הרבה פעמים זו הבעיה עם
החופש הגדול.
משתעממים ומתחילים לחשוב כל מיני מחשבות שלא תמיד מביאות אותנו למקומות טובים. מעניין למה בד"כ אנחנו חושבים על דברים לא טובים, האם זה משהו כללי לכל האנשים? גם לאופטימיים שביניהם?
זו אולי שאלה טובה המקצועיים כלומר לפסיכולוג/ית שייבחר לנהל את הפורום.
למה שאתה לא תיזום קשר עם המשפחה?
אפילו אם עד עכשיו לא היית בקשר, תיקח את הטלפון מאמא שלך ותנסה לדבר איתם. אולי תופתע לטובה וגם הם מעוניינים ליצור קשר יותר קרוב.
אני מבינה אותך מאד כי חוץ מאחי ומשפחתו עם שאר הבני דודים/דודים אני לא בקשר וזה חבל לי. חבל לי שהילדים שלי לא מכירים יותר טוב את בני הדודים שלהם. אני לפעמים מנסה לשכנע את בעלי להיפגש עם אחיותיו ומשפחתו ומשום מה דווקא הוא לא להוט לזה, וחבל.
לפני יום העצמאות הצעתי לו שניסע לבלות איתם אבל בסוף נשארנו בבית כמו פדלאות.
טוב מאד שאתה לא בצ'אטים כי באמת כולם שם סוטים או בדרך לשם, זו הסיבה שאני הפסקתי להסתובב שם. זה היה כאמור לפני הרבה שנים וכל מה שרצו שם זה ל'שוחח' בפרטי וכו' וכו'
דרך אגב אם בערב אתה רוצה להתכתב עם מישהו וכאן אין מענה לרצונך, למה שלא תנסה את הצ'אט של סה"ר ב'תמיכה נפשית לצעירים' כמו שהמליצה לך שחר. הם נמצאים שם מתשע בערב ושם תוכל גם קצת לשתף את המצוקות שלך.
האם ניסית כבר לפנות לרופא המשפחה?
בכל מקרה תנוח לך קצת.
סליחה שלא ראיתי את פנייתך קודם, בעלי חזר מהעבודה וקפצנו לקניות בסופר.
שיהיה לך סופ"ש רגוע ונעים