היי לכולם

היי לכולם../images/Emo24.gif

יש לי שאלה שאני מתחבטת בה הרבה. יש לי בן ,כבן 21, לאחר שירות צבאי חלקי, שיושב בבית ולא מראה סימני מצוקה כלשהם לגבי עתידו המקצועי. רוב שעות היום הוא ישן, כשבערב הוא יוצא לבלות או צופה בטלויזיה או גולש באינטרנט. מאז שחרורו, עבד במספר עבודות זמניות בתקופות זמן קצרות ונראה שהוא עצל ונוח לו לחיות על חשבון הוריו. הדבר מעיק ומציק מאד, ולא ניתן לקבל ממנו איזו תשובה ברורה לגבי תכנון מעשיו בעתיד משום שהוא מתחמק ומתעלם ובוחר להסתגר בחדרו מאשר להתמודד עם מתן תשובה ברורה לגבי תוכניותיו, כנראה משום שאין לו כאלה כרגע. מה לעשות??? האם מישהו מכיר צעירים עם בעיה דומה ויכול לעוץ עיצה נבונה ולהרגיע אותי ??? תודה מראש.שוש.
 
ברוכה הבאה, והבהרה קטנה

אני מנצלת את השאלה שלך כדי להבהיר משהו. אין זה פורום שמנסה לתת פתרונות בזק עבור בעיות. כוונת הפורום היא בדיקה וזיהוי של דפוסי ההתנהגות שלנו, שגורמים לבעיות, או אירועים בחיינו - שמפריעים לנו, ואיתם היינו רוצים להתמודד. למשל, דרך חשיבה שהיית רוצה לשנות, למשל דפוס של אורח חיים דכאוני שמכביד מאד. למשל, ההתייחסות שלנו אל הסביבה, התקשורת שלנו עם בני אדם ועוד... אין כאן צוות מומחים שיכול לפתור או להציע פתרון לבעיה ספציפית. מהי מערכת היחסים שיצרת עם בנך? האם כל השנים נתת לו כל שרצה, או שמדי פעם הוא יצא לעבוד? האם יש לך קשר פתוח איתו ואת מדברת איתו על מה שמעיק עלייך? האם היית רוצה שיהיה לך קשר פתוח איתו?
 
היי להבה ירוקה ותודה על תגובתך../images/Emo13.gif

תודה על ההבהרות...לא חיפשתי תשובה של מומחים אלא של כאלה שאולי התנסו בבעיות דומות לסוגיהן ויכולים להאציל מנסיונם העשיר ולהאיר מעט את הדרך שנראית כרגע כדרך ללא מוצא. באשר לשאלותייך: מערכת היחסים של בני ושלי מורכבת ולא קרובה במיוחד,אם כי הוא קיבל הרבה חום ואהבה כילד ,ולאחר שבגר, העדיף להתרחק ולהסתגר ומאד קשה לי אישית לתקשר עימו עקב התחמקויותיו. הייתי רוצה קשר ישיר ושיחות איתו אלא שהוא לא סבלני במיוחד או מחפש שיחות נפש. עלי לציין שעם חברים הוא משוחח רבות, אבל אינני רואה תוצאות בשטח או מוטיבציה לבצע שינוי כלשהו בחייו.
 
קצב

לכל אחד יש קצב משלו. אולי הקצב של בנך שונה משלך, ויותר חשוב לו שתקבלי אותו כפי שהוא, עם הקצב ה"איטי", או המוטיבציה הנמוכה לשינוי. אם חשוב לך להגביר את התקשורת ביניכם, אני פשוט מציעה לך ליזום. להגיד בפשטות את מה שאת מרגישה. החשוב הוא (ולמדתי את זה על בשרי) ה-איך ולא ה-מה. כלומר, איך את אומרת את הדברים. חשוב לדבר על עצמך, ולא עליו. לא: הייתי רוצה שתעשה כך וכך. אלא: אני מרגישה שהייתי רוצה שנדבר יותר, אני מרגישה שאתה חסר לי. הייתי רוצה לשתף אותך ב.. כמובן, שאת תמצאי את המילים שלך בעצמך.
 
למעלה