Blowin' in the wind
השיר, אולי הידוע (או לפחות בין הידועים) ביותר של דילן, נכתב ב62, הושמע לראשונה ב19 באפריל של אותה שנה, ושוחרר כשיר הראשון באלבום the freewheelin' Bob Dylan שנה מאוחר יותר ב63. זה למעשה השיר שפרסם אותו כזמר סינגר-סונגרייטר מוצלח. באותה תקופה דילן היה עוד פעיל בתנועה לזכויות האזרח, והשיר הפך למעין "ההמנון הלא רשמי" של התנועה בארה"ב. השיר התפרסם בתחילה בביצועם של השלישייה פיטר, פול ומרי והגיע למקומות הראשונים (אם אני זוכר נכון למקום השני, אבל אני לא חותם על זה) במצעדים בארה"ב.
נושב ברוח הוא דוגמה מעולה לשיר מחאה, אף על פי שהוא לא מתייחס לשום אירוע פוליטי/מדיני מסוים, אלא לתחושה כללית מהמציאות. ואת זה אני אומר למרות מה שדילן אמר על השיר לפני שהוא שר אותו לראשונה: "This here ain't no protest song or anything like that, 'cause I don't write no protest songs." שנים מאוחר יותר, הוא אמר על השיר: "I still say that some of the biggest criminals are those that turn their heads away when they see wrong and they know it's wrong", מה שממצה את מהות השיר. השיר עוסק בנושאים הרגילים של מחאת שנות ה60: חופש, מלחמה, שלום וגבולות.
הבתים עצמם כתובים בשפה בהירה למדיי, מלאים בשאלות ציניות ורטוריות. את הבית הראשון בוב פותח בשאלה הבאה: "How many roads must a man walk down before you call him a man?" הבית הראשון הוא בית די פשוט, בלי משמעיות מיוחדות. הוא מדבר בעיקר על יחס החברה אל הפרט, על האדם בתוך החברה, מזכיר גם את השלום (יונה לבנה), ושואל כמה פעמים יעוף כדור התותח לפני שהוא ייאסר לתמיד. המחאה נגד המלחמה ברורה לחלוטין בבית הראשון, ולא פחות בהמשך.
בבית השני דילן כותב: "Yes, and how many ears must one man have before he can hear people cry?" הציטוט שלו שהזכרתי מקודם מתייחס באופן ישיר למדיי לשורה הזו השיר. ההתעלמות של בני אדם מהסביבה. העובדה שאנשים שומעים בכי אבל לא מקשיבים לו, העובדה שאנשים רואים זוועות אבל מתעלמים מהן. אולי זה הנושא המרכזי והמהותי ביותר של השיר: התעלמות האנשים מהמצב, אדישות וחוסר אכפתיות מהסביבה. השאלות נוקבות וחזקות- " Yes, and how many deaths will it take till he knows that too many people have died?". "הוא" בשורה הזו הוא אולי גנרל או אולי נשיא ארה"ב ספיציפי או משתנה, אבל בכל מקרה ה"הוא" הזה הוא האחראי למלחמות, והשאלה הזו מופנית אליו בצורה עקיפה.
בבית השלישי מתייחס דילן לגבולות. כמה שנים צריך לחיות בשביל להשתחרר? "Yes, and how many years can some people exist before they're allowed to be free?". אפשר לראות את השורה הזו כמתייחסת לבני נוער שתלויים חוקית בהוריהם, ובבתי הספר. 18 שנים עד שאתה חופשי? או שבכלל החופש לא מגיע גם אחר כך, שכן אתה צריך לעבוד, לעמוד בציפיות של המשפחה, להקים משפחה, והחופש הוא רק אשלייה רחוקה? את הבית דילן חותם בהתעלמות בני האדם: " Yes, and how many times can a man turn his head, pretending he just doesn't see?". שוב, האדם רואה אבל מתעלם.
הפזמון החוזר בסוף כל בית ("The answer, my friend, is blowin' in the wind, The answer is blowin' in the wind.") הוא למעשה התשובה של דילן לשאלות שלו. רבים בתנועה לזכויות האזרח ביקרו את העניין שדילן שואל שאלות, אבל לא עונה תשובות, לא מייצר פיתרון יצירתי ולא נותן מענה אלא רק מתריס נגד מלחמות. לדעתי, דילן רואה את השאלות כרטוריות; התשובה ברורה מאליו. השאלה האמיתית היא למה הדברים האלה קורים, ובעיקר למה האנשים מתעלמים מהדברים האלה, והתשובה למה האנשים מתעלמים ואדישים – נושבת ברוח, גם היום, 43 שנים לאחר שהשיר נכתב. נקודות נוספות על השיר:
לשיר מאות (אם לא יותר) קווארים שונים. בין היתר ג'ורג' האריסון, סטיבי וונדר, אלביס פרסלי וגם יהונתן גפן שלנו תירגם את זה לעברית. והנה
קישור שהמנהל שם פה – תוכנית רדיו שנותנת מעט מידע על השיר, ובעיקר כל מיני קווארים שלו. שווה לשמוע.
ב2004 זכה השיר מטעם מגזין הרולינג סטון כשיר מספר 14 של כל הזמנים.
שמועות רבות רצו במהלך השנים שדילן גנב את השיר מסטודנט מניו ג'רזי בשם Lorre Wyatt.
השיר נכתב תוך 10 דקות.
את המילים אפשר למצוא
כאן. וכמובן שאתם מוזמנים לכתוב שאלות, הגיגים, דיעות ונקודות נוספות.
תהיתי אם עשיתם פה במקרה שירשור של פירושים לשירים של דילן ואם לא, למה שלא נעשה את זה
שיהיה לכם אחלה יום
לאב
