היי שוב...

היי שוב...

עוד 7 שעות בערך אני נוסע לבית החולים... לא ישנתי מאתמול אחרי הצהריים, קשה לי להירדם, אני כל היום חושב עליה, על העבר הזה, על כל מה שאני רק יכול לזכור ממנה.... וזה לא הרבה. היום אני לומד להעריך מהי משפחה וכמה צריך לשמור איתם על קשר בכל מחיר. שום דבר שאני יעשה לא יכסה על כל השנים שביזבזתי למעני במקום להיות שם איתה, אף פעם לא אוכל לחיות בשלום עם העובדה שכל כך הרבה שנים היא היתה שם לבד, כואבת, מתגעגעת, עצובה.... מאד עצוב, עצוב שזה עומד להיגמר... שזה כבר לא ישנה כלום, אין דבר אחד שאני יכול לעשות כדיי לכפר על כל השנים האלו שביזבזתי לשווא. מאוחר מידיי , בשבילה, בשבילי.. פשוט אזל הזמן, זמן יקר, יקר מאד.. תשמרו על עצמכם, על המשפחות שלכם, תהיו איתם בקשר, זה נחוץ, זהו צורך משותף, להם לכם... לכולם. עצוב לי....
 
../images/Emo24.gif תמצה את הזמן שנותר

שנודע לי שאבי עם בצקת בריאות ,הקשר בינינו נהתחזק מאד כל הויכוחים של השנים שבהם גרנו בבית אחד ולא הסכמנו נעלמו ונשארה רק האהבה ענקית של אבא ובת . תתמקד במה שיש תאהב אותה כמו שאתה רוצה עזוב את מה שהיה תחייה את מה שיש כל עוד היא באיזור וחיה ,תבנה גשר מעל העבר אל העתיד שולחת לך חיבוק ענקי לתמיכה ועזרה בדרך החדשה
 
עכשיו נודע לי......./images/Emo7.gif

שהיום החמיר מצבה....
(((( היא לא מזהה.... אף אחד. אולי היא לא תזהה אותי..... בא לי למות.
 

night mistress

New member
../images/Emo7.gif

כל כך עצוב לי לקרוא.. הלוואי והייתי יכולה לחזק אותך איכשהו,הכאב הוא גדול והפרידה היא קשה.. אל תרגיש חרטה על דברים שנעשו או נאמרו משום שבאותו רגע הם היו נראים הגיוניים ונכונים ולא יכלת לעשות אותם אחרת.. אני זוכרת את הרגעים האחרונים של אבא שלי, את הכאב.. את הפחד שיותר לא אראה אותו שוב.. שלא אוכל לומר לו עד כמה אני אוהבת אותו.. ואת רגשות האשמה-בלילה האחרון שלו במקום לישון לידו הלכתי לישון בבית כי התפנקתי..הייתי עייפה והיה ברור לי שהוא יהיה בסדר,אז שיכנעתי את אמא שלי לנסוע הבייתה...בבוקר הוא נפטר
עוד לפני שהספקנו לחזור לבית החולים.. כל הלילה הוא היה ער,לחוץ ודואג.. ואנחנו לא היינו לידו בגללי.. שנים הרגשתי אשמה, ולעיתים אני עדיין חשה כך, אבל זה משהו שהיה נראה לי נכון לאותו רגע, ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אז כל מה שנשאר לנו זה להשלים.. אני מאמינה שהם נשארים לידנו, שומרים עלינו..ויותר מהכל-הם סולחים. מחבקת אותך ותומכת, עד כמה שניתן. מאיה
 
חזרתי......../images/Emo10.gif

המצב שלה גרוע מכפי שבכלל תיארתי לעצמי
היא מחוברת למכשירים, מטושטשת ולא בגלל התרופות... הטיפול הופסק , רק שהיא לא יודעת על כך.... היא אמרה לי " אל תהיה מודאג.... אני אעבור את זה אריה"...
שברה אותי הפגישה הזו. אני אשוב לכאן, יותר מאוחר, כרגע אני לא מוצא את המילים.... מודה לכם על התמיכה.
 
