היי לכולם,,,,

ליMור

New member
היי לכולם,,,,

קוראת את הפורום מזה מס' ימים וחוששת, לכתוב או לא,,, היום החלטתי שכן,, כנראה שאין לזה סוף כלומר, יש ,,,,,אבל נראה ש,,,, ובכן,, לפני 4 שנים אבא שלי חלה בסרטן בחלחולת,, בן אדם בריא , אופטימי, מלא תקווה,, נלחם כמו גדול,, עבר 7 שבועות של הקרנות כשמתוכם בשבוע הראשון ובשבוע האחרון שולב גם טיפול כימוטרפי כחודש וחצי לאחר גמר הטיפולים,, עבר ניתוח,, שבו כרתו את הגידול,, קשרו את פי הטבעת והוציאו חתיכה של מעי מתוך הבטן ובעצם היום הוא עושה את צרכיו, לתוך שקית,,, לאחר החלמתו מן הניתוח הוא עבר שבוע בחודש למשך חצי שנה, טיפולים כימותרפיים,, בקיצור,, היה גיהנום אמיתי הוא ירד במשקל כל הגוף שלו היה חרוך אבל מילה אחת לא שמענו ממנו מלבד,, ברוך ה' הכל בסדר,,, במשך ה= 4 שנים האחרונות הוא היה במעקב במחלקה אונקולוגית,, לפני כ- 3 שבועות הוא השתעל והקיא דם,,, רופא א,א,ג נתן לו מיני כדורים וספריים,,, לאחר כשבוע ביקר אצל רופאת המשפחה שלו,,, לא מצא חן בעיניה, ושלחה אותו לצילום ריאה דחוף,,, הצילום היה ביום שלישי וביום חמישי נתקבלו תוצאות,, "חשד לגידול סרטני" קיבל הפניה בהולה ל C.T למחרת,,, יום שישי בבוקר עשה את הבדיקה וביום ראשון האחרון בשעת הערב,,, קיבלנו את הידיעה כי נמצאו 4 גידולים סרטניים בריאה השמאלית,,, זה לא הסוף,,,, יום שני הוא נשלח ל- C.T בטן וגב,, והיום בבוקר קיבלנו את התוצאות כי,, גם בריאה ימנית יש גידול,, גם ברקטום חזר לו,,ויש שם גידול והם לא שוללים אפשרות בשופכנים,,, המכה גדולה,,, ניסיתי לברר,, לשוחח,, לדלות מידע,,, הבנתי שהטיפולים בסרטן הריאה,,, הוא מייסר , ,כואב,,, יש כאן משהוא שיוכל לתת לי תמונת מצב מנסיון שלו או של קרוב לו,,, אודה לתגובות החיים בצל האי ידיעה פשוט מטריפים,,,, תודה לכל מי שקרא,, הייתי חייבת להוציא,,,!
 

nunico

New member
תיהי חזקה

לימור שלום. אבי נפטר לפני פחות מחודש ממחלת הסרטן. היה לו סרטן ריאות שפרץ לתוך הבטן ופגע לו בכל האברים הפנימיים. הוא נפטר כשבועיים וחצי לאחר שגילו לו את המחלה. יומיים לפני שהוא נפטר הוא הקיא דם. זה היה נורא. צר לי לומר לך שהסיכויים של אביך לשרוד הם לא רבים אם בכלל. אני מאחל לו רק שלא יסבול. ולך שתיהי חזקה.
 

ליMור

New member
היי לך,,,

ראשית, תודה על התגובה,,, וכן על הכנות,,, בתוך תוכי אני מודעת למצב,, ומבינה כי הסיכויים אפסיים אם בכלל,, תיקוותי היחידה היא שלא יסבול,,, עצוב לישמוע על אביך ז"ל ומשתתפת בצערך,, שוב, תודה !
 

