היי שבת שלום

[אסתרס]

היי שבת שלום../images/Emo68.gif

מזה שבוע ימים שלמה מתנגד נחרצות להוריד בגדים לפני המקלחת ! זה דבר חדש, והוא ממש נאבק ואני מוכרחה לאמר שהוא מפעיל כח ברמות מפתיעות. הוא נאבק ממש. והיום כפעולת נגד ניסה לישבור לי את המשקפיים. כנראה שהוא לא מזהה אותי, כי תוך כדי המאבק, הוא החל ליקרוא לעזרה וצעק: הלו הלו עזרה הלו אסתר הלו אסתר, אולם תוך כדי המקלחת הוא נרגע, אמנם עדיין זועף אך לא מתנגד. היש למישהו עיצה טובה ? ! אני רוצה לציין ששלמה מקבל תרופות מרגיעות, וכרגע לפעמים הוא גם מסרב לקחת תרופות, וגם לפעמים מסרב לצחצח שנים. ואלו תופעות מהשבועיים האחרונים .

 

[zs1957]

שבת שלום אסתרס

היי אסתר, התופעה של סירוב להתקלח מאד אופינית בקרב חולי אלצהיימר. אין לכך הסבר.לא פעם חולים מפעילים אלימות כנגד המטפל בהם לפני רחצה.אני מבינה ששלמה מקבל תרופות הרגעה. אין לצערי מה לעשות אלא להכניס אותו למקלחת ולהשיח את דעתו בנושא אחר. לגבי הסירוב לקחת תרופות ניתן לרסק את התרופה לתוך האוכל. גבינה או לבן או יוגורט. שיהיה בהצלחה !!!! עם המון כוח , סבלנות ואהבה. זהבה שחם

 

[אסתרס]

זהבה תודה על התגובה../images/Emo68.gif

ניסיתי את הפטנטים ריסוק עירבוב וכו... לא עזר. שלמה גילה את התרופות וירק אותן כמו שנאמר בול לעין. חיכיתי עד שתוסח דעתו, הורדתי את התרופות הפחות חשובות , כגון ויטמינים, היקדמתי את שעת מתן התרופות מ-1900 ל 1700 ובינתייםזה הולך. אבל לפני כל מתן תרופות אני "מתחילה לרקוד בלט " ביי

 

[קורנית]

סרבני מקלחת

לפני שנה, בתחילת החורף, אמא התחילה לסרב להתקלח. בכי, וצעקות, ומריבות... אל תשאלו מה שעשיתי זה קניתי תנור קטן - מפזר חום, שאפשר להזיז אותו בקלות ממקום למקום, וכך היא התפשטה בחדר חמים, והתקלחה במקלחת חמה, ובא לציון גואל אולי גם לשלמה קר, והוא לא יכול להביע את זה? אולי קר לו יותר מאשר לאנשים ללא אלצהיימר (אצל אמא זה ככה) שווה לבדוק, לא? בהצלחה, אסתר. וחיבוק גם.

 

[אסתרס]

חימום במיקלחת../images/Emo186.gif

יש לנו בבית תנור חימום מרכזי נפלא , כל יום אחר הצהרים בשעה 1600 אני מדליקה אותו והוא דולק עד אחרי המקלחת של שלמה. בבית נעים וחם. אני חושבת שזו עוד ירידה במצב, והגענו לעידן הסרבנות. נראה איך יתפתח המצב, אני לא משנה בינתיים את הרוטינה היומית. ייתכן ונצליח לחצות את הנהר הזה.תודה על הרעיון ועל ההתיחסות. ביי

 

[ענתי44]

מקלחת ../images/Emo10.gif

אמא שלי שהיתה כל כך נקייה ופדנטית התחילה להתנגד למקלחת, וזה היה איום ונורא. בתחילה היתה אומרת " כבר עשיתי מקלחת", ומסרבת להכנס. ואצלה זה היה פרוייקט כי צריך היה להעביר אותה מכסא הגלגלים לכסא הרחצה והיא היתה נאחזת בכוח בכל מה שנקרה בדרכה: הכיור, הוילון שהיא תלשה בכוח, הדלת או המגבת שהיא סומכת עליה שתמנע ממנה ליפול יותר ממני.והגרוע היה כשהיא היתה נוגעת בצרכיה ונאבקת בי לא להתקלח. ואני נאבקתי בה. מחד לא וויתרתי על מקלחת. ניסיתי בעדינות ובטוב אבל באסרטיביות. במקלחת, שכמובן היתה מחוממת, פשוט הייתי, מדברת אליה ברכות ומפייסת אותה ומה שהכי מרגיע אותה זה כשאני שרה לה.אמא אוהבת את זה. פעם גם השמעתי לה קלטת שהיא אוהבת ושרנו ביחד. אין ברירה חייבים להתקלח. כיום אני נעזרת במטפלת וביחד אנחנו רוחצות את אמא. את יודעת אסתר כשהתייעצתי עם העו"ס במרכז יום על בעיית המקלחת, היא אמרה לי שקראה שיש רתיעה ממים אצל חולי דמנציה. זה מפחיד אותם כמו שאותנו מפחידה אש. אני יוצאת כל פעם מהמקלחת פרועת שיער רטובה ולפעמים אמא שורטת אותי. אבל אין ברירה. זה לטובתם.

