היי. צריכה עזרה בבקשה

היי. צריכה עזרה בבקשה

אני חונכת ילדה לקוית שמיעה שעליה כבר כתבתי כאן בעבר. הילדה מאוד סגורה ואם נוצרת איזושהי "שיחה טובה" בינינו היא מיד נקטעת ביוזמתה במשפטים כמו: "זה לא חשוב" או "בואי נעשה משהו אחר". בהתחלה עשינו פעילויות היכרות (שגם מהן היא לא הפיקה הנאה גדולה), רוב הזמן היא העדיפה לעשות שיעורים. בפגישה האחרונה בינינו היא הייתה חסרת מצב רוח, קצת עצבנית ואמרה לי שהיא כבר לא רוצה לעשות "יצירות" (כך היא מכנה פעילויות אנו עושות ביחד). כל דבר שאני מציעה היא אומרת "בשביל מה?" שאלתי אותה אילו דברים היא אוהבת לעשות והיא גם לא ענתה, פשוט עיקמה עיניים... כשעשתה שיעורים, כאילו התעלמה מזה שאני שם, בקושי שיתפה אותי. אז שאלתי אותה אם היא כועסת והיא אמרה שלו. אחרי כמה זמן היא אמרה שהיא עצבנית ולא הצלחתי "להוציא" ממנה למה. (שאלתי אותה כל מיני "שאלות מכוונות" בעדינות רבה) אח"כ היא אמרה שהיא מרגישה לבד (וכאן כשהתחלתי לשאול למה היא פטרה את עצמה ואמרה לי "לא חשוב") חשבתי שאולי הייתי צריכה לנסות לדרבן אותה יותר בעניין הזה. היום חשבתי שאולי כדאי ליצור פעילויות שמכוונות יותר לרגשות כי ניראה לי שמה שהיא צריכה זה לדבר. (באופן קצת יותר עקיף). אולי יש לכם הצעות לפעילויות מסוג זה? אשמח לקבל עצות נוספות כי אני מנסה בכל דרך להפעיל אותה אבל היא כאילו בודקת את סף הסבלנות שלי. תודה רבה.
 

Nellie Bly

New member
../images/Emo20.gif

אני לא יודעת אם היא בודקת את סף הסבלנות שלך,לי נראה שמדובר על ילדה עם תסכול/כעס/עצב/הרגשת בדידות שהיא לא יודעת איך לתרגם את זה. כמה זמן את החונכת שלה?יכול להיות שהיא עדיין לא נתנה בך ביטחון,שהיא מהססת,בוחנת אותך לראות איך תגיבי.לילדה היו חונכות לפנייך?יכול להיות שיש לה ניסיון מר איתן?חונכת שעזבה,התייאשה,הרימה ידיים? מה הילדה אוהבת לעשות?איפה היא אוהבת לבלות מחוץ לבית?אולי אפשר להוציא אותה מחוץ לבית וכך לא לתת לה לברוח לשיעורים?
 
זה מה שעשיתי...

יצאנו פעם אחת לקולנוע ומאז היא כאילו דעכה... הייתה לה חונכת לפניי... שאלתי אותה אם היא רוצה שנצא ביחד גם בסביבת מגוריה להכיר לי קצת את הסביבה והיא סירבה. כל הצעה שעולה היא שוללת ומביעה חוסר עניין. מן הצד, אני רואה שהאימא די לוחצת בעניין "לסיים את השיעורים". אני שוברת את הראש כבר שבועות ואני חושבת שפעילויות הפונות באופן קצת יותר עקיף לרגש יכולות לעשות (משחקי שאלות למשל) אבל קשה לי כל פעם להמציא דברים חדשים... ברור לי שהילדה איננה שמחה ולפעמים ניראה לי שאנחנו מקדמות אבל אחרי עוד פגישה אנחנו כאילו הולכות עשרה צעדים אחורה....
 

Nellie Bly

New member
../images/Emo20.gif

מה הילדה אוהבת לעשות?מה התחביבים שלה? אני מבינה שקשה לך,ואני חוזרת על דעתי שלילדה הזו יש מטען-של כאב,עצב,בדידות ותסכול והיא לא יודעת איך להמליל ולתרגם אותו.אל תוותרי,פרק הזמן הוא קשה-גם בעבודה עם ילדים 'רגילים' ועל אחת כמה וכמה עם ילדים עם לקויות שונות-תני לה זמן להכיר אותך,לתת בך ביטחון,תראי לה שאת לא מרימה ידיים ואת נמצאת עבורה. אולי תתני לה להחליט איזו פעילות תעשו?
 