rubber duck

New member
כמה דברים

יכול להיות שהמצב קשה יכול להיות שכולם אומרים שהסיכויים להחלמה קלושים ובכל זאת לא לוותר מחד ומאידך חשוב שניזכור שכולנו באנו מעפר ולעפר נשוב לפני כ 4 וחצי שנים נפטר דודי לאחר 10 שנים של התמודדות עם מחלת הסרטן במשך 9 שנים ו10 חודשים מתוך 10 השנים למעט תקופות הטיפולים הוא היה כמו תמיד מחייך צוחק צוהל ונותן כוח לכל המשפחה ולמעשה גם כשידע שימיו ספורים המשיך לחייך ולתת מעצמו בימי השבעה ישבנו כל בני המשפחה ושאלנו את עצמינו שאלה פשוטה : האם להיות עצובים על מותו או שמחים שזכינו להיות בחברתו שנים רבות למרות הכאב שבפרידה הדבר התחושה היתה שכל יום שהיכרנו אותו היה מתנה ועל מתנות צריך להודות ולשמוח שזכינו להן היו חזקים שרון
 
לימור../images/Emo24.gif

שלום לך לימור אני שולחת לאביך שיהיה בריא והלוואי ויצליח בטיפולים אני גם פה כבר זמן מה צופה מהצד באתר ומתלבטת אם לכתוב את סיפורי או לא אני חייבת לציין שהמחלה הארורה הזאת כמעט ולא פוסחת על אף משפחה לפני מספר חודשים גם אימי חלתה במחלה הארורה הזאת וקשה לנו לקבל את זה נראה כאילו העולם סוגר עלינו מרגישים את החנק , את העצב..שמחת החיים נעלמת במכה. אך למרות כל זאת חייבים להאמין ולהמשיך ולא להתייאש. מאחלת לכם המון בריאות והצלחה תיהיו חזקים.
 

blg

New member
קשה לי לקרוא

"המחלה הארורה" הזו. איכשהו, מי שחלתה בסרטן, הדימוי הרע שלה מציק לי. ניתן "לארר" כל מחלה, לא?! או להתמקד בחיוב - בטיפולים שהולכים ומשתכללים ומאריכים חיי חולים (וחלק גם מבריאים) הרגישו טוב,
 
אני יכולה להבין

את מי שאין בפיהם מילה טובה על המחלה. מן הסתם היא לקחה מאיתנו אנשים טובים. לכל אחד יש מישהו שהיה לו, מישהו שהוא מכיר, שכנה, דודה, סבא, חבר. וחלק מאיתנו גם שיחקו בתפקיד של השכנה, הדודה, החבר. מותק, את יודעת, אנחנו פה בשביל יחסי ציבור. הנבחרת של אלוהים, השורדים, הגיבורים. שעומדים מדי פעם ומראים שיש חיים אחרי. אך מצד שני, כל מי ששייך לחוג הסרטן הופך שותף לחיי רבים ובחיי רבים, שחלקם גם לא שורדים את המחלה. וזה אף פעם לא קל, בעיקר כי זה כל כך קרוב, כי את יודעת, באמת יודעת, מה זה להיות שם, במקום הזה של המחלה. ואת גם יודעת שהמקום של הכוח להמשיך קדימה הוא מהמקום של ההתחסנות שלך במפגש עם הסרטן. המחלה הזו באמת ארורה כי היא גורמת סבל. ועצב, וכאב. וזה בראיה הרחבה של המחלה, אבל בפרטים אפשר לשמוע דברים אחרים לגמרי. וזאת בתנאי שהפרטים משמיעים את קולם. התגעגעתי אלייך
 

blg

New member
כן, אבל...

האין כל מחלה "ארורה"? למה דווקא זו? למה הדימוי במיוחד שארור - מקולל ע"י האל, משהו שמתחבר לגיהנום, לחטאים, למגיע לך שאתה ארור. האם בכך שקוראים למחלה ארורה לא מאררים גם את נשא המחלה? (מחשבה... ששמתי לב שעוברת לי בראש כל פעם שמשמיצים את הסרטן - כאילו ההשמצה דבקה בי במעט) ובלי כל קשר, גם אני התגעגעתי, המון זמן לא ראיתי לך... וגם לשרון שמתחתן (אמאל'ה
) ולכולם.
 
רגישות ועוד כמה דברים

שמת לב אחרי שאמרו לך שיש לך סרטן, שפתאום בכל הסרטים בטלויזיה היה מישהו חולה, ופתאום כל מיני אנשים סביבך, שכנים, חברים, פתאום כל אחד מכיר מישהו ש.. או פתאום כל מיני קרחים נראים כאילו הם עוברים כימו? שתתחתני, כולם סביבך יתחתנו. אני חושבת שהרגישות שלנו שמגיעה מהארועים שאנחנו חווים, מחדדת את חוש השמיעה והראיה שלנו לגבי אותם דברים אצל הסביבה. אני לא חושבת ש"מאררים" את הנשא, זה יותר מהול בפחד וברחמים. בעיקר למי שלא מכיר מקרוב. המחלה הזו מחורבנת, מנסיון מיד ראשונה כמובן, ואם יש לך השגות... את מוזמנת. חוצמזה אני לא מוצאת סיבה למה מפריעות לך ההשמצות אלא אם הדבקת אנשים. (ככה אני מעבירה לך את הגעגועים...)
 

blg

New member
כן, וודאי שנהייתי יותר ערה

מצד שני גם יותר אנשים באו לספר לי של X היה / יש סרטן. לא נעים להודות, אבל כן, יש לי השגות, לי תקופת המחלה זכורה כתקופה טובה מאוד בחיים. קיבלתי כמעט שנה חופשה מהמרוץ של החיים המערביים (חזרתי אליו בגדול) הייתי מאוד עטופה ע"י המון אנשים שאוהבים אותי (גם בשיגרה, אבל אז הם ביטאו את זה יותר...) ואל תשכחי שאני (ולא נעים להגיד את זה בפורום...) לא סבלתי מתופעות לוואי כמעט בכלל - חוץ מזה שרזיתי וכולם אמרו לי שאני ממש יפה... כמובן שאח"כ הייתי מדוכאת משך שנה שלמה, ועוד לא ממש התאוששתי... במיוחד עכשיו, כשההיפו משתולל בעקבות ההתחכמות שלי עם האלטרוקסין (לא להפסיק לקחת אלטרוקסין!!) טוב, אני בעבודה ומפריעים לי.... ממש רוצים שאעבוד.
 

ליבנית

New member
הסרטן ניצח את בעלי האהוב....

מתוך האבל הנורא שאני נמצאת בו כרגע אני רוצה להודות למנהל הפורום על הראיה הבריאה שלך...כן חייתי באושר ובאהבה עם בעלי ובאופן מפתיע הוא נעלם מחיי בשל הסרטן...קברתי אותו לפני שבועיים עם שני בני ועוד אלף איש המומים... אין ספק שתפיסת עולמך נכונה, זכיתי לחיות עם אדם מדהים וכל יום היתה חגיגה וכך אשתדל לזכור אותו.. אני מתנחמת שהוא לא סבל...הלוקמיה פרצה ובתוך חמישה ימים הוא נפטר בלי לדעת שזה סופו...חודש לפני כן הופיע על הבמה עם הלהקה שלו,נגן סקסופון שנים רבות,וביום האשפוז עוד היה בעבודה מחייך ונראה מצויין... כחובבת אינטרנט,לראשונה נכנסתי לפורום הזה...ושוב תודה על מה שקראתי... והעיקר שנהיה כולנו בריאים
 

אביתר27

New member
לימור שלום

כתבת נורא יפה ונורא כנה על כל מה שאביך עבר ונשמע שהוא כבר עמד בהרבה מבחנים ואתגרים קשים. עמד בהם בכבוד ובאצילות. כאב לי לקרוא את מה שכתבת בצורה כל כך יפה וכואבת. הייתי רוצה לכתוב לך שתקוו לטוב ותהיו אופטימיים והכל יהיה בסדר, אבל אני מבין שאת חושבת שזה לא המצב. קודם כל מה אומרים הרופאים? האם יש משהו שהם מציעים? תנסו למצות כל אפשרות שקיימת. (בתוך ביה"ח ומחוץ לו) מה אומר אביך? מה הוא רוצה? איך הוא מרגיש? איך אפשר להקל עליו? תתמכו בו בכל החלטה שהוא יקבל תשדרו לו שאתם תמיד איתו, ותנסו באמת להיות איתו. במיוחד הסכמתי עם הדברים שכתב שרון...אף פעם לא לתת לסוף להאפיל על כל מה שקדם לו. הרבה כוחות (גוף ונפש) צריך כשמתמודדים עם סרטן גם החולה וגם המשפחה. מקווה שתמצאו את הכוחות לעבור את הימים הלא קלים.
 

