חדשה בעבודה1
New member
היי...שאלה
אני עובדת זמן קצר יחסית במקום עבודה חדש, וחולקת משרד משותף עם בחור שהיה באותו חדר במשרד הרבה לפני. מאז שאנחנו יושבים יחד באותו משרד, הוא לא מפסיק להעיר לי הערות, ולהגיד שאני מפריעה לו. אני פריעה לו בכל דבר שאני עושה כמעט...כך משתמע מההתנהגות ומהתגובות שלו: כשאני מדברת בטלפון - אני מפגיעה לו ברוב המקרים. כשאני נכנסת ויוצאת מהחדר, יש לי תחושה לו נעימה שאני מפריעה לו. אני מפריעה לו אם אני מדברת איתו לפעמים. אפילו לשמוע מוזיקה בווליום סביר בהחלט, אני לא תמיד יכולה כי זה מפריעה לו. בקיצור...כל דבר שאני עושה, כמעט, פשוט מפריע לו. גם אם הוא לא אומר מילה, אני מרגישה את זה על פנוי ותגובותיו הלא רצוניות. למעשה הוא בחור מאד נחמד, שמאד הייתי שמחה להמשיך לעבודה איתו באותו משרד, אבל עושה הרושם שזה לא כל כך אפשרי. הוא טיפוס נורא לחוץ, שתגובותיו בלתי צפויות הרבה פעמים. הוא יכל להיות מאד נחמד, ופתאום הוא ממש לא. בקיצור...הוא בלתי צפוי, וזה משגע אותי. אני אף פעם לא יודעת מתי הזמן הנכון לדבר איתו ומתי לא. כל הזמן אני פוחדת שאם אדבר איתו, אוציא אותו משלוותו, ושוב אפריע לו. ושוב...הוא באמת אדם נחמד כשהוא רוצה, אבל כשהוא לא רוצה, הוא גם יכול להיות אנטיפט ברמות מטורפות. אני עושה הכל על מנת שלא להפריע לו. חוץ מזה...כשאני הולכת לעשות לעצמי קפה, אני מציעה לו גם. כשאני הולכת לקנות לאכול, אני שואלת אותו אם להביא לו גם. אני משתדלת להיות הכי טובה וסבלנית אליו. אנחנו אנשים מאד שונים, ואני מאד רוצה להסתדר איתו, ולא יודעת מה לעשות. ניסיתי לקבוע איתו שיחה קצרה ולדבר, אבל הוא אמר שהוא לא יכול עכשיו ושרק ביום שלישי הוא יוכל לדבר איתי. אני חייבת להגיד לו את הדברים לפני יום שלישי, אני מרגישה שאני אוגרת ואוגרת, ואני קרובה מאד להתפרצות. וזה בכלל לא מה שאני רוצה!! חוץ מזה...הוא גם מפריע לי בעבודה, בגלל שהוא מדבר בקול מאד גבוה בטלפון. מה כדאי לעשות? (נ.ב. אני יודעת שלבחורה הקודמת שישבה עימו בחדר, היו הרבה ריבים איתו. הם ממש לא הסתדרו, ובדיוק מאותה הסיבה. אני ממש לא רוצה להיות כמו הבחורה הקודמת. אני בעד לפתור את הבעיה אחת ולתמיד). מה עושים?
אני עובדת זמן קצר יחסית במקום עבודה חדש, וחולקת משרד משותף עם בחור שהיה באותו חדר במשרד הרבה לפני. מאז שאנחנו יושבים יחד באותו משרד, הוא לא מפסיק להעיר לי הערות, ולהגיד שאני מפריעה לו. אני פריעה לו בכל דבר שאני עושה כמעט...כך משתמע מההתנהגות ומהתגובות שלו: כשאני מדברת בטלפון - אני מפגיעה לו ברוב המקרים. כשאני נכנסת ויוצאת מהחדר, יש לי תחושה לו נעימה שאני מפריעה לו. אני מפריעה לו אם אני מדברת איתו לפעמים. אפילו לשמוע מוזיקה בווליום סביר בהחלט, אני לא תמיד יכולה כי זה מפריעה לו. בקיצור...כל דבר שאני עושה, כמעט, פשוט מפריע לו. גם אם הוא לא אומר מילה, אני מרגישה את זה על פנוי ותגובותיו הלא רצוניות. למעשה הוא בחור מאד נחמד, שמאד הייתי שמחה להמשיך לעבודה איתו באותו משרד, אבל עושה הרושם שזה לא כל כך אפשרי. הוא טיפוס נורא לחוץ, שתגובותיו בלתי צפויות הרבה פעמים. הוא יכל להיות מאד נחמד, ופתאום הוא ממש לא. בקיצור...הוא בלתי צפוי, וזה משגע אותי. אני אף פעם לא יודעת מתי הזמן הנכון לדבר איתו ומתי לא. כל הזמן אני פוחדת שאם אדבר איתו, אוציא אותו משלוותו, ושוב אפריע לו. ושוב...הוא באמת אדם נחמד כשהוא רוצה, אבל כשהוא לא רוצה, הוא גם יכול להיות אנטיפט ברמות מטורפות. אני עושה הכל על מנת שלא להפריע לו. חוץ מזה...כשאני הולכת לעשות לעצמי קפה, אני מציעה לו גם. כשאני הולכת לקנות לאכול, אני שואלת אותו אם להביא לו גם. אני משתדלת להיות הכי טובה וסבלנית אליו. אנחנו אנשים מאד שונים, ואני מאד רוצה להסתדר איתו, ולא יודעת מה לעשות. ניסיתי לקבוע איתו שיחה קצרה ולדבר, אבל הוא אמר שהוא לא יכול עכשיו ושרק ביום שלישי הוא יוכל לדבר איתי. אני חייבת להגיד לו את הדברים לפני יום שלישי, אני מרגישה שאני אוגרת ואוגרת, ואני קרובה מאד להתפרצות. וזה בכלל לא מה שאני רוצה!! חוץ מזה...הוא גם מפריע לי בעבודה, בגלל שהוא מדבר בקול מאד גבוה בטלפון. מה כדאי לעשות? (נ.ב. אני יודעת שלבחורה הקודמת שישבה עימו בחדר, היו הרבה ריבים איתו. הם ממש לא הסתדרו, ובדיוק מאותה הסיבה. אני ממש לא רוצה להיות כמו הבחורה הקודמת. אני בעד לפתור את הבעיה אחת ולתמיד). מה עושים?
