היי.. צריכה עזרה !

[מחזיקה מעמד]

היי.. צריכה עזרה !

שלום, אני בת 16, קראתי וראיתי את הסוד.. ואני חושבת שאני לגמריי מבינה אותו. עכשיו יש לי שאלה ומקווה שתעזרו לי.. כפי שהבנתי אפשר להעלים מחלות בעזרת הסוד.. יש לי מחלה שנקראת פזוריאזיס.. ואני מאוד מוטרדת ממנה.. כל היום אני מחפשת באינטרנט מידעע וכדומה.. ואז אמרתי לעצמי.. אם אני מחפשת וחושבת על זה כל היום זה בעצם יכול להגביר את המחלה? מה אני יכולה לעשות כדי שהמחלה תעלם? להאמין שהיא באמת תעלם? להתנהג כאילו אין לי בכלל? תעזרו לי בבקשה, אני מיואשת . . .

 

[doingood]

הסוד הוא אישי

ישנן דרכים רבות להפיק תועלת ממחשבות חיוביות, ויש צורך לבדוק איזו דרך מתאימה בשבילך. לגבי מחלות, האתגר הוא גדול יותר, ויש לקחת בחשבון שזה עלול לקחת יותר זמן, ויותר התמדה/מאמץ. אני יודע מנסיון של חבר שלי שטיפולים בים המלח עוזרים.

 

[GMjoy]

כל דבר טוב - לוקח זמן

כשפחות זמן נדרש להגשים משהו, מזלזלים. כשלוקח זמן יותר, זה מאפשר ללמוד יותר על עצמנו, לקבל החלטות יותר טובות בהמשך, להבין יותר ולהתמקד יותר במה שאנחנו מבקשים. זה יתרון מאוד גדול בעניין בקשות והגשמות!

 

[GMjoy]

היי ברוכה הבאה../images/Emo13.gif

את מוטרדת ואת מתעסקת בזה, לכן את מגבירה את זה בתת-מודע. את מקליטה בתת-מודע את הרעיונות לגבי המחלה, ולגבי הפחד שלך וכו'... לא יודע אם את מגבירה או לא, אבל את נותנת לה להישאר בך. התת-מודע קלט את המסר, והוא פועל עליו. כמו שאמרתי לפני, הסוד מביא עניין מאוד טוב, וזה להישאר אופטימי, ולקבל דברים בצורה אחרת...לא כל דבר להפוך לדרמה! עצה: תחשבי איך היית מרגישה, ומה היית עושה אם לא הייתה קיימת המחלה. תדמייני שאומרים לך שהמחלה אינה נמצאת יותר בגופך. תרגישי איך את משוחררת ממנה, ושבאמת אין לך אותה.

 

[מיתר נדיר]

כמה דברים

ראשית, אם הייתי צריכה לבחור מחלה כרונית, אין ספק שהייתי הולכת על פסוריאזיס. אומנם זה מחלה מציקה ביותר, אבל היא לא מסכנת חיים, לא מונעת ממך להקים משפחה או לקיים אורח חיים נורמלי, או לעסוק כמעט בכל מקצוע שתבחרי (אם כי קריירה כדוגמנית מסלול ו/או כוכבת פורנו כנראה באמת חסומה בפנייך). היא גם לא מתקדמת עם הזמן, ושיטת הטיפול הכי טובה נמצאת בדיוק פה בארצינו הקטנטונת (כפי שאמרו פה - ים המלח), ואם אני לא טועה, אפילו יש השתתפות חלקית של קופות החולים או של משרד הבריאות לטובת נופש בים המלח לחולי פסוריאזיס. את יכולה להיות מיואשת מזה שאת חולה או שמחה מזה שאת לא חולה במחלה יותר קשה (ושיש מי שמממן לך חופשה בים המלח באופן קבוע לכל החיים). תחשבי מה מהם יעשה את חייך לטובים יותר. שנית, פסוריאזיס היא אחת המחלות שהכי מושפעות ממצבי רוח וסטרס. קשה מאד להגיד לבן אדם לחוץ לא להיות בלחץ. זה קצת כמו להגיד למישהו לא לחשוב על פילים ורודים. כמובן שהוא מיד חושב על פילים ורודים. ובכל זאת, ככל שתמלאי את ימייך בדברים משמחים ואופטימיים, כך יהיו גילויי המחלה קלים יותר. שלישית, להתעלם ממחלה זו אופציה מאד גרועה לישם את הסוד. מה עוד שקצת קשה להתעלם מהגרודים והכאבים. מה שכן, כדאי להגביל את ההתעסקות במחלה לשעות קבועות במהלך השבוע, ולא לחשוב עליה בשום פנים ואופן בשעות אחרות. למשל, את יכולה להחליט כי שעתיים בשבוע מוקדשים לחיפוש מידע באינטרנט על פסוריאזיס, אבל בשום פנים לא לחפש מעבר לשעות הללו. אם את נתקלת במשהו במקרה, או ששולחים לך חומר, לדחות את קריאתו לאותן שעות, וכד'. דבר רביעי, ולדעתי הכי חשוב. כל דבר שקורה בחיים שלנו הוא שיעור שעלינו ללמוד. אם אנחנו לא לומדים, אנחנו נשארים תקועים באותו השיעור. אז תנסי להתיידד עם המחלה ולברר מה השיעור שהיא באה ללמד אותך. השיעור הזה הוא מאד אישי, ואפילו אנשים שיש להם אותה מחלה לא יכולים להגיד לך מהו. אבל אם תמצאי את הלקח, אני מאמינה שהמחלה תצטמצם למינימום כזה שתוכלי לשכוח לגמרי שהיא שם איתך.

 

[שפי גור ארי]

אני זוכר שהיתה דוגמנית

בתוכנית the next top model שהיתה לה את המחלה, והיא החלימה ברמה כזאת שהיא יכלה לזכות בתוכנית. כך שזה בהחלט אפרי

 

[שפי גור ארי]

רציתי להגיד לך עוד משהו

אחד הדברים הכי טובים שאת יכולה לעשות בשביל עצמך הוא להתרכז בדברים חיוביים. לכל אחד יש בחיים דברים יותר טובים ופחות טובים, והחיים שלנו בדר"כ נראים לפמי הדברים שאנחנו בוחרים להתרכז בהם. למשל, הייתי במקומך בתור התחלה מחליף את הכינוי שלך. להגיד על עצמך שאת "מחזיקה מעמד" זה כמו להגיד שאת בכל רגע עלולה לפול לתהום. האם זו מי שאת? האם הכינוי הזה עושה איתך צדק. אם התשובה היא לא, אז את צריכה להחליף אותו כי הוא לא עושה איתך צדק, אם את חושבת שהתשובה היא כן (למרות שקשה לי להאמין) השימוש בשם הזה רק מנציח את המצב הזה. את הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת, יש לך את הכוח והיכולת לשלוט בחיים שלך, ולהנות מהם.