היי לכולם..

נ ש י מ ה

New member
היי לכולם..

אני חדשה כאן.. ואני אפילו לא יודעת אם אני צריכה להיות כאן. אם אני יכולה.. אם תקבלו אותי..
-נשימה-
 
ברוכה הבאה, נשימה ../images/Emo20.gif

אם באת, אני מאמינה שזה לא סתם. ספרי קצת על עצמך, אם את רוצה ואני מקווה שאת מרגישה שאת מקובלת ורצויה כאן.
 

נ ש י מ ה

New member
אני לא יודעת..

אני לא יודעת אם אני שייכת.. אני לא יודעת אם הסיבה שבגללה אני כאן קשורה לנושא הפורום.. אבל אני אספר קצת על עצמי.. מה שאני יכולה. אני עוד מעט בת 22 גרה במרכז הארץ. השתחררתי מהצבא לפני 7 חודשים כרגע אני לא עושה כלום. מחפשת עבודה. אני בעצם לא יודעת למה אני כותבת כאן או בכלל.. מה אני מנסה להגיד.. אני רק יודעת שחלק בתוכי כבר מזמן מת. נרצח. הנשמה שלי נרצחה בימים שאנסו אותי לפני 3 וחצי שנים..
-נשימה-
 
זה מרגיש ככה לפעמים

כאילו את מת מהלך. אבל את לא. וכל עוד את נושמת, יש תקווה לשינוי וככל שמתחילים את מסע אל הטוב יותר מוקדם יותר - כך יש לך יותר שנים טובות לפניך, שנים בהם תהיי חיה באמת. את מוזמנת לדבר על מה שעברת, אם זה מרגיש לך מתאים.
 
לאט לאט... ../images/Emo142.gif

למרות הרגשת ה"זומבי" יש בידייך הכח להחיות את הנשמה שלך... להרגיש חיה... עובדה שעברת 3 וחצי שנים ואת עדיין פה...
 

נ ש י מ ה

New member
לא ממש.. (טריגר)

עברתי 3 וחצי שנים. 3 שנים אני רק הדחקתי הכל.. כאילו לא קרה דבר מעולם. רק לפני חצי שנה אולי קצת יותר הכל עלה שוב.. ולא. לא היה לי קל וגם עכשיו לא קל לי. זה קרה פעמיים. הפעם הראשונה לפני 3 וחצי שנים הפעם השניה חצי שנה אחרי. בחצי שנה האחרונה חתכתי כל כך הרבה פעמים. בפעם האחרונה רציתי לסיים הכל. לא רציתי לחיות יותר.. רציתי למות!!! הגעתי לאישפוז..
מצטערת.. אבל ייקח לי זמן.. -נשימה-
 
אבל שרדת וטוב שכך

עכשיו, אם את רוצה, אפשר להתחיל לראות איך מתגברים ומחלימים.
 
../images/Emo24.gif

אף אחד לא אמר שהיה או יהיה קל. ואל תצטערי על כך שייקח לך זמן. לדעתי מותר ורצוי שתקחי כמה זמן שאת צריכה על מנת לעבור את זה. חשוב שתזכרי כי אינך לבד ואת לא צריכה לעבור זאת בכוחות עצמך. אמרו לי פעם כי מוות הינו פתרון סופי לבעיה זמנית. וכן, תאמיני כי למרות כל הכאב והפחד ניתן לעבור את זה. בעזרת המון המון תמיכה, הקשבה, ייעוץ וכדומה. היי חזקה! (((((נשימה))))) - יעני חיבוק... :)
 

נ ש י מ ה

New member
../images/Emo35.gif

ואיך מתגברים ומחלימים? תגידו לי כי לי כבר אין כוחות... קשה לי לראות את האור. באמת שקשה לי.. -נשימה-
 
איך מחלימים

אפשר לומר שזו שאלת המליון דולר, אבל יש דרך. קודם כל, מתחילים להתרגל לדבר על מה שעברת, כי בין אם תבחרי להיעזר בטיפול מקצועי ובין אם תבחרי בדרכים אחרות, או במקביל, זה משהו שתצטרכי לעשות. לדבר, לעמוד מאחורי דבריך ובעיקר - לצידך... אז את מוזמנת כאן לכתוב על מה שקרה, לכתוב גם איך זה משפיע עליך היום. אני יכולה לצרף לך כאן כבר קישור למדור באתר שלנו שעוסק בכלים להחלמה, אבל כשאדע טוב יותר מה את צריכה, אוכל לכוון אותך טוב יותר לחומר שקיים באתר. אך חשוב שתזכרי שההחלמה אפשרית, זה תלוי בך ובנכונות שלך להילחם על זה.
 

נ ש י מ ה

New member
אני לא יודעת...

קשה לי לדבר על מה שעברתי.. אני יכולה רק לכתוב.. זה הדבר היחידי שאני סוגלת לעשות.. כבר עברו 3 וחצי שנים והצלחתי לדבר על זה רק פעם אחת לפני חודשיים וגם זה בקושי.. אני מאוד רוצה להמשיך הלאה ולהתגבר אבל אני מרגישה שאפסו כל כוחותיי..
-נשימה-
 
לכתוב זה הרבה!

וזו יכולה להיות התחלה. האם את מרגישה שיהיה לך נוח לכתוב על זה בפורום? אם את מעדיפה משהו יותר פרטי, את מוזמנת לבוא במוצ"ש לאתר שלנו ולהיעזר בשיחות האישיות.
 
למעלה