הארז של הרצל בישוב מוצא
הארז של הרצל בישוב מוצא את העץ נטע הרצל בשנת 1898 בעת ביקורו בארץ, בדרכו לירושלים התעכב הרצל בביתו של שמואל ברוזה במוצא תחתית,ברוזה שראה את מצב רוחו השפוף של הרצל לאחר פגישתו עם הקיסר הגרמני רצה להראות להרצל כי ישנם איכרים עבריים בישראל ולהראות לו מה הוא הספיק לעשות ב 17 שנות התיישבותו במקום. לאות הערכה הוא לקח אותו לסוף גבולות שטחי אדמתו באזור שרידי בית ההבראה ארזה ובאותו מעמד ניטע העץ כאשר ההיסטוריה מעלה שאלות, האם ניטע ארז האם ניטע ברוש ומאיפה הטעות הבוטנית בבדיקה בוטנית שנערכה לגדם הוברר כי זהו גדם של עץ ברוש,לגבי זמן הנטיעה ישנה מחלוקת גם כן . כיוון שהעץ שימש את בתי הספר היהודים בירושלים לעריכת טקסי טו בשבט והם היו עורכים בו טקסים ומחולות מסביב לעץ דבר שגרם לכעס לתושבי קולוניה הסמוכה הלא היא מבשרת ירושלים,הגיעו וכרתו אותו ,המחלוקות נותרו לגבי תאריך הכריתה ,האם שנת 1915 או 1916 או בעצם בשנת 1921 שנת מאורעות תרפט . את הגדם ניסו להחיות מחדש אך הפורעים חזרו והציתו אותו שוב ואז הוכנס הגדם לתיבת זכוכית מסביב לגדם ניטעו ששה עצי אורן בידי הנציב הרברט סמואל וחמשה חברי הועד הלאומי ,ליד אזור גדם העץ קיימת חלקת נטיעה של נשיאי ישראל הראשון הנשיא יצחק בן צבי בשנת 1958 האחרון בשנת 1987 ביד הנשיא הרצוג ואיני מציע לראות את המקום המוזנח הזה כדין כל הפנינה ארזה שהושמדה פרט למבנה הראשי הפרוץ ואשר עבר ונדליזם נוראי ,המקום נרכש ועבר גלגולים נוספים וכאשר נעשה ניסיון לקבל אישור בנייה לכמה מאות יחידות דיור ,ניסיון שנגדע באיבו ,בינתיים העלה מישהו ציוד הנדסי מנוף ומשקולת וