, על מה אני מחפשת בגבר, היא פחות או יותר שלמה. אני כן צריכה בנזוג שלא יהיה דביק כי אחרי כל כך הרבה שנים לבד אתה מתרגל וגם אוהב את המרחב שלך וצריך מישהו שיהיה מסוגל לכבד את זה, וכן מישהו אינטיליגנטי. אבל מצד שני, לא פגשתי אף אחד שאמר על עצמו שהוא אידיוט מושלם... אז...
אני כרגע מאוד פתוחה לנסיונות כי כמו שאמרתי, אין לי נסיון ויש לי מוכנות. לא כל כך אכפת לי איך הבנאדם נראה כי אחד משני הגברים שהזכרתי למעלה לא היה מושך בשבילי עד שלא התחלתי להכיר אותו, ואז גם הגיעה המשיכה הגופנית. גם אין לי בעיה עם אנשים צעירים ממני טיפה או מבוגרים ממני טיפה. ואני לא מחפשת שחקן כדורסל, או ברוקר בוול סטריט. בוא נתחיל מבנאדם רגיל ונראה לאן אפשר להתפתח משם. אני לא באשליות שההודעה שלי כאן תמצא לי את בעלי לעתיד. אני מחפשת משהו טנטטיבי, התחלתי, ואת האפשרות להמשיך הלאה.

 

[Berethor]

כן אלו מקרים קלאסיים של עניין חד צדדי, וזה אחד הקשיים בנושא

all love is unrequited trope, אבל לפחות זה מוכיח שאת מסוגלת להיות מעוניינת בגבר, ולא רק מתוך רצון בתמיכה אלא גם מתוך משיכה, פשוט אף פעם לא היית בהיכרות למטרה זוגית שהיה בא עניין הדדי. לכן אני גם נוהג לומר, ששני הדברים העיקריים שצריך כדי שקשר יהיה מוצלח, זה עניין הדדי ומספיק התאמה. לצפות להתאמה של מאה אחוז, מר מושלם או גברת מושלמת, זה די אשלייתי, במיוחד בגילאים האלו, שהרי עד היום הם לא נמצאו. צריך לדעת על אלו דברים מוכנים להתפשר ועל אלו לא, ואלו דברים ברשימה נמצאים בסדר עדיפויות גבוה יותר. לא צריכים לקחת כל מה שמוצאים, אבל בוחרים מתוך מה שיש ולא מתוך מה שאין, לא מתוך פנטזיות. סלבריטאים לדוגמה הם אומנם אנשים שקיימים במציאות, אבל הסיכויי שיהיה לך קשר כלשהו איתם הוא בדרך כלל אפסי. מה שאנשים לא תמיד יודעים מספיק על איך הסלבריטאים בחייהם האישיים( למרות כל הפפראצי), ויש סלבריטאים שמתנהגים באופן בעייתי בחייהם האישיים, פרשת אייל גולן היא דוגמה טובה לכך. דרך אגב, זה שאמרת עכשיו שאת מחפשת בן זוג שלא יהיה דביק, ומצד שני אמרת מקודם שאת רוצה בן זוג שיראה אותך כמספר אחד שלו, זה נשמע די סותר. זה שאת רגילה להיות לבד וקשה לך להתרגל לביחד, זה הגיוני, אבל זה מסוג הדברים שיכולים להשתנות, אם כי תמיד יש גם סיכוי שזה לא ישתנה, ושזה נובע גם מהאישיות שלך ולא רק מחוסר ניסיון. בכל אופן לדעתי אלו נשים שבדרך כלל יותר בקטע של דבקות מאשר גברים, אז זה לא אמור להיות כזה issue לגברים, אם כי זה גם תלוי בהגדרה שלך 'ללהיות דביק'. נכון כמעט אף אחד לא יגיד על עצמו שהוא אידיוט, אבל את יכולה לשפוט אינטליגנציה של אנשים לפי איך שהם מתנהגים, אם כי יש גם עניין של אינטליגנציה כללית או ידע מנושא ספציפי, אפילו אדם אינטליגנטי הוא בדרך כלל לא יודע כל. בקשר לפאבים ומועדונים, עד כמה שידוע לי המקומות האלו נוטים להיות מלאים גברים שמחפשים רק סטוץ, אז אם שם יצא לך להכיר את הבחור או שניים שלחצו עליך, אני לא מופתע מזה. בנוסף מקומות שמלאים באלכוהול, לא תורמים להחלטות אינטליגנטיות. אני באופן אישי לא טיפוס של פאבים ומועדונים. האם את באמת מאמינה שאת לא מחפשת משהו טנטטיבי או שזה בהשפעה של המכרה שהספיקה לסרוק את כל הפאב בזמן שאת דיברת עם בחורה אחרת. כמעט בכל פעם שאני שומע גישה לא רצינית ממישהי 'חסרת ניסיון' זה גורם לי לתהות, האם זה באמת בא ממנה או שזה בגלל לחץ חברתי. זה לא כל כך מסתדר לי איך היא נשארה 'חסרת ניסיון' כל כך הרבה שנים אם היא מחפשת משהו זמני. את לא מחפשת ומחכה לגבר הנכון? את לא 'חסרת ניסיון' גם מסיבות אידיאולוגיות, ולא רק מתוך רתיעה וחוסר מזל? או שהיו לך סיבות אידיאולוגיות בעבר אבל וויתרת עליהן כי נשברת מלהיות לבד כל כך הרבה שנים, וזה היו אחד המשברים שציינת מקודם, אם כי את לא חייבת לענות על זה, זה רק תהייה בעקבות זה שאמרת שאת לא מחפשת משהו טנטטיבי. אני באופן אישי מעדיף קשר רציני, אם כי היו לי כמה דילמות בנושא. דווקא חשבתי שאולי את כן מחפשת בעל, אחת הסיבות העיקריות לכך שגבר יכול להיות מוכן לקחת את הדברים לאט, זה אם הגבר מעוניין בקשר רציני, שהרי למה שגבר יהיה כל כך סבלני אם הוא מחפש רק סקס, והקשר הכי רציני, זה כזה שיכול להוביל לנישואים. אז את בונה על כך שגבר יהיה רציני לא משום שהוא מחפש קשר רציני, אלא משום שהוא גם חסר ניסיון ולכן זה לא כל כך פשוט גם בשבילו. את מאמינה שלרצות למצוא בעל זאת ציפיה שהיא גדולה בהרבה מכל הציפיות האחרות שלך מגבר? עד לרמה שאת חושבת שזאת ציפיה 'אשלייתית'.