חיבוק ענק לעטוף אותך

האם היית יכול לקחת חופש לכמה ימים? למה לא נשארת לידה? ההצעה שלי בתוקף אם תרצה אני פה גם עבורך לעיתים לדבר על מה שכואב , עוזר, ואז החיים יותר קלים
 
שים את העבר

מאחוריך, הרי הוא עבר, תהיה כל כולך בשבילה , למעשה בשבילך, מנסיון אישי לימים כאלה תהיה בעתיד משמעות עמוקה לך, לפחות תדע שאתה שם בשביל שניכם . וכמו שאמרת כרגע אתה לא מוצא מילים אז אני מחזקת את ידיך .
 
גם לי קשה מאד לקרוא אותך מאיה

אני קורא את מה שאת כותבת לי וזה חולף לי כמו סרט בראש... עצוב, מחבק אותך בחום רב. אריה
 

azehu

New member
../images/Emo141.gif

אני קוראת ובוכה, איתך ועם כולנו, על כל הניתוחים, הטיפולים הקשים והכאב הנורא. אבל אני גם מרגישה חזק חזק שמאחורי כל זה מסתתרת אהבה גדולה, לאדם באשר הוא אדם. כמו שכתבת איך מגלים כמה משפחה זה הכי חשוב ברגעים האלה. חיבוק גדול ממני.
 
תודה לכולם... אני רוצה

לספר משהו.. רוצה שתדעו ותפנימו, לא לזלזל במשפחות שלכם, תמיד להשתדל לשמור איתם על קשר, גם בזמנים קשים, אין מי שיחליף את אמא, אין מי שיחליף את אבא... אין, פשוט אין. אמא שלי אמרה לי משפט בבית החולים : "אריה, אל תדאג.... הכל יההי בסדר, אתה עוד תראה, אני אצא מזה, אני אבריא והכל יהיה בסדר ". זה המשפט הזה, לא יוצא לי מהראש, אני יודע ומודע לזה שהיא לא מרגישה נוח שאני רואה אותה בכזה מצב, לכן גם נתתי לה מרחב נשימה בבית החולים וכאשר ראיתי שאני מזיל דמעה או שהיא מרגישה מבוכה- יצאתי מהחדר, בשבילה ובשבילי.... הפסיקו לה את הטיפול, כי זה אבוד כבר, היא לא מודעת לזה... תשמרו על עצמכם, על המשפחות שלכם, להם- להורים... הם מזדקנים.... לפעמים זמן מבוזבז יכול להיות נורא כשרוצים להספיק לשחזר אותו.. נורא מאד. כשאנחנו מאבדים משהו שלקחנו כמובן מאליו, אנחנו נזכרים להעריך את זה זה משפט שכתוב אצלי בכרטיס והוא כל כך כל כך נכון. מתאושש לי לאט לאט, לא קל לחשוב על זה, קר בחוץ, במקום להיות בבית, ליד המשפחה, היא נמצאת שם, בבית החולים והכי הכי מדהים הוא שהיא היא לא איבדה את האופטימיות. מה שאני לא יכול להגיד על עצמי לעת עתה. מודה לכם על התמיכה שוב, אני זקוק לזה, זה עוזר לי . אריה
 

azehu

New member
אין מילים

חיבוקים ענקיים, אני ממש בוכה כשאני קוראת את זה. אתה לא לבד...
 
זמנים קשים

אכן כתבת מילים כדורבנות, ואני שוב רק מחזקת אותך . וכן, עשה מה שליבך אומר לך, עשה רק מה שטוב בשבילך בהתחשבות בה ולא באף אדם אחר. חזק ואמץ
 
שבוע טוב לך נסיך ../images/Emo24.gif

מה קורה אצלך , האם אתה בעבודה או במקום אחר? ספר ךנו מה קורה , תהיה בריא וחזק לאבא שלך שעכשיו יותר מאי פעם , הוא זקוק לבן שלו לצידו
 
למעלה