היי לכם

היי לכם

אני בת 23 ..לא יודעת מאיפה להתחיל אבל מה שאני רוצה לומר זה שאני מרגישה לא מקובלת בבית ,מרגישה שאני לא שייכת
הקשר עם אמא שלי מנותק אני לא מדברת איתה ..
אני גם לא עובדת וכמעט לא יוצאת מהבית יושבת שעות רבות מול המחשב ורק צעקות אני שומעת מסביב ,אני לא כזאת רעה
פשוט רוצה לנסות דברים חדשים אני מבית מסורתי שומר מצוות אבל אני לא קרובה כל כך מלהיות צקידה כי אני מאמינה שזה בא לבד
מלא זמן אני מחפשת עבודה שולחת קו''ח למקומות רבים אף אחד לא מתקשר בחזרה או שמתקשרים להודיע שבינתיים אין לנו משרות באיזור שלך
זה מתיש מייאש ..יש לי חוב לבנק לקחתי הלוואה 8000 ש''ח אז כשהייתי עובדת,עכשיו ב15 לחודש אני מתחילה להחזיר יש לי שם פחות מ1000 ש''ח בחשבון
ואני רוצה לעבוד ואף אחד לא מקבל אני חושבת על למות כי החיים שלי לא שווים כלום ,רוצה לעבוד לא רק בשביל כסף אלא גם בשל העובדה שאני רוצה לצאת מהבית מהמצב בו קלעתי את עצמי
תעזרו ליי אני עייפה
תודה!
 

einat162

New member
היי פינק.

אני מבינה את ההרגשה שלך - שאת מרגישה כמו בסיר לחץ... אני מאמינה שחלק מהמתח נובע מנתק בין ההרגשה שלך לבין שאר בני הבית מבחינת הדת, בטוח שלא רק, אבל זה בהחלט משפיע.
אני אומנם לא מבית מסורתי, אבל כן שמרני ("פולני") ויש את עניין הדת יותר מהכיוון של אבא שלי: הוא די אוקסימורון - כי מצד אחד סבא שלו היה חרדי ממש שהתפקח והצביע על הדברים המגוחכים שהיו בסביבה שלו, ומצד שני חשוב לאבא שלי לעשות קידוש ביום שישי בערב, שידליקו נרות בבית, לצום ביום כיפור, ולא לאכול חמץ בפסח (אין בעיה שהפיתות והלחם יחכו בפריזר).

גם אני מאמינה שזה "צריך לבוא לבד" - שאנשים צריכים לחשוב ולא ללכת ולעשות דברים "על עיוור" רק בגלל שרבי כזה או אחר אמר, כשזה לא כתוב, אלא הנפצה שלו בלבד.
לא רק לגבי הדת אגב- אני רוצה שאנשים יהיו בני אדם באופן מינימלי ולא יצאו מידיי חובה ע"י כתיבת מזל טוב על הקיר בפייסבוק... (אני חושבת על מישהו ספציפי שאני רואה כל יום, בשוטף הוא לא אומר את ה"שלום" או ה"בוקר טוב" שאף אחד לא באמת מתכוון אליו - אבל ביום הולדת הוא היה הראשון שכתב לי על הקיר... הזוי משהו).

אני לא יכולה לעזור לך הרבה מבחינת הכסף, אבל אל תאבדי תקווה מבחינת עבודה - הכי חשוב לא לוותר על דברים בגלל שהם אולי מתחת לכבודך או השכלתך- כי כל משכורת שתיכנס לבנק תעזור לך להישאר עם הראש מעל פני המים.
אני ממליצה לך להשתמש בפייסבוק בתור כלי (אם את לא עושה את זה כבר) - לשאול אנשים אם מכירים מקום שמחפש, להרשם לקבוצות שעוזרות במציאת עבודה, לבקר בתיבות דואר של מגדלי משרדים ולהשאיר קו"ח שם בתיבה.

בהצלחה !
 

spaysi8

New member
היוש :)

קודם כל-
את חייבת לשנות גישה ומהר,
את באה בגישה תבוסתנית, וזה משדר כלפי חוץ.

תחשבי לעצמך במה את טובה, ובמה היית מוכנה לעבוד (למשל- טובה עם ילדים, מוכנה לעבוד בתור גננת, סייעת, מוכרת בחנות צעצועים, עובדת בג'ימבורי), תחשבי יצירתי!
תכיני קו"ח עם עזרה מאתר שמתמקצע בזה, זה בחינם, וגורם לקו"ח להראות מקצועיים יותר.
כשאת באה לראיון עבודה, תתלבשי בצורה מכובדת, אבל לא "לקקנית" מידי, ותבואי עם חיוך וגישה טובה.

אחרי שתמצאי עבודה, וזה יקרה אם תאמיני בזה, תוכלי להתחיל לחסוך כסף ולעזוב את הבית,
עד אז, לפחות תהיי בעבודה רוב היום.

בנוסף, אם את רוצה להיות פחות בבית, חפשי חוגים/קורסים (לפעמים יש דברים בחינם כמו למשל קורסים ששייכים לקופת החולים אליה את משתייכת), נסי ללכת לטיולים, סתם לשבת בחוץ עם ספר טוב..
יש המון אופציות לצאת מהבית בלי להוציא שקל..

בהצלחה,
ותחייכי!
 

צלוי

New member
נו באמת...

אני ישר אחרי השירות הצבאי נאלצתי לעבוד (גם תוך כדי הלימודים במכללה) כי זה או זה, או למות מרעב (ככה זה כשהמצב בבית קשה) פשוט תמצאי עבודה שלוקחת כל אחד, תתחילי מזה עד שתמצאי משהו סביר?
 
למעלה