היי לכולם

[Ginny]

היי לכולם

דבר ראשון, אני מקווה שאני מדברת פה להורים. אני בת עשרה, שלרוב החברות שלי מרשים שלא דברים כמו: לצאת עד מאוחר, ללכת ברגל לפעמים (.....), נותנים להם כסף כשהם צריכים וקונים להם טונות בגדים. עכשיו, ברור לדעת שאנחנו לא ממש עניים, ואני לא מבינה מה הבעיות של ההורים שלי: למשל- אם אני יוצאת מהבית בלי ז`קט, אמא שי אומרת לי תראי את מיכל (חברה), היא הולכת עם ז`קט! (יעני, אכפת לה מה מיכל עושה), ואם זה משהו אחר כמו שאני אומרת ``למיכל מרשים ללכת עד 11!), אז אומרים לי ``מה איכפת לי ממיכל?!`` הסבר?!?!?!?

 

[אמא של שני חמודים]

זה מאד אופיני להורים

כשנוח אז מסתכלים על מה שהחברים עושים , וכשלא נוח אומרים `` מה זה חשוב מה מיכל או ירחמיאל עושים`` שאת תהיי הורה את תעשי בדיוק אותו דבר . זה בא עם הגיל מבטיחה לך. גם את מסתכלת על מה שהורים אחרים נותנים או לא נותנים לילדים שלהם לא?

 

[גרא.]

זה מה יש...

ginny ,נסי לדבר עם הורייך,הם ללא ספק רוהבים אותך ודואגים לך,את גדלה ומתבגרת,ולהם קשה לקבל ולהתרגל לרעיון שאת כבר לא ילדה קטנה..אלא הרבה יותר עצמאית,אחראית,ויודעת מה טוב בשבילך..לגבי חברותייך,את יכולה לדעת כל מה שבאמת הולך שם,וכיצד הוריהן מתייחסות אליהן.אבל היי בטוחה,גם אצל חברותייך,כפי שקיים בכל בית בו נערות בגילך,יש חילוקי דעות עם ההורים, וויכוחים,עימותים על מעיל,על שעת החזרה הביתה,ומה לא.כמעט ואין מה להסביר,עוד יותר אין מה לעשות,למעט לנסות לדבר.לא הולך..אלה הם החיים.. אבל ככל שתתבגרי,מצבך ישתפר. לכן יש עוד סיכוי..

 

[Ginny]

כן....

אבל זה יכול להיות ממש מעצבן לפעמים.... ז``א, ההורים שלי מספרים לי על דברים שהם עשו כשהם היו צעירים ואם אני א-ע-ז לנסות לחשוב על לעשות כאלה דברים, אני אשב בעונש שלושה חודשים (בשם אלוהים, פעם ישבתי בעונש על זה שלפי דעת הורי לא קראתי מספיק!....) ובקיצר, ההורים שלי מוזרים לאללה! אמא שלי חולת ניקיון ואבא שלי חולה ספרים ושניהים חושבים שכל העולם צריך להיות כמוהם. מה- הם שחכו שפעם גם ה-ם היו צעירים.......?!??!