היי רציתי לדעת

[AVriL AddiCt]

היי רציתי לדעת

באיזה תאריך אפשר כבר לאכול בשר?

 

[ספורטאי בכושר]

שלחתי מסר

 

[faridi]

ממוצאי י' באב ולא ט' (11.8)

והטעם שבית המקדש עדין היה בוער בליל עשירי באב. אלא אם כן י' באב נופל על יום שישי והאשה רוצה לטעום את התבשיל לשם בדיקה, אז לכבוד שבת וגם בשביל שלום בית- מותר.

 

[ספורטאי בכושר]

אני יודע שהאשכנזים נוהגים על חצות היום של

י' באב הספרדים אני חושב כול היום

 

[ספורטאי בכושר]

עד *

 

[אלה מורז1]

ישנה מחלוקת שלום יש מחלוקת לגבי אכילת בשר כן או לא על כך כתבתי מאמר בזמנו באופן אישי אני מהצד האומר שלא רק שיש לאכול בשר (אלא אף מחוייב לטובה עליונה -תוספת שלי ) בברכה אלה

 

[ספורטאי בכושר]

תגובה

בס"ד מחוייב לאכול בשר? על איזה רב את סומכת שאת אומרת את זה?

 

[אלה מורז1]

הבנת הנקרא שלום רב איתי ובכן אכן ישנה מחלוקת האם לאכול בשר אם לאו ומקובל על ידי הרבים שלא לאכול שכן אכילת בשר הקשרה לשמחה וכו וכו וישנה מחלוקת על עניין זה של אכילת בשר אתה החלטת שלא להתיחס למחלוקת הקיימת ולהביא את התוספת שלי והרי כתבתי מפורשות שמחוייב הנו התוספת השלי להן הציטוט (אלא אף מחוייב לטובה עליונה -תוספת שלי ) ולעשות מכך " בס"ד מחוייב לאכול בשר? על איזה רב את סומכת שאת אומרת את זה? " כעת אם ברצנך להבין הוספתי תוספת זאת ולמי היא מתאימה נסח שאלתך לעניין כמו גם עולה שאלה עד כמה כול המבקשים להעביר אותי סדנה לכתיבה כי לא מבינים מה אני כותבת ובדוגמא זאת ברור לחלוטין שלא את כתיבתי נצרך לשנות אלא את אופן הקריאה של הקוראים בברכה אלה

 

[אלה מורז1]

4נכנסו לפרדס שלום רב 4 נכנסו לפרדס 4 סוגי תלמידים מצד אור או מצד קליפה =8 סוגי תלמידים כלומר בגדול 2 סוגי בני אדם קליפה או אור ו4 הסוגים שהנם בכך 8 הנבדלות הנה האינטראקציה שבין 4 המאפיינים להלן תהליך זמן ] ספוג מידי זמן אמת ] משפך משמרת נפה באופן "רגיל" ארבעת סוגי בני האדם -תלמידים הנקראים ספוג משפך משרת נפה נבחן הנל" מצד קליפה ומצד אור בפשוטו משמעו ספוג -סופג הכול טוב ורע בערבוביה משפך -נכנס מאוזן יוצא מאוזן משמרת- נשאר הטוב או הרע->קבעון} נפה הבחנה -נשאר הטוב או הרע או אין הבחנה מתנפה הכול כלומר אינו למד להלן נקודת מבט במובן שכל ארבעת אלה הנם מצד הטוב חלוקה " לספוג משמרת שמובנו תהליך של זמן כאשר ישנה הבחנה במידי בין טוב ורע ניפוי מידי האדם הנו משפך שמובנו מלא מהשפעת השם וריק מעצמו ומשפיע על סביבתו באופן שוטף ומידי בכך הן הנפה והן המשפך =חכמה קמחא חק מאלף הנשפך כמים שמן יין סלתא ושמנא סולת בלולה בשמן ספוג <->משמרת ספיגת החכמה ותהליך של זמן במובן בינה תהליך ירידה לפרטים משמרת שמובנו הספוג - נכנס יין והמשמרת -יוצא סוד במובן פרדס והדעת הנספגת באדם למעשה כל 4 אלה מתקיימים באדם בין אם במובן השלילי בין אם טוב ורע ובין אם טוב בטוב המוחלט וכל האינטראקציה המתאפשרת ביניהם ובגדול כל אחד מארבעת אלה הנו כמאפיין עיקרי ממנו מתחיל האדם ובמובן העמוק מתקיימים מקשה אחת למשל אדם יכול להתחיל שזה מאפינו העיקרי מנקודת נפה בכך הנו ספוג לכול הטוב שנופה ממנו הרע בכך הנו משמרת ומכך הנו משפך הנל" יכול להתרחש בו בעת בזמן אמת כפי הנקרא תהליך של מובן מידיעה לפרטים מכלל לפרט מפרט לכלל יש להבין שמובן פרט וכלל יש לו שני היבטים עיקריים של מובן הן במובן פרט האדם כפרט והכלל והן במובן הפרטים שהנם השתלשלות הכללי (כלל החיים) ספוג משפך משמרת נפה אף יש לכך מובן באם ממעלה מטה או ממטה מעלה למשל ממעלה מטה השם משפיע האדם סופג את אור החכמה האלוהית =הידיעה כל אשר בזמן אמת דהיינו האדם המושפע -> משפיע "חלק " מאותה חכמה נותר באדם בין אם בשל שעדיין לא ירד למילים והנו תהליך של "עבוד נתונים" ובין אם דהיינו משמרת ומכך הניפוי שלא במובן בין טוב ורע שכן אור זה חכמה זו המושפעת מהשם הנו טוב ואין רע בה אלא ניפוי בהתאם למה נאמר למי ומה נאמר מתי דהיינו עיתוי נשמר לעיתוי נכון כפי שמובנו שלא כל דבר ניתן לומר לכול אחד דהיינו נפה בכך המשמרת הנה הן במובן ירידה לפרטים תהליך זמן והן במובן גם אם בזמן אמת ספוג משפך ממעלה מטה המשמרת אינו נצרך לתהליך זמן לירידה לדעת אולם נשמר לעיתוי נכון לאדם נכון כפי שנשמר במובן למשל בהתאם לכלי כלומר לנפה שאינו במובן הבחנה בין טוב ורע אלא מתי ולמי למסור לטובה עליונה בברכה אלה

