היי לכולם

nofaritrit

New member
היי לכולם

אני יודעת שפה בפורום ממליצים להמשיך בטיפול הומאופטי בזמן הריון. ואף שמעתי שרצוי מכיוון שזאת תקופה מאוד פורה לעבודה במימדים השונים (מבחינת חלומות, רגשות שצפים ועוד) בכל זאת , ההומאופטית שלי העירה את תשומת ליבי לנקודה שלא חשבתי עליה. היא אמרה שיתכן שהתרופה ההומאופטית תתאים לאישה אבל לא לעובר. ואני מוכרחה להודות שיש בזב הרבה הגיון. מה דעתכם?
 
במחשבה ראשונה....ולפי הרגשה

לא הגיוני לי. אבל אני לא הומיאופתית
נמתין למומחים.
 
גמאני לא הומאופט אבל

העובר הוא חלק אינטגרלי מגופך בזמן ההריון ההפרדה אינה קיימת כל כך... אגב בנומרולוגיה מחשבים את השם של הנבדק יחד עם שם אימו בדיוק מהסיבה הזו כיוון שכל זמן שהוא היה ברחם הוא למעשה היה חלק מהיישות של האם רק בריאות ונמתין למומחים
 
הי נופר

מניסיוני בטיפול בתינוקות אני יכולה לומר לך שלו האם היתה נוטלת תרופה מתאימה בזמן ההריון, התינוקות היו נולדים בלי הבעיות של האם. הניסיון הוא-אני נותנת לתינוק את התרופה של האם, וזה מרפא אותו. ז"א שהוא הגיע לאויר העולם עם ה"עסקים הלא מטופלים" של אימו. אני חושבת שהריון הוא זמן טוב מאד לטיפול כי הבעיות אצל האם עולות אז בצורה מאד ברורה וללא סובלימציות שמאפילות על המצב העמוק. שיהיה לך הריון בכיף. עירית
 

nofaritrit

New member
תודה עירית

אם כי התשובות הסותרות של הומאופטים ובכלל אנשי רפואה משלימה בקשר להריון מבלבלות מאוד.
 
לא בטוח

שלזה התכוונה עירית. נכון שנקודת הפתיחה הרבה יותר טובה, אבל עדין העובר נושא את אביו ואת השושלות. וכמו כן תלוי במזלו ובאירועים אליהם יחשף במהלך ההריון. טיפול הומיאופתי משך 3-4 דורות עשוי לפתוח דף כמעט חדש לשולשת, כך טוענים הגדולים. בקרוב אצלך.
 
הומיאופתיה בתקופת ההריון

שלום נופר ותודה על השאלה. במשך כל זמן ההריון העובר הוא יחידה אחת שלמה עם אימו. נכון שהוא אחד ויחיד אבל תקופת ההריון היא האחדות האמיתית ביותר שיחווה אי פעם בחייו, האחדות עם האם. תא מופרה משתרש ברחם ומתחיל להתפתח לאדם. עוד בהיותו רק תא אחד הוא מכיל מלבד את עצמו, את שני הוריו, את השושלת כולה, את זמן ההתעברות ובעיקר את החוויות שלאורך ההריון כולו לטובה או לרעה. ההתייחסות ההומיאופתית הטיפולית בתקופת ההריון נחלקת כך - (ומתוך כך נגזרת האסטרטגיה הטיפולית) 1) ההריון נוצר בתוך תקופת הטיפול (ואולי בעקבותיו) - ממשיכים לעקוב בנחת ובסבלנות אחרי תהליך ההבראה ומתאימים רמדי בהתאם למתבקש ולפי ההתפתחויות. 2) תחילת מחלה בזמן ההריון = מטפלים. 3) החרפה במצב הכרוני = מטפלים. 4) מחלה כרונית שנמשכת זמן רב ושלא טופלה בהומיאופתיה קודם לכן - הדיעות נחלקות לבעד ונגד. יש כאלה שיגידו, לא, למה דווקא עכשיו? יש שיגידו כן, כי לטענתם זה יהיה טוב לעובר ולאמא. נכון "שזאת תקופה מאוד פורה לעבודה במימדים השונים מבחינת חלומות, רגשות שצפים ועוד". הריון עשוי לשמש סוג ואפילו אמצעי לתיקון, אבל זו גם תקופה עדינה מאוד מכל מיני בחינות וכדאי "לעשות פעמיים חושבים" לפני נטילת רמדי, אני אישית מעדיף שלא להתערב אלא אם מוכרחים. היכן נכתב בפורום שהומיאופתים ממליצים על המשך הטיפול בזמן ההריון? לי לא זכור שרשור כזה.
 
