היי לכם..

[taltal3001]

היי לכם..../images/Emo13.gif

אז ככה.. אתמול הייתי לי פעילות בלוחמי הגטאות, התחלנו להכין טקסים! אותי שמו בטקס של טרבלינקה.. כי לי נספו שם בני משפחה.. ילדים אחרים שעושים איתי את הטקס, לא נספו להם .. ואין להם קשר לטרבלינקה.. המורה החליטה שאני צריכה לקחת את העיניינים לידים..(לא מספיק שיש לי תפקיד קשה) , אני צריכה למצוא משהו מהעבר, ועכשיו אין לי ממי, מאף אחד, סבא שלי נפטר..ואמא שלי לא זוכרת... אני לא יודעת מה לעשות, מה להגיד למורה.. חוצמזה, יש לנו עוד שלוש מפגשים עד ה-28... מחר אנחנו הולכים לשמוע אשת עדות... וזהו!

 

[happyphantom]

היי לך ../images/Emo13.gif

אצלנו, לרוב המשתתפים בטקסים לא היו נספים מהמשפחה. המשפחה שלי נספתה בריגה, לכן לא היה מקום בפולין שהייתה לי זיקה מיוחדת כלפיו, אבל בטקס הקראת השמות באושוויץ, כשהקראתי שמות, נשברתי. אם את מרגישה שקשה לך במיוחד, הצעתי לך היא ללכת בעקבות לבך, ולא לנסות למלא תפקידים שגדולים עליך, קשים לך וגורמים לך לסבל. המסע הוא קשה מספיק בלי תפקידים שהוטלו עלייך ע"י גורמים חיצוניים. המורה תבין. ואם היא לא תבין, זו בעיה שלה, ולא שלך. לא הבנתי מה מצופה ממך להביא "מהעבר". טלאי צהוב? תמונות משפחה? יומנים? את לא "יד ושם"! עצם העובדה שאת, שקרובייך נספו בשואה, נמצאת במשלחת יהודית לפולין מטעם מדינת ישראל, בטרבלינקה, מספיקה! את מביאה אתך לטרבלינקה את ההוכחה החיה לכך שהנאצים לא הצליחו במשימתם, וזה הכי חשוב!

 

[taltal3001]

גמאני חושבת ככה...

את ממש ממש צודקת, וגם אין לי כ''כ מה להביא.. כי פשוט אין לי.. אני לא יודעת.. אני קוראת ציטוט של ויקטור פראנקל.. מתוך הספר שלו .. (הוא ניצול שואה, הוא היה באוושויץ).. וזה באמת באמת קשה, אולי כדאי רק לומר את השם של סבתא רבא וסבא רבא שלי וזהו?!

 

[happyphantom]

זו החלטה אישית שלך

רק את מכירה את עצמך מספיק בשביל לדעת עם מה את מסוגלת להתמודד כשקשה לך. כפי שאמרתי, אם את חושבת שיהיה לך קשה, ותרי.