 

[ספורטאי בכושר]

כמה הערות................:

תרשי לי להתייחס להודעה שכתבת ולהבין אותה ואז אוכל להגיב יותר טוב: כתבת: באופן אישי אני מהצד האומר שלא רק שיש לאכול בשר תגובה שלי: איפה בבדיוק ההמשך??? כתבת: (אלא אף מחוייב לטובה עליונה -תוספת שלי ) תגובה שלי: מי אומר שמחוייב? את אומרת? מה זה טובה עליונה? מה הקשר תוספת שלי? אשמח אם תבהירי לי את העניין שאוכל לקרוא יותר טוב

 

[אלה מורז1]

כמה הער....... להלן ההודעה כפי שנשלחה בראשונה בשם הנושא יש מחלוקת שלום יש מחלוקת לגבי אכילת בשר כן או לא על כך כתבתי מאמר בזמנו באופן אישי אני מהצד האומר שלא רק שיש לאכול בשר (אלא אף מחוייב לטובה עליונה -תוספת שלי ) בברכה אלה" המחלוקת הנה בין אלה שאומרים שיש לאכול בשר ויש אלה שאומרים שלא באופן אישי אני מאלה השייכים לצד האומר שכן יש לאכול בשר בסוגריים הוספתי הארה שהדבר אף מחוייב וכפי שכתבתי תוספת שלי דהיינו המחוייב לטובה עליונה הנו תוספת שלי ואינה מהמחלוקת הקיימת ומכך בהיר ששאלתך מי אומר הנה מיותרת שכן התשובה בגוף ההודעה דהיינו אין מחלוקת על כך שקיימת מחלוקת האם לאכול בשר או לא כעת האם ברצונך לדעת מדוע אני כותבת שלטובה עליונה הדבר אף מחוייב ? בברכה אלה

 

[ספורטאי בכושר]

איזה צד בדיוק אומר שכן יש לאכול בשר?

אשמח אם תביאי שמות

 

[אלה מורז1]

שאל את הרב היי שאל את הרב יאמר לך בדיוק אין זו מחלוקת חדשה וכתובה היטב לאחר מכן ספר לנו מה אמר אם הרב לא יודע תאמר לנו את שמו ואשלח לו המקור לכך בברכה אלה

 

[ספורטאי בכושר]

תגובה

את אומרת שאת בצד שאומר שיש לאכול בשר ואת אפילו לא יודע מי עומד מאחורי דעה זו? אני מעריך שאת לא יודע מכייון שאת רוצה שאני יספר לכם מי עומד מאחורי דעה זו

 

[אלה מורז1]

תגובה לתגובה כן אשמח שתעשה זאת תתאמץ קצת מה יש ? תחסוך לי למצוא המאמר שכתבתיו אולם כך או כך גם אם לא היתה מחלוקת כזאת מה שכן היה בכול זאת אני אומרת שלא רק שיש לאכול בשר אלא אף מחוייב לטובה עליונה כמובן בתנאי שאין זה קברות התאוה חהחחהחהההההההההההההההה אוי מותר לצחוק? אלה

 

[ספורטאי בכושר]

תגובה

שוב שואל 1.את אומרת שאת בצד שאומר שיש לאכול בשר ואת אפילו לא יודע מי עומד מאחורי דעה זו? 2.איך את אומרת שיש מחלוקת בעניין אם את בכלל בספק "אם לא היתה מחלוקת כזאת " 3.מה הכוונה מחוייב לאכול בשר לטובה עליונה,ומה זה טובה עליונה תרשי לי לשאול? אשמח אם תעני לי על כול השאלות שאוכל להבין את הודעותייך

 

[אלה מורז1]

