היי... נדמה לי שכאן זה המקום המתאים
בקצרה: ( כשהגעתי לסוף הבנתי שזה לא בדיוק בקצרה , אופסי) הכרתי מישהו לפני כחודש. בחור מקסים ונדמה לי נכון לעכשיו שזה רק יכול לגדול ולצמוח ויש " על מה לדבר"
בכל אופן לפני שבועיים אביו נכנס לבית חולים מצב קשה, במשך שבוע וחצי ( הכול קרה ביום ההולדת שלי כך שהכול גם התפקשש )הבחור היה בבית חולים, לרוב לא זמין אבל ברגע שיכל ליצור קשר יצר .יום רביעי היה אצלי , ידענו שזה לקצת , יושב אצלי שעה , יורד לאוטו להביא את התיק שלו ע"מ להתארגן ולצאת לבית חולים וכשהוא למטה מודיעים לו שאביו נפטר . כמובן שהוא בסערת רגשות באותו רגע והדבר הראשון שהוא עושה זה להתניע ונסוע. אני אחרי 20 וקצת דקות כבר לא נראה לי הגיוני העניין מתקשרת אליו , הוא לא עונה ומיד טלפון מגיע ממנו הוא בוכה ומספר לי את הכול והוא כבר התניע ויצא לכיוון איכילוב ( אני גרה בצפון ). זהו מאז אני דואגת לשלוח כל יום הודעה אחת של דאגה, איכפתיות, התעניינות , תמיכה וכו'. היום יום שישי הוא קם מהשבעה .( כי בשבת לא יושבים נכון?) ברור לי שברגע שיוכל יצור קשר. הבעיה שלי היא כזו : לנחם אין לי בדיוק מתי לצערי בגלל חוסר הזמן ( יום א' חוזרים לשבעה ויום ב' קמים ממנה ) מה גם שאני לא מדברת איתו כרגע בגלל הנסיבות ואין יל מושג לאן להגיע במרכז. האם אני צריכה בכלל לנחם כרגע ? ( באותו יום שהיה אצלי נודע לי כי סיפר לאימו עלי אין לי מושג מה אבל יודעים שאני קיימת ויודעים שהוא אצלי והוא נתן את הנייד שלי למקרה חירום וכו' והאחות הזמינה אותי לקפה " שנראה אותך" וכל הבולשיט הזה ) - האמת שזה חיזק אותי . אין לי מושג מה עוד אפשר לכתוב בהודעה. ובכלל מה עלי לעשות בסיטואציה כזו? בכל זאת אנחנו לא הגענו ל"מערכת יחסים" אנחנו רק בהתחלה , יוצאים קוראים לזה? הוא חשוב לי מאוד ואני מאוד מבינה שהוא גם לא יכול לדבר איתי ואני מבינה שאני צריכה סבלנות והכול בסדר. אבל כרגע מה עלי לעשות? לשלוח הודעה כל יום זה בסדר? פעם ביום? אומנם חגגתי 29 אבל אני ויחסים זה לא משהו שהלך כ"כ עד עכשיו. לרראשונה בחיי אני יכולה להגיד שמסתדרים לי דברים. אני אציין שעברתי בעבר טיפול בדמיון מודרך ובסיום הטיפול אני כבר שנה וחצי עובדת עם עצמי על כל היישום. לראשונה בחיי אני מיישמת סבלנות, הבנה שדברים מגיעים בשלבים וזה עושה לי טוב. לראשונה בחיי אני נראית טוב(הורדתי 22 קילו ) , בטוחה בעצמי יותר ממה שהיה בשנים עברו ( כנראה לא מספיק ....) אני בעבודה שטוב לי בה, הכול טפו טפו דופק כמו שעון ועכשיו הכרתי את המתוקון שלי. ובנוסף לכל הסיטואציה , והרצון לדעת איך להתנהג בסיטואציה כזו חשוב לי שזה יצליח, אני רוצה, אני מוכנה, אני מרגישה טוב עם זה ומרגישה שהוא מרגיש טוב איתי - איך עושים שזה יצליח ? וואלה , מקווה שאכן זה המקום המתאים ושהבעתי את עצמי בצורה הברורה ביותר . תודה.
בקצרה: ( כשהגעתי לסוף הבנתי שזה לא בדיוק בקצרה , אופסי) הכרתי מישהו לפני כחודש. בחור מקסים ונדמה לי נכון לעכשיו שזה רק יכול לגדול ולצמוח ויש " על מה לדבר"
בכל אופן לפני שבועיים אביו נכנס לבית חולים מצב קשה, במשך שבוע וחצי ( הכול קרה ביום ההולדת שלי כך שהכול גם התפקשש )הבחור היה בבית חולים, לרוב לא זמין אבל ברגע שיכל ליצור קשר יצר .יום רביעי היה אצלי , ידענו שזה לקצת , יושב אצלי שעה , יורד לאוטו להביא את התיק שלו ע"מ להתארגן ולצאת לבית חולים וכשהוא למטה מודיעים לו שאביו נפטר . כמובן שהוא בסערת רגשות באותו רגע והדבר הראשון שהוא עושה זה להתניע ונסוע. אני אחרי 20 וקצת דקות כבר לא נראה לי הגיוני העניין מתקשרת אליו , הוא לא עונה ומיד טלפון מגיע ממנו הוא בוכה ומספר לי את הכול והוא כבר התניע ויצא לכיוון איכילוב ( אני גרה בצפון ). זהו מאז אני דואגת לשלוח כל יום הודעה אחת של דאגה, איכפתיות, התעניינות , תמיכה וכו'. היום יום שישי הוא קם מהשבעה .( כי בשבת לא יושבים נכון?) ברור לי שברגע שיוכל יצור קשר. הבעיה שלי היא כזו : לנחם אין לי בדיוק מתי לצערי בגלל חוסר הזמן ( יום א' חוזרים לשבעה ויום ב' קמים ממנה ) מה גם שאני לא מדברת איתו כרגע בגלל הנסיבות ואין יל מושג לאן להגיע במרכז. האם אני צריכה בכלל לנחם כרגע ? ( באותו יום שהיה אצלי נודע לי כי סיפר לאימו עלי אין לי מושג מה אבל יודעים שאני קיימת ויודעים שהוא אצלי והוא נתן את הנייד שלי למקרה חירום וכו' והאחות הזמינה אותי לקפה " שנראה אותך" וכל הבולשיט הזה ) - האמת שזה חיזק אותי . אין לי מושג מה עוד אפשר לכתוב בהודעה. ובכלל מה עלי לעשות בסיטואציה כזו? בכל זאת אנחנו לא הגענו ל"מערכת יחסים" אנחנו רק בהתחלה , יוצאים קוראים לזה? הוא חשוב לי מאוד ואני מאוד מבינה שהוא גם לא יכול לדבר איתי ואני מבינה שאני צריכה סבלנות והכול בסדר. אבל כרגע מה עלי לעשות? לשלוח הודעה כל יום זה בסדר? פעם ביום? אומנם חגגתי 29 אבל אני ויחסים זה לא משהו שהלך כ"כ עד עכשיו. לרראשונה בחיי אני יכולה להגיד שמסתדרים לי דברים. אני אציין שעברתי בעבר טיפול בדמיון מודרך ובסיום הטיפול אני כבר שנה וחצי עובדת עם עצמי על כל היישום. לראשונה בחיי אני מיישמת סבלנות, הבנה שדברים מגיעים בשלבים וזה עושה לי טוב. לראשונה בחיי אני נראית טוב(הורדתי 22 קילו ) , בטוחה בעצמי יותר ממה שהיה בשנים עברו ( כנראה לא מספיק ....) אני בעבודה שטוב לי בה, הכול טפו טפו דופק כמו שעון ועכשיו הכרתי את המתוקון שלי. ובנוסף לכל הסיטואציה , והרצון לדעת איך להתנהג בסיטואציה כזו חשוב לי שזה יצליח, אני רוצה, אני מוכנה, אני מרגישה טוב עם זה ומרגישה שהוא מרגיש טוב איתי - איך עושים שזה יצליח ? וואלה , מקווה שאכן זה המקום המתאים ושהבעתי את עצמי בצורה הברורה ביותר . תודה.