 

[שריוש2]

שלום אסתר!

גם לנו זה קרה. זה חלק מהמחלה. אני זוכרת, שעד לפני כמה זמן, סבתי היתה מתנגדת נחרצות למקלחת. לא משנה מה היינו עושים, או כמה היינו מנסים להסביר. היתה שורטת את הפיליפינית, מקללת אותה נחרצות ומרביצה לה. היא לא הצליחה להתמודד עם סבתא, אחד מן הדברים שבגללו בסוף עזבה. גם אני, כשהייתי נכנסת לעזור, הייתי מקבלת מנה לא קטנה של צעקות, קללות, שריטות ואף הרבצות. זה הגיע למצב, שכבר ממש היינו מיואשים וחסרי האונים. כל מי שהיה נמצא בבית, היה נכנס למקלחת, לפי תור, לעזור לפיליפינית, שמא אולי סבתא תראה אדם אחר ותשתכנעה, אך אפילו זה לא עזר. מה שעשינו, בהמלצת הפסיכוגריאטרית, העלנו לסבתא את מינון התרופה, ואח"כ הורדנו בחזרה. ועכשיו, סבתא ממש רגועה. הפיליפינית מקלחת אותה כל בוקר, ולא נשמע אפילו ציוץ אחד של צעקה מהמקלחת. שבת שלום וערב טוב.

 

[נילי41]

אסתר יקירתי שבת שלום ../images/Emo140.gif

אכן בעיית הסרבנות היא בעיה ידועה אצל חולי אלצהיימר. בייחוד סרבנות המקלחת. נראה לי שזה קורה ממש אצל כל החולים... אצלנו הסרבנות התחילה בשלב הרבה יותר מוקדם. תמיד כשהצעתי ללכת למקלחת הוא היה דוחה אותי, "לא עכשיו", "אחר כך", "כבר התקלחתי" וכל מיני תירוצים כאלה. מאחר ורק אני מטפלת בו והוא בחור גדול, אז לא יכולתי לאלץ אותו בכוח, כמובן. הייתי מחכה 5 דקות ומציעה לו שוב לבוא להתקלח. אם הוא היה ממשיך לסרב, לא היתה לי ברירה אלא לחכות להזדמנות. הייתי מחכה שהוא יילך לשירותים וכשהוא היה כבר שם הייתי אומרת לו עכשיו תתפשט ומכניסה אותו למקלחת... ככה, רק עם שיתוף פעולה מצידו זה היה הולך. שמתי לב שזרם המים לא יהיה חזק מדי כי זה הפחיד אותו. באחת הפעמים אמרתי לו, "תראה כמה שהמים נעימים, נכון?" ולקחתי את היד שלו ושמתי אותה מתחת לזרם שירגיש שהמים חמימים, אז הוא ענה לי, "לך הם אולי נעימים, אותי זה מפחיד...". ואז הבנתי שאכן, כמו שקראתי, חולי אלצהיימר מפחדים מהמים. כשניסיתי להרחיב ולשאול אותו מה מפחיד וכו' אז הוא מיד שינה את הנושא והתחמק מתשובה. כמו כן שמתי לב שכשהוא רוחץ את הידיים הוא מרטיב רק את קצות האצבעות ועלי להיות לידו ולומר לו לרחוץ היטב את הידיים ולא רק את קצה האצבעות. בעייה רצינית ביותר מאחר והוא הולך לשירותים אין ספור פעמים ולא מקפיד לרחוץ את הידיים בכל פעם. בקיצור, צריך כל הזמן להשגיח. היום, הסרבנות פחתה מאוד. הוא מסכים להתקלח, ואם לא מתחשק לו אז אני מנסה שנית, או מוותרת. בחורף לא חייבים לקלח בכל יום, הוא בכלל לא מזיע, גם לא בקיץ ואני חייבת לעשות פשרות. במקרים שהוא מתלכלך בשירותים, הוא תמיד מסכים להיכנס למקלחת ולא עושה בעיות, כנראה שהוא מבין שזהו, אין ברירה. במועדון מקלחים אותו פעמיים בשבוע ושם הם אומרים שהוא לא עושה בעיות ובעצם גם בבית רק לעיתים רחוקות הוא מסרב. עלי לציין שבעלי גם מקבל תרופות הרגעה ומאז הוא באמת רגוע וזורם וחיובי ומסכים כמעט לכל דבר שאני מבקשת ממנו. צחצוח השיניים לא מהווה בעיה בינתיים, הוא עושה את זה אבל עלי להיות לידו, להכין לו את המברשת והמשחה וכו'. את התרופות הוא גם לוקח די בצייתנות, לפעמים הוא עושה לא עם הראש כאילו שאני מציעה לו איזה כיבוד והוא מסרב, אבל אני עומדת על זה שיבלע והוא עושה את זה בלי בעיות. בקשר לתרופות שמתי לב שלפעמים הוא מתקשה לבלוע אותן לאחרונה, ולפעמים הוא מנסה ללעוס אותן וזה אומר שעלי להיות לידו בכל פעם ולראות שהוא בולע את התרופות כמו שצריך. בצהרים יש לו המון כדורים שהוא היה בולע את כולם בבת אחת, עכשיו אני אומרת לו לבלוע אותם אחד אחד וכך יותר קל לו... שתהיה לנו שבת קלה ומשעממת