שאלתי אותה

אני נותנת לה הרבה חופש,. שאלת אותה מה היא אוהבת והיא אמרה לי "לא יודעת מה אנחנו יכולות לעשות". גם היא הייתה "קרה" בהשוואה לפעמים קודמות. העניין הוא שאני יודעת שקשה לה להתבטא רגשית אבל אפילו כשאני מביעה הזדהות היא לא ממש מתקשרת. עליי לציין שאני מרגישה אפילו סוג של "גיחוך" כשאני מביעה איזושהי אמפתיה. לפני שהלכתי בפעם הקודמת אמרתי לה שתרגיש טוב (כי היא אמרה שהיא עצבנית) והיא הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהירח (כאילו מאיפה באתי עם המשפט הזה?) ואז כשהסברתי למה אמרתי את זה היא פטרה את עצמה ואמרה לי שהיא פשוט עייפה (כששאלתי לפני כן היא אמרה לי שהיא לא עייפה). הדבר שהכי הטריד אותי הוא שעד שהתחלנו לשבת יחד בחדר (בלי נוכחות של אימה) היא פתאום רצתה לשבת שוב בסלון (ודווקא הרגשתי שבחדר היה לנו יותר טוב והיו לנו פגישות טובות שם). מחר אני הולכת אליה וחשבתי לנסות משחק שאלות שיעזור לי להכיר אותה ולה להכיר אותי (אני חוששת שגם כאן היא תשאל "בשביל מה"), הכול נורא תכליתי... לשום דבר אין ממש משמעות בעבורה וזה הולך ומקצין מסיבה שלא ברורה לי. יש לנו גם מחברת משותפת ובפעם האחרונה היא רצתה ששוב אני אכתוב (אפילו שזה היה תורה, הכנתי גם משהו נוסף. אני לא מוותרת אני פשוט לא כל כך יודעת איזה תוכן יהיה לפגישות הבאות... הילדה בכיתה ה'.
 

1טיפטיפה

New member
תקשורת עם יתלמידתך

אולי ציינת בעבר ואולי לא בת כמה שנים הילדה??? נא עני לי ואולי אוכל לסייע
 

1טיפטיפה

New member
שולאאא שלום

כתבתי אליך בנושא זה לפני כשבוע ,יש לי ניסיון בעבודה עם ליקויי שמיעה, יחד עם זאת חשוב לבדוק אם יש קשיים נוספים אולי על רקע רגשי, אולי היא צברה תיסכול רב מקשרים קודמים. אל תתיראשי יצירת תקשורת חדשה והיכולת לסמוך על מישהו לוקחת את הזמן שלה לפי קצב אישי. כמובן שהייתי מציעה לך לצאת אתה או להיות אתה לבד ולספר לך עליך . תקשורת היא דו כיוונית. וגם לברר עם אנשי מקצוע לגבי הקושי הנל. בהצלחה טיפ...
 
היי

לפעמים כשאני מנסה לדבר עליי היא גם קוטעת את האינטרקציה... לצאת איתה - כמו שאמרתי פתאום היא הפכה להיות אנטי, על אף שיצאנו פעם אחת בעבר מיוזמתה והיא נהנתה. משהו קרה באותו יום... זה לא היה מצב רוח זה היה סוג של דיכאון...
 

1טיפטיפה

New member
שולאאא

שלום לך ראשית .מה מידת ליקוי השמיעה?? האם היא זקוקה אולי לשיחה באמצעות תמונות?? שנית בדקו מה היא אוהבת מה הצדדים החזקים שלה ומכך להתחיל בתקשורת גם אם זה לא שייך ללימודים ואם המצב מתמשך כדאי לבדוק קשיים נוספים או אולי ,גם זה קורה לפעמים אין התאמה ביניכן. אין מה שנקרא "קליק" . כתבי לי כי זה מסקרן וראוי לשיקול דעת משותף בהצלחה טיפי
 

Diana M

New member
ילדה לקויית שמיעה

אולי להפסיק להתייחס אליה כאל ילדה בעלת צרכים מיוחדים. עשי איתה פעילות שהיית בוחרת לעשות עם אחותך הצעירה. כייף. סרטים, טיולים, קניונים, שיחות על בנים? לאפות עוגה? בקיצור, נסי להיות חברה או אחות גדולה ולא מטפלת. אולי גם כך קשה לה עם השוני והחריגות וכעת גם "הלבישו" עליה מטפלת. אני לא מנסה חלילה להרפות את ידייך, את נשמעת לי בחורה משקיענית, אכפתית וחרוצה. אבל משהו בקשר ביניכן חורק. הייתי פונה לילדה ושואלת אותה אם היא בכלל רוצה חונכת. אם אינה רוצה בכך, אולי זה שווה דיבור עם היועצת של בית הספר? אם בכל זאת ממשיכים הייתי פותחת איתה את הדברים אומרת לה שלא נעים לי, אני מכינה פעילות משקיעה ומרגישה שהיא לא משתפת פעולה. אם רוצים שזה יצליח לכל אחת מכן יש אחריות על כך. ילדה בכה ה' היא ילדה בוגרת שבהחלט יכולה להיות שותפה לשיחה כזו. בהצלחה דיאנה
 
מגע

נסי לעבוד איתה עם מגע. לפתח את המגע ע"י חיבוק , אפילו דרך משחק כלשהו שבסופו יש חיבוק וא מקבלים מדבקה... נשימות יכולות בהחלט לפתוח ולעזור גם כן בהצלחה מיכל אור
 
תודה

תודה לכולכם.
 
למעלה