היי לכולם
קודם כל זה משמח שיש פורום שבו אנשים יכולים לשאול שאלות את המקצעונים שכבר חיים בתאילנד. אין אחד שלא מחשיב את עצמו בר דעת או שכל, שלא היה רוצה לשלב את "גן עדן" אם המציאות. אני מאוהב בתאילנד קשות וזה עלה לי יותר מ150,000 שקל ב3 שנים, ב3 פעמים שהייתי שם תקופות ארוכות. דוגרי, להגיד לכם זה לא שווה את זה. אפילו לא לטייל. אני מכור למקום הזה, והיום בעודי עובד בעבודה מצוינת בארץ,(חזרתי אליה, וממנה עשיתי את כל הכסף לכל הפעמים שנסעתי) אני יכול להגיד שזה בזבוז. חבל על כל מי שרוצה ליסוע, זו מחלת "תאילנדיה" ואי אפשר לצאת ממנה חודשים ואפילו שנים. במקום שבו הכל נראה כ"כ קל, חוזרים אנחנו לישראל, למלחמות, אנשים חצופים ומעצבנים, וכן, אתם מעצבנים. בנוסף יש את הגישה שעוקבים אחריך ואפילו ההורים משתילים לך מצלמה בביצים.לוחצים אותך, חושבים שהדור של היום הוא פארייר כמו פעם. מצטער, הדור הזה חכם יותר, ואני ומרבית האנשים עם סכום כסף גדול ולא 150,000 מזמן לא היתיי נשאר פה, וכן הייתי גר "בעולם שני וחצי" כמו תאילנד. אבל בנינו ישראל, מלבד ת"א זה כמעט כמו עולם שלישי. ובטח אני מגזים( אני נוטה לזה, סליחה מראש) אבל שגרתי בתאילנד מעל לחצי שנה הדבר היחיד שהרג אותי זה שאם אין לך רצון להרוויח כסף גדול שום דבר לא יילך, ואתה תחזור כמו ילד הבייתה. כי לשרוד בעולם, ולא משנה איפה מאני מזומני בכיס הוא המפתח להצלחה. לכן, דוגרי, אין מה לחפש בתאילנד אלא אם כן אתה עשיר ויש לך כסף לתת לאנשים ברחובות. אוי, כמה שאני שונא כסף. כי בארץ, השכלה היא חובה לכסף ולתפקיד טוב. אבל למי אפכת מכסף שהרוח הפנימית שלך שרופה ושבורה. בקיצור, במקום להיות במקום שייתן לך רק טוב וטוב אתה תמצא אותך עם דמעות מול המסך הזה שתבין שזה נגמר..ונשארת בלי כלום. לכן, תחסכו את הכסף, תלמדו. תקנו אוטו, תקנו בית, תוותרו על ה"ווינר" ועל הטיול הזה, או חווית הריגושים הטובה ביותר, כי זה לא שווה את הדמעות ואת הסוף שזה נגמר. הדמעות לא שוות את זה, הבסאה, המציאות, החיים בישראל, טובים ככל שיהיו או רעים לא שווים את החודש, חודשיים, שלושה או אפילו את החצי שנה שמטילי ישראל שורפים על המזרח. וזה לאו דווקא, תאילנד. אבל אצלי, זו תאילנד נטו. בקיצור זו הצעה שלי
קודם כל זה משמח שיש פורום שבו אנשים יכולים לשאול שאלות את המקצעונים שכבר חיים בתאילנד. אין אחד שלא מחשיב את עצמו בר דעת או שכל, שלא היה רוצה לשלב את "גן עדן" אם המציאות. אני מאוהב בתאילנד קשות וזה עלה לי יותר מ150,000 שקל ב3 שנים, ב3 פעמים שהייתי שם תקופות ארוכות. דוגרי, להגיד לכם זה לא שווה את זה. אפילו לא לטייל. אני מכור למקום הזה, והיום בעודי עובד בעבודה מצוינת בארץ,(חזרתי אליה, וממנה עשיתי את כל הכסף לכל הפעמים שנסעתי) אני יכול להגיד שזה בזבוז. חבל על כל מי שרוצה ליסוע, זו מחלת "תאילנדיה" ואי אפשר לצאת ממנה חודשים ואפילו שנים. במקום שבו הכל נראה כ"כ קל, חוזרים אנחנו לישראל, למלחמות, אנשים חצופים ומעצבנים, וכן, אתם מעצבנים. בנוסף יש את הגישה שעוקבים אחריך ואפילו ההורים משתילים לך מצלמה בביצים.