היי, עדיין יש פה מישהו?

[tear]

היי, עדיין יש פה מישהו?

 

[מיכל@בר]

היי, את עדיין כאן?

 

[tear]

אני פה, היי מה שלומך?

 

[מיכל@בר]

לגמרי תחת ההשפעה של ההודעה על

החטופים. מדכא לגמרי העניין הזה. ובעיקר שזה לא בטוח ואולי יש ספק, וחושבת מה עובר על המשפחות, שעדיין לא יודעות בבירור מה קרה להם ויש בהן תקווה שמא... עצוב נורא.

 

[tear]

ההודעה הזו

על החטופים זרקה אותי בדיוק לפני שנה באוגוסט, כשלא מצאו את יואבי, הייתה בי עדיין תקווה שהוא יימצא, אולי מחוסר הכרה איפוא שהוא זרוק באיזה חוף... איך אפשר היה כך להודיע למשפחות שיש ספק קטן שהם בחיים, כאילו לקחו להם באחת את כל התקוות, אותי זה מקומם, לא כך מתייחסים להורים שכל פיסת מידע קטנה מעוררת בהם עוד תקוות, זה לא הוגן וכואב

 

[מיכל@בר]

אוי, זה נורא. חוסר הוודאות הזו..

גם כך הם עדיין בין תקווה ליאוש, ובאמת זו הודעה מתסכלת כל כך. ואני חושבת עליך על הימים שלא ידעת.. אוףף..

 

[tear]

כשראינו את אחד האבות

פשוט, המון דמעות ורציתי רק לחבק כל כך כואב באמת אוףףף אחד כל הכאב והצער הזה, מתי כבר לא יכאב?!

 

[מיכל@בר]

נגע ללב האב הזה. נראה כל כך אבוד...

 

[tear]

ואם לא הספיקו לנו החדשות...

הראו אח"כ את הלוויות של ההרוגים מהפיגועים, לא מבינה כבר כמה רע עוד יכול להיות בעולם הזה?! לא לימדו אותנו שיש כל כך הרבה רע ואיך להתמודד עם כל זה.

 

[מיכל@בר]

לא חושבת שאפשר לקלוט כל כך הרבה

זוועות בו זמנית. יש הרגשה של חוסר אונים כזה. כשכתבת שהדברים ששמעת זרקו אותך אחורה, למקרה של יואבי, חשבתי שכמעט כל דבר כזה ששומעים זורק אותנו אחורה, כל אחד לבום שלו, ומשם אולי באה ההזדהות הזו והכאב הזה.

 

[tear]

כן, כבר דיברנו

בעבר לא פעם איך כאב של אחרים זורם ישר פנימה לכואב שלנו, זו מן הזדהות עם כאב של אחרים, כאילו לומר אני יודע מה אתה מרגיש ואת חוסר האונים

 

[מיכל@בר]

כן... יודעים מה המשפחות מתחילות

לעבור. עם מה הן צריכות להתמודד. וחוץ מזה, חמודה, מה איתך?

 

[tear]

ימים אפורים, כאלו של חורף...

ימים שלפני יום הולדת, וגשם שוב וקר שמרגיש לי רע עם המחשבה שהוא לבד בקור ובגשם ומתגעגעת בטירוף... ואת? מה שלומך?

 

[מיכל@בר]

איך שכל חורף, בלי יוצא מן הכלל,

מעלה את התחושות האלה. שם לבד, בקור... באיזה תאריך היומולדת שלו?

 

[tear]

יום הולדת 19

בתאריך 12.11.01

 

[מיכל@בר]

כל כך צעיר ... ילדון ממש.

דמעונת, מה זה מחבקת אותך. מלאן.

 

[tear]

בחזרה ../images/Emo24.gif יקרה אחת

 

[tear]

מהדהד לי בראש עכשיו

איך כשהיו קטנים, ביום הולדת היינו שרים להם "הופ, הופ טרללה גדלת בשנה" ולבסוף, "שתזכה לשנה הבאה", מכאיבות נורא המילים האלו, לא יודעת למה עלו לי עכשיו ... הייתי נותנת את חיי כדי לשיר שוב את המילים האלו...

 

[מיכל@בר]

../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif .............

 

[tear]

תודה, הייתי זקוקה ל ../images/Emo24.gif

כל כך נמאס לי שכואב לי ככה כל הזמן, ולמרות שכל הזמן אומרים לי פה שיגיע יום שאדע גם לשמוח ולחייך, מצטערת לא מרגישה או רואה זאת