נתוק-תקון אענה לך על השאלה שאינה השאלות של לשחק בקקה כי לא בראש שלי אם הבנת עד עכשיו הבנת אם לא אז כבר לא משנה מה אכתוב תשאר בשלך ולא בא לי לטחון מים כל מה שמקדם את העולם לתקון לחירות הנו טובה עליונה של הכלל תקון אותיות נתוק שמשמעו שהעולם בנתוקו מהשם ובהשתלשלות נתוקו מהראש העם היהודי הנו עולם בכבלים ומובן משמעות תקון =שיבת האדם למקומו במקומו כעת בנוגע לאכילת בשר בימים אלה שהקשרו להעלאת ניצוצות דהיינו שחרור הכלואים בחומר מהבחינה הרוחנית וכחלק בלתי נפרד מ יעודו של עם ישראל העלאה כיעקוב המושך כלפי מעלה ודוחף קדימה בו זמנית אדם אשר אכילת הבשר הנה במובן קברות התאוה הרי שמוטב שבימים אלה לא יאכל בשר שכן השמחה באכילת הבשר עבור אותו אדם הנה תאותו דהיינו אין מעלים משחררים מקברות התאוה על ידי אדם שבעצמו קבור שם אדם אשר העלאת ניצוצות והקשר אכילת בשר הרי השמחה היא בשחרור הניצוץ וודאי שהדבר אין משמעותו שאין אנו זוכרים את החורבן את השנאה את נתק האדם ממקומו אולם אנו שמחים שיש לנו חלק בתקון ונהנים מאכילת הבשר באופן זה כלומר אסור לאדם לאכול בשר בימים אלה ולהלקות עצמו על שנהנה או איזה רגשות אשם וכו ההנאה הנה השתלשלות של השמחה שבתקון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן בברכה אלה

 

[נוני סניר]

לאכול בשר...

לאחר שבדקתי בשולחן ערוך {ותאמינו לי שזה מאמץ על לחילוני כמוני} הובהר לי העניין במעט. לא לאכול בשר ויין זה מנהג ולא הלכה לכול ישראל ואת זה כולכם יודעים מין הסתם..בספר הלכות "מנורת המאור" לא מופיע על מנהג זה כלל.. עכשיו לעניות דעתי מכוון שבתקופה זאת אסור להתחדש ונוהגים בהם במנהגי אבלות של ממש בא אסור על אכילת בשר אך כמו שאלה כתבה למעלה אני בעד אכילת בשר לתיקון והדלקת ניצוץ.. ואל נשכח שזהו רק מנהג אז תקיפדו אתם קודם על ההלכות בתקווה שיום יבוא ואני כמוכם יבין את העיקר ולא את הטפל.. אלה ולגבי בניין בית שלישי יצא כבר המכרז לבניותו???... מודה אני לפניך ולך על כול החסד והאמת, והטובה והרעה והטובה שעשית עימדי ועם ביתי.. מאיר אריאל

 

[ספורטאי בכושר]

אני חושב שאתה טועה בדברייך ../images/Emo62.gif

בס"ד צריך להבהיר מהו המושג "מנהג" - אנו נוטים להתייחס למושג "מנהג" כאל נוהג שאינו מחייב הלכתית, כגון מנהג של בני הישיבות ללבוש חליפות שחורות, או מנהג של זרם החסידים לטבול במקוה מידי יום. ואכן מנהגים אלו אינם מחייבים הלכתית, והשיקולים לנהוג בהם הם שיקולים שונים וחשובים, אך לא שיקול של חובה הלכתית. אבל יש מנהגים שהתקבלו בעם ישראל כדינים המחייבים את כל היהודים, והם נכתבים בספרי ההלכה. ספרי ההלכה מציינים שחלק מההלכות הן חיובים המתורה, חלק מההלכות הן חיובים מדרבנן (שגזרו חז"ל), וחלק מההלכות הן חיובים מתורת מנהג ישראל. אל מנהג מסוג זה מתייחסים כאל הלכה מחייבת. כזהו המנהג של כיסוי הראש לגבר היהודי. יש מנהגים שהתקבלו בעדות שונות בישראל, והם מחייבים את העדות המסוימות הללו. כזהו המנהג להימנע מלאכול בשר ב-9 הימים שבין ר"ח אב לבין ט' באב. הוא מחייב את עדות אשכנז ועדות ספרד, אך אינו מחייב את עדת התימנים כיון שהם שלא נהגו בזה. ובימינו, כיוון שהתימנים נוהגים לפי מנהגים שונים ופוסקים שונים בני ימינו - צריך כל תימני לנהוג כפי שיטת הפוסק שהוא הולך לפיו. לסיכום - מדובר בהלכה (שמקורה במנהג ישראל) החלה על רוב העדות בעם ישראל. נלקח מפורום "לשאול את הרב" מהודעה שכתבה אופירA. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=681&msgid=119253170

 

[אלה מורז1]

בקשה שלום איתי התוכל להביא בפנינו את המקור לתחילתו של מנהג זה את שמו של זה שהביא מנהג זה לראשונה ? תודה אלה