תודה..
כן, הייתה תקופה ש-"חקרתי" את עניין ה-hoax. אני מאמינה שכמו כל מי שמרגיש למייקל כמוני, הייתה תקווה שאולי הכל מפוברק והוא חי.
היום, שנתיים וכמה חודשים מאז פטירת אחי, אני עדיין לא מעכלת. לא מעכלת שאחי לא ישוב עוד. לא מעכלת את האובדן. האובדן של מייקל היה עבורי כמו לאבד אדם קרוב, היות ומייקל היה כל כך אמיתי ופתוח. הוא העביר את המסר מנשמתו וכולנו התחברנו כי דברים שיוצאים מן הלב-נכנסים אל הלב.
למי שקרא את סדרת הארי פוטר, בטח מוכר המינוח "מוגלגים". אותם אלה שלא נולדו עם כוחות קסם, אני מזכירה זאת היות והארי פוטר הינה סדרה למבוגרים. כל מי שהצליח לקרוא בין השורות הבין את הגאוניות של ספר למבוגרים במסווה של סיפור ילדים על הקוסמים הרעים והטובים.
עד היום אני אומרת שרק "מוגלגים" לא מבינים מי היה מייקל ומקסימום מתייחסים אליו כאל כוכב פופ מוכשר ומוזר.
אנחנו, אלו שנולדו עם כוחות קסם (לפי הגדרת ג'יי.קיי רולינג) יכולים להבין מי היה מייקל באמת. כמה הוא היה חשוב לעולם הזה. כמה יש ללמוד וליישם, וכמה חשוב לשמור על המורשת שלו כי בכל שיר טמון חלק מצוואתו לעולם. לעולם טוב יותר.