לוחצים אותך, חושבים שהדור של היום הוא פארייר כמו פעם. מצטער, הדור הזה חכם יותר, ואני ומרבית האנשים עם סכום כסף גדול ולא 150,000 מזמן לא היתיי נשאר פה, וכן הייתי גר "בעולם שני וחצי" כמו תאילנד. אבל בנינו ישראל, מלבד ת"א זה כמעט כמו עולם שלישי. ובטח אני מגזים( אני נוטה לזה, סליחה מראש) אבל שגרתי בתאילנד מעל לחצי שנה הדבר היחיד שהרג אותי זה שאם אין לך רצון להרוויח כסף גדול שום דבר לא יילך, ואתה תחזור כמו ילד הבייתה. כי לשרוד בעולם, ולא משנה איפה מאני מזומני בכיס הוא המפתח להצלחה. לכן, דוגרי, אין מה לחפש בתאילנד אלא אם כן אתה עשיר ויש לך כסף לתת לאנשים ברחובות. אוי, כמה שאני שונא כסף. כי בארץ, השכלה היא חובה לכסף ולתפקיד טוב. אבל למי אפכת מכסף שהרוח הפנימית שלך שרופה ושבורה. בקיצור, במקום להיות במקום שייתן לך רק טוב וטוב אתה תמצא אותך עם דמעות מול המסך הזה שתבין שזה נגמר..ונשארת בלי כלום. לכן, תחסכו את הכסף, תלמדו. תקנו אוטו, תקנו בית, תוותרו על ה"ווינר" ועל הטיול הזה, או חווית הריגושים הטובה ביותר, כי זה לא שווה את הדמעות ואת הסוף שזה נגמר. הדמעות לא שוות את זה, הבסאה, המציאות, החיים בישראל, טובים ככל שיהיו או רעים לא שווים את החודש, חודשיים, שלושה או אפילו את החצי שנה שמטילי ישראל שורפים על המזרח. וזה לאו דווקא, תאילנד. אבל אצלי, זו תאילנד נטו. בקיצור זו הצעה שלי
אבל אם נהיה רצינים לרגע, הכל אפשר לעשות. השאלה כמה ביצים ומוח יש לך. ברוך השם, מוח לא חסר. ביצים, זה הנושא השני. כנראה שלא, לפחות בנתיים, כי עובדה שאני שכיר תקופה ארוכה בארץ בעבודה בתחום ההיי-טק ווואלה סבבה לי מהבחינה הזו. אבל מיציתי ויש דברים שקשה לתאר בכמה מילים פה על מסך מחשב בין שני אנשים שלא מכירים ורק רואים אותיות על המסך. כל מי שפגש אותי, או יפגוש אותי פייס טו פייס יבין מאיפה הרצון, ההבנה, החלום. יש לי אין ספור רעיוניות חלמות רצונות. בנתיים אני מנסה להישאר בארץ, אבל כמו שאני מכיר את עצמי ואת הקרפיזות שלי, תוך חצי שנה אני שוב על המטוס. וזה לא חיים ליסוע ולחזור כי החזרה הזו שוברת לי את הלב כל פעם מחדש, לכמה חודשים טובים. שעבדתי חצי שנה, זו הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלי. זה שאני מבזבז 8,000 שקל בחודש בתאילנד, זו אשמתי, כנראה אני צריך לפטר את "רואה החשבון" שלי שיושב לי בצידי המוח. בכל מקרה, אתה צודק מעולם לא אמרתי שכל מה שרושמים פה הוא לא אמת. בתאילנד אין כסף לאנשים כמוני, אני מקווה בעזרת בודהה שהחלום שלי יתגשם, ואז אני יספיק לחלום בתאילנדית כל יום, כל שעה, כל דקה. בנתיים גם אני מנסה להבין מהו..