[URL]http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/AllLoveIsUnrequited[/URL]

 

[דרורית של מחשבות]

טוב, אז אחד אחד

קודם כל, אני מאמינה שבן זוג יכול לראות בבת הזוג שלו מספר 1 גם אם הם לא כל הזמן יושבים מחובקים או הולכים מחוברים בירך. להיות מס' 1 זה לחשוב על האדם השני, לדאוג שטוב לו במהלך היום, לעבור בחנות ולראות משהו שהוא אוהב ולקנות לו סתם כי זה יעשה לו טוב. זה לשפוט את ההחלטות החשובות בחיים האלו לפי כמה זה ישפיע גם על האדם השני. זה לאו דווקא דביקות בקטע של להיות מחוברים בירך. אני חושבת שמערכת יחסים בריאה היא מערכת יחסים שבה אנחנו יכולים להיות בחדרים נפרדים בבית בלי שזה יפריע לנו, באותה המידה שנוכל להתכרבל ביחד על הספה.
דווקא את שני החבר'ה שדיברתי עליהם לא פגשתי בכלל במועדונים. אני גם כן שונאת מועדונים גם כי אני לא משתכרת בקלות ואוהבת לשתות בירה לאט ובכיף שלי, וגם כי אני לא מבינה מה הקטע של לצאת למקום שאתה לא יכול לשמוע בו אף אחד? אם סופסוף יוצא לי לצאת לבלות עם חברים שלי למה שנלך למקום שבו אנחנו לא יכולים לשמוע אחד את השני?
אני לא מחפשת משהו זמני. ואני לא טיפוס שייכנע ללחץ חברתי. אני חושבת שאנשים שנכנעים ללחצים חברתיים לא היו נמצאים בקטגוריה של הפורום הזה, כי בסופו של דבר הלחץ החברתי ממוטט אותך. יש לי מזל מאוד גדול שלא רק שאני גרה במרכז אלא שגם המשפחה שלי מבינה ולא לוחצת עליי וגם החברים שלי לא. אבל אני יודעת שכשאתה מסתכל מסביבך וכל הזמן רק חתונות והיכרויות, זה קשה. אז אנשים שנוטים להיכנע ללחץ חברתי היו הולכים ומוצאים מערכת יחסים שבה הם יהיו אומללים אבל לפחות יהיה להם את הנורמטיביות להציג החוצה.
אני לא יודעת מה זה להיות חסרת נסיון מסיבות אידיאולוגיות. אני לא דתיה. באמת יש לי בעיות עמוקות עם עניין האינטימיות הרגשית והפיזית שבין בני זוג, ועליה אני עובדת. זה לא תהליך קל.
אבל אם נחזור לנושא הראשון - אני בהחלט מחפשת משהו רציני, ובעדיפות בנזוג לחיים. אבל אני ריאליסטית ויודעת שכמו שאמרת לא צריך לקחת את הדבר הראשון שמוצאים ולא צריך להתפשר גם אם אני בגיל 30+, ולכן אני מעדיפה כרגע לקחת את הדברים לאט, ולקוות למצוא איזושהי התאמה טובה ביני לבין מישהו. אני לא חושבת שאני אוכל להיות עם מישהו רק בשביל הסקס. למען האמת הצורך שהתעורר בי ושהוביל אותי לכתוב את הפוסט ההתחלתי שלי היה צורך בחיבור רגשי למישהו, לאו דווקא צורך פיזי. אני רוצה למצוא שותף לחיים, אבל בוא נתחיל בשותף למסע הזה לתוך מה שנקרא זוגיות, אינטימיות וכל הדברים שבפורום הזה כולנו לא מנוסים בהם. משם נמשיך. ההודעה שלי יכולה להגיע למי שאולי יהיה בעתיד בעלי, אבל כשאני אומרת שאני לא חיה באשליה הזו הכוונה היא שאני כרגע מתרכזת במטרות שמבחינתי הן הרבה יותר מיידיות - לצאת לדייט שילך טוב, להיות מסוגלת לחוות נשיקה שתרגיש טוב לשני הצדדים, אולי אפילו קצת נגיעות, בלי לחטוף התקף פאניקה.