ליMור

New member
ראשית תודה לכולם,, ולך אביתר,,,

תודה על התגובה,, לגבי דיאגנוזת הרופאים,, היום ב- 15:00 היתה ישיבה במח' אונקולוגית בבית חולים שבו הוא טופל בפעם הקודמת,,, ואת תוצאותיה יקבל רק ביום חמישי הבא,,,(?!),,, עד אז אנחנו באי ידיעה מוחלטת,, מה הוא רוצה,,? הוא רוצה לחיות הוא מוכן להילחם,, הוא כבר הודיע לכולם שהוא יילחם ואף ינצח,,, מה אני רוצה,,? שלא יסבול,,, זאת תקוותי היחידה,, שירחם עליו האל,, מה יהיה,,? ככל הנראה לא יהיה טוב,, אבל כולי תקוה שאתבדה,,, תודה לכולכם,, אין לי מילים להודות לכל אחד מכם שבחר להגיב,,, חזקו ואמצו,, ישר כח,, ורפואה שלמה,, לכם ולבני ביתכם,,
 

איההההה

New member
להחזיק מעמד...

היי לימור, לצערי למטבע שני צדדים... אמי חלתה לפני שנתיים וחצי, עברה כריתת שד והקרנות והיום היא בריאה ומתפקדת במלוא המרץ! לעומתה, לצערי הרב, אני מלווה בשלושת החודשים האחרונים חבר מהעבודה שסרטן בית החזה מהסוג הקשה התגלה אצלו בשלב מאוחר מדי (מזוטיליומה למי שמכיר...). איש צעיר שלצערי תוך ימים ספורים נאלץ להפרד ממנו... מרגע שהתגלתה המחלה (בהתחלה חשבנו שמדובר רק בשפעת קשה כי הבן אדם כל חייו היה בריא כמו שור וכמעט לא ראה רופא, לא נגע בסיגריה מימיו...) היה ברור שהכיוון חד סיטרי... התייעצויות עם רופאים מכל העולם לא הותירו ספק... לאחר שני טיפולי כימו ניסיוניים שלא עזרו ורק תופעות הלוואי היו נוראיות, הוא החליט להפסיק ולחזור הביתה כשהוא יחסית "מרגיש טוב". בשבוע שעבר כשביקרתי אותו בבית החולים הוא עוד התלוצץ איתנו שיש לו יתרון עלינו שהוא לפחות יודע ממה הוא מת ובאיזה גיל... אז עכשיו הוא שוכב בבית במצב של חצי הכרה מוקף במשפחה ובחברים לאחר שבשבוע האחרון חלה הדרדרות נוראית במצבו... מה שהכי כואב זה שהראש צלול עובד ומבין אך הגוף עסוק בלחשב את הנשימה הבאה... את הסבל הזה הלוואי ואביך לא יצטרך לעבור. זהו אז כמו שכתבתי בהתחלה - שתי פנים למחלה... תהיי חזקה,
 

איההההה

New member
זהו... נגמר....

עם עלות הבוקר נודע לי שכשכתבתי את ההודעה לעיל - הוא כבר לא היה איתנו... במהלך הלילה הוא הפסיד בקרב. לפחות אתמול הספקתי להפרד ממנו...
 

ליMור

New member
ושוב היי לכולם,, עדכון קצר,,,

אז,, תוצאות הסיטי השני הועברו למח' אונקולוגית והיתה ועדה לגבי סוג הטיפול שאבי יקבל,,, אתמול קיבלנו תשובה כי,, הקרנות לא יקבל אלא רק טיפולים כימוטרפים,, קרוב לודאי שהסדרה הינה בת 5 שבועות,,, קרב ארוך ומייגע,,, סבל נוראי הן מבחינת הטיפול והן מבחינת המחלה,, אחרי שבת בחברתו,,, מצד אחד מרגישה שאני מלאה באנרגיות,,,(הוא חיובי לחלוטין,,) ומצד שני,, נטולת כוחות,,,, שיהיה לכולם שבוע טוב,,, עד כמה שאפשר,
 
למעלה