היי, שאלה:

Water20

New member
היי, שאלה:

בעיקר למי שקרא את כל ספריו של קסטנדה, במבט כולל, הייתי רוצה לשמוע את דעתכם.. מה הסיכויי שהם התאבדו, דון חואן והחבורה שלו?
 

Water20

New member
הכוונה

היא לשמוע איך אתם הבנתם את הקפיצה שמאוד הטרידה אותי בספרים, ולדעת מה אתם חושבים על הסיכוי שזה מה שהם עשו, כי אתם חייבים להודות יש בזה היגיון.. תודה שחשבתם.
 

Water20

New member
זה כל העניין

שזאת דרך ההגיון מבחינתי, לא ההגיון שאנחנו בני האדם יצרנו לעצמנו אלא נסיון צנוע ונבון לתפוס את הגיון העולם, שהוא אינו דבר מלבד אשד אנרכי השט בזרם של סדר פדנטי, ולכן אני חושב שעוד אחד משינויי התפיסה הנובע מדרך הלוחם הוא תפיסת המוות. שבאה לידי ביטוי כמו שנתפס אצלי רק בעניין הקפיצה, ולכן אני רוצה לנסות להבין האם לדעת עוד מישהו מלבדי נראה שהם פשוט הגיעו למצב שאין הם יראים מהמוות ולא רק הם גם רואים בו מסע אין סופי שאין זמן יותר נכון להתחיל (להמשיך) בו מאשר הזמן שאתה מרגיש בו נכון, במילים אחרות, מיציתי.. רק אני? תודה.
 
מודעות למוות.

זה מה שמלווה "לוחם" כל חייו, ולא כל כך קשורה לקפיצה לתהום שכל כך "מעסיקה" אותך. מוות זה לא "מסע אין סופי...." מוות זה הסוף, מה או מי שמת נגמר, לא קיים יותר, או במילים אחרות:מת.
 

Water20

New member
לא יודע

אם אתה מפספס את הנקודה או פשוט מתעלם ממנה.. אני שואל שאלה פשוטה מאוד: האם דון חואן הביא על עצמו את המוות שלו? ומאיפה אתה כל כך בטוח שמת לא קיים יותר? בגלל שאינך רואה אותו יותר? או בגלל שקראת ספר שאיזה נשר אוכל את המודעות שלו?
 
גם אנוכי לא יודע

אם אתה מחפש תשובה או לחזק את תפיסת העולם שלך... שאלת שאלה, פשוטה או לא זה עניין לשיפוטך, עניתי לך בכל הכנות... התשובה לא מצאה חן בעינייך... וכעת אתה שאול שאלות (פשוטות?) נוספות שאני עונה בהמשך, מה תעשה אם התשובות אין לי מושג, אך בכל זאת אני אענה כמיטב יכולתי. "האם דון חואן הביא על עצמו את המוות שלו?" לא, לא דון חואן ולא אף אחד אחר, המוות קיים ומגיע מתי שמגיע. אם אתה שואל אם דון חואן התאבד, אז אני מניח שהתשובה היא לא. "ומאיפה אתה כל כך בטוח שמת לא קיים יותר?" התשובה הכי קצרה שאני יכול לענות: מראיה. "בגלל שאינך רואה אותו יותר?" כן בגלל שמהמון מיקומים של נקודת הכינוס (כל המיקומים שאני מכיר) וגם מלשאול רואים אחרים יש הסכמה על הדבר הזה. "או בגלל שקראת ספר שאיזה נשר אוכל את המודעות שלו?" לא, ממש לא, את ספרי קסטנדה קראתי לפני שנים מועטות, וקריאתם לא הוסיפה לי הרבה חוץ משני דברים עיקריים: א- אפשר להעביר למילים "דברים כאלו" שקודם חשבתי שזה כמעט בלתי אפשרי. ב- שיש עוד אנשים חוץ ממני שקוראים לראיה ראיה, לרצון רצון, לנשר נשר, ...., הפרק הראשון שהקריאו לי והעיר את הזכרון שלי (של כ-30 שנה לפני) היה "חוק הנגואל". את 4 הטכניקות אני מפעיל את רוב חיי ... למרות שלא קראתי את "הספרים" מי שלימד אותי בדרום אמריקה בתחילת שנות ה-70 סביר להניח שלא קרא את ספרי קסטנדה... יש עוד שאלות? התשובות מובנות?
 
למעלה