 

[ענתי44]

נילי יקירה

בקשר לתרופות.גם אמא שלי התחילה ללעוס את התרופות, או להשאיר מתחת ללשון ולירוק, זה החל לפני שהחלו קשיי בליעה. אני מציעה לך לברר אם ניתן לפורר את התרופה ולשים אותם בתוך האוכל, או להעביר לסירופ. למשל כשעלה לאמא החום, היא לא היתה מצליחה לבלוע כדור להורדת החום אז עברתי לסירופ אותו נתתי לה במזרק וזה עבד. בקשר לתרופות הקבועות, מה שניתן היה לפורר לה במעדן פוררתי ובקשר לתרופה חשובה אחת, הבאתי מכתב מד"ר טרבס להעביר אותה לסירופ. מקווה שיסתדר לך עם התרופות.

 

[נילי41]

ענתי יקרה

תודה רבה על תגובתך. כבר שמעתי על מקרים אחדים של בעיות עם בליעת התרופות. אנחנו בינתיים מצליחים להתגבר על זה אבל זה דורש ממני תשומת לב מיוחדת בזמן שהוא נוטל את התרופות. את תרופת ההרגעה הוא מקבל בנוזל, כך שזה לא בעיה. את התרופות האחרות הוא צריך אמנם לבלוע, אז אם אני נותנת לו אותן אחת אחת והוא בולע אותן בסדר. בעבר הוא היה רגיל לבלוע חופן תרופות, את כולן בבת אחת ועכשיו כנראה שזה קשה לו מדי. פעם אחת הוא ניסה ללעוס אותן, כנראה שהוא חשב שזה אוכל. אז אני כל הזמן לידו ואומרת לו אל תלעס תבלע עם השתיה, וככה מצליחים לעבור עוד יום. כמובן שזה מראה רק שבקרוב כנראה באמת יהיו לו קשיים בבליעה ונצטרך לרסק את התרופות. אני מקווה שנצליח לדחות זאת כמה שיותר... מה שלום אמך היקרה? היא כל הזמן במחשבתי... אני מאחלת לה רפואה שלמה ומהירה ולך, הרבה כוחות נפש, ועם המסירות שלך והאהבה בטוח שתחזיקי מעמד...

.

 

[ענתי44]

אמא בסדר גמור

מקודם היא ביקשה לחזור למיטה כי כבר היה לה קשה לשבת על הכסא גלגלים. היא ביקשה את בובת הדובי שקניתי לה כשהיתה בבית חולים ונרדמה מחובקת איתה. שלווה ויפה.כשאחותי ומשפחתה יגיעו היא תשוב לשבת איתנו. בקשר לקשיים זה יכול לקחת זמן. לנו פשוט היה מזל רע כי אמא עברה עוד אירוע קטן שגרם באופן פתאומי לקשיי בליעה. נקווה שבעלך יצליח לבלוע כדורים עוד הרבה שנים.

 

[נילי41]

ענתי יקרה

זה נפלא שאמא בסדר. וזה מובן שהיא עייפה ורוצה לישון. השינה נותנת לה עוד כוח, זה הכל בזכותך, בכלל הטיפול המסור והאוהב שלך... אצלנו, אני יודעת שזה יכול לקחת עוד זמן. לפעמים אני מרגישה שיש קושי או בעיה בבליעה וכמה ימים לאחר מכן כאילו כלום לא היה, זה בא והולך וכנראה שזה יגיע מתי שהוא. נקווה שבמאוחר...