 

[cancer3009]

היי דרורית

ברוכה הבאה ותודה על השיתוף.
אני מקווה שזה לא יפיל את רוחך אם לא קיבלת הרבה פניות בעקבות ההודעה שלך, הפורום די שומם לאחרונה ביחס לרמת הפעילות שהייתה בו בעבר, וכנראה שזאת הסיבה העיקרית לכך שמכאן כנראה לא תבוא הישועה.
&nbsp
בלי קשר לזה, ובלי לשלול מקרים מיוחדים, לטעמי שני חסרי נסיון לא יסתדרו טוב ביחד, כי מישהו חייב להוביל את כל הסיפור.
&nbsp
אבל אם פתוחים לגבי חוסר הנסיון מההתחלה כמו שהצעת, ייתכן שזה יוביל דווקא למקום טוב של קבלה והכלה.
&nbsp
מקווה שתצליחי למצוא מישהו שיתאים לך ויקבל אותך ושזאת באמת תהיה הזוגיות הראשונה והאחרונה שלך (כאילו לכל החיים וזה.. חח )

 

[מאסטר8]

בהצלחה

לטעמי הפוך אני חושב שזה רק יחזק

 

[Berethor]

לדעתי חוסר התאמה בין שני "חסרי נסיון" היא לרוב בנושאים אחרים

שהרי עם כל הכבוד לדף חלק ולאופי רציני, יש עוד דברים שצריך בשביל שתהיה מספיק התאמה. נכון שאם שני הצדדים חסרי נסיון או/ו ביישנים אז יש יותר סיכוי שאף אחד מהצדדים לא יקח מספיק יוזמה, אבל מצד שני, כפי שדרורית ציינה כבר אם שני הצדדים חסרי נסיון אז סביר להניח שהם היו פחות או יותר באותו ראש בנושא הזוגי והמיני, וגם פחות ילחצו זה על זו. באופן אישי אני מאמין שכאשר מדובר בקשר ראשון עבור שני הצדדים זה הרבה יותר מיוחד ואידאלי, אפילו אם זה יכול להיות קשה יותר למצוא קשר כזה ולהתחיל אותו, דברים איכותיים נוטים להיות יותר קשים להשגה, אבל הם יכולים להיות שווים את ההשקעה. בנוסף קשר של שני חסרי ניסיון זה משהו שנפוץ יותר בחברה הדתית, וזה עובד שם בלי יותר מדי מבעיות, וזה נתפס כדבר כל כך נדיר בעיקר החברה החילונית. בחברה הדתית גם נהוג לשמור נגיעה עד לחתונה. על הנושא של "להיות מספר אחד" נשמע לי די כבד, וכאשר זה בא במקביל עם דרישה די סותרת של "לא להיות דביקים" ולהיות בחדרים נפרדים זה די מבולגן, בלשון המעטה, לדעתי. הרצון שלה לקחת את הדברים לאט היא יותר הגיונית, וזה לא הקושי העיקרי ברשימה שלה לדעתי.

 

[pitch18]

היי דרורית

שלחתי לך הודעה בפרטי