נטיית ליבי ...אחר החלום ה"רטוב"

אחר ה"חלום הרטוב" שעירית הציגה שהתינוק יגיע לעולם ללא הקילקולים של אימו נשמע כמו פנטזיה....זה אפשרי???
 

nofaritrit

New member
תודה

אלישוע היקר על התשובה המפורטת. נדמה לי שראיתי פה בפורום שאלה שהתייחסה להריון (אבל אולי טעיתי) האם לתסמיני הריון (כמו בחילות, הקאות, עצירויות וכו') מתייחסים כאל מחלה חדשה שבה מטפלים?
 
התשובה המיידית

היא כן, בגלל שזה לא היה לפני כן. אבל מצד שני זה נחשב לנורמלי ולכן לא צריך להתערב. מתערבים כאשר זה עובר את הפרופורציה או כאשר זה משבש את סדר החיים ואיכותם בצורה לא אפשרית. בכלל על פי הקריטריונים ההומיאופתים הריון נחשב "כמחלה", אומנם בריאה ורצויה אך בכל זאת הוא לעיתים עשוי להיות לא נעים, הוא מתאפיין בשינויים גופניים ורוחניים, ולעיתים אף מסכן את האמא. ידועים לכולנו מקרים של יתר לחץ דם, סוכרת הריונית, רעלת הריון וכו'.
 

nofaritrit

New member
שמחה לשמוע אלישוע

שיש בהומאופטיה הכרה לסבל שרוב הנשים עוברות בהריונן. פשוט כבר נימאס לי לשמוע שהריון הוא לא מחלה כשאני מרגישה כל כך חולה. תודה רבה!
 
מזל טוב אהובה

בכל מקרה זה זמני ובסוף יש הפתעה חמודה וטובה מכל המתנות שבעולם גם יחד. באיזה שבוע את ואיך את עוברת את זה ? פרוטרוטרוט
 

nofaritrit

New member
תודה תודה..

אני בשבוע 12 . החל משבוע 7 יש לי בחילות . זה התחיל בערב ועכשיו זה כל היום..אני יודעת שאני בן אדם רגיש ובכל זאת אין ספק שמאז השינויים הגופניים (בחילות,קצת הקאות, חולשה, כאבי בטן ודכדוך) אני מרגישה ממש רע. ניסיתי לעבוד קצת עם עצמי בקשר לזה אתמול ולהגביר את התגובות הגופניות של הבחילות והמחנק בגרון..התהליך הוביל לבכי וכעס על אמא (שניפטרה מזמן אבל לגוף שלי זה לא ממש משנה) הבכי והכעס העבירו לי את הבחילות אבל היום זה שוב חזר בערב. ממש אין לי כוח כל יום להתמודד שוב ושוב עם אמא ועם המוות. מצד שני (אפרופו הnat mur) יש לי רצון וכמיהה לשבת ליד הים ולבכות. מיודעתנו ההומאופטית המשותפת והמקסימה חושבת בינתיים שזה לא נכון להמשיך בטיפול. אני סובלת מאוד בקיצור ונעה בין הרמת ידיים והתחושה שאולי בכל זאת אפשר לעשות משהו שיעזור. תודה רבה על ההתעניינות ,אלישוע. זה הריון ראשון ולא קל לי בכלל.
 
באהבה

אם גילי החליטה שלא להתערב עכשיו, כנראה שהיא יודעת מה אמרה. בדרך כלל זה נמשך 1/3 ראשון ואחר כך נפסק, אז זה ממש קרוב. אני מבין מה זה מעלה בך, ושזה לא קל לך. אנסה להתרכז ולשלוח לך הילינג מרחוק. אעשה את זה בשעה 13. אם קראת את ההודעה אז נסי להיות קשובה ופתוחה לקבל בשעה הזו. שיהיה יום טוב. אליש
 

MAYDA

New member
בחילות בהריון...

