אני עומד בשלכת
אני עומד בשלכת העלים נושרים לאט ולאט ללא הפסק. אינני מרגיש בהינתק העלה מגופי ונופל על הארץ מתבוסס בדמי. רק כשאבר מגופי מתערטל - הנני מרגיש מיד את הקור הנצמד לעירום. וליד חלוני עומד עץ בשלכת. העלים הנושרים ממני - לבנים. העלים הנושרים ממנו - צהובים. והוא - כמוני, מתערטל יותר ויותר ואני מרגיש כי הקור לופת את גופו הערום וכי הוא מוריד את עיניו לארץ, מסתכל על עליו בעינים נוגות ומנפנף להם בשארית כוחותיו. מפעם לפעם אנו מסתכלים איש בעיני רעהו - האיש והעץ בשלכת. ואני עדיין לא נפנפתי בפרורי החיים שנשארו לי - אל העלים שנשרו ממני. - והרי הם לא יחזרו אלי עולמית, ואילו אליו - ישובו. ובבוא הגשם הראשון, בוכה העץ על העלים שנשרו ממנו. ואני שמח על מקצת העלים שנשארו עדיין על גופי... - דוד זריצקי -