יש לי חברה טובה שסבלה בהריונות (4, שיהיו בריאים) מבחילות בצורה נוראית, כמה שהיא רזה, בתחילת כל הריון רזתה עוד ועוד ונראתה כמו צל, כך ב-3 הריונות. בהריון ה-4 החליטה לעשות מעשה והלכה לדיקור סיני- וראו זה פלא לאחר מספר טיפולים - היה כלא היה. שווה לנסות!!!! שיהיה במזל טוב! מי.
 

nofaritrit

New member
כן אני כבר יודעת

אם תקראי את המשך השירשור תראי שזה בדיוק מה שעשיתי. בכל מיקרה תודה. ואולי צריך להמשיך ולהפיץ את הבשורה: די לסבל המיותר של נשים בהריו! לא חייבים לחיות עם זה! נופר
 

nofaritrit

New member
לא הבנתי

אם אתה מעדיף שלא להתערב רק במיקרה מספר 4 או בכלל בהריון. יש כל כך הרבה בילבול בתחום המשלים לגבי טיפול בזמן הריון שנשים פוחדות ומעדיפות להמנע בשביל לא לקחת את הסיכון. מה דעתכם?
 
במספר 4

סביר להניח שלא אתערב. בנוגע לשאר המצבים, כאשר הרגשתי וחשבתי שהתערבותי נחוצה, לא הססתי להתערב. טיפלתי לא מעט במצבים כאלה. כן, אצל רוב הנשים ההרות קיימת הססנות טבעית בנוגע אם כן או לא לטפל בעיקר בגלל זהירות טבעית ואינסטינקטיבית. כמובן שקל יותר עם מטופלות ותיקות.
 

clipsa

New member
../images/Emo95.gif שלום נופרית..

מענין שבכל הריון מרגישה האם שונה ונטיותיה שונות. לדוגמה, בהריון של ילד אחד תופיע תאווה גדולה לגמבה אדומה,בעוד שהאם מעולם לא אהבה גמבה.. בהריון אחר תשתוקק ההרה כל הזמן לשתות מיץ גזר וכן הלאה. פרט למאוויים לסוגי מזון מסוימים יכולות להתפתח נטיות אחרות שונות מהרגיל כמו משיכה לצבע מסוים..לסוג מוזיקה מסוים,וכן הלאה. המאוויים הנ'ל שמופיעים בהריון נעלמים לרוב עם הלידה, ולעיתים נשארים לתמיד. מן הסתם התפתחותם קשורה להריון,ולתינוק שברחם.מה שמוביל לשאלה האם לתינוק שנולד יהיו מאוויום אילו? פעמים רבות כן. כפי שלרך הנולד יש תכונות מאימו ומאביו, כך בזמן ההריון תהינה לאמו תכונותיו. זה מדהים להבין שאנו נוצרים עם נטיות מסוימות (השתוקקות למזון מסוים או דחיה מאחר,קור, חום וכד) שהן שונות מנטיות הורינו, ואינן תולדה של הסביבה. אני בהחלט מאמינה שהריון הוא תקופה מצוינת לטיפול הומאופתי מכיוון שקורים בו תהליכים רבים,זו תקופה שמביאה אותנו להסתכלות פנימית עמוקה ולמפגש עם עניינים משפחתיים שונים שצפים ועולים לנו מבפנים. אין זה אומר שכל אשה צריכה לעבור טיפול הומאופתי בהריון, כמו בכל טיפול צריך לבחון את המועד המתאים ביותר לטיפול, אני מאמינה שאת תדעי מתי הוא המועד המתאים. אני ממליצה על מפגש עם ההומאופתית,פעמים רבות אנו נמצאים בעיצומו של תהליך שלא כדאי להפריע למהלכו. על ההומאופת להתערב רק כאשר ניכר שהאדם סובל והגיע למיצוי אפשרויות ההתמודדות עם המצב. הגבול בין שני המצבים הוא עדין מאוד וזו החלטה משותפת של ההומאופת והמטופל. עליך לברר עם עצמך האם את חשה שהמצב הולך ונהיה רע יותר..? או שיש דינמיקה וכל יום הוא שונה,אם זה המצב אז לנסות לברר אם יש איזו שהיא מגמת שיפור או שזה אותו הדבר כבר הרבה זמן("הרבה זמן" יכול להיות כרגע גם שבוע..) מקווה שעזרתי טיפה שולמית,הומאופתית קלאסית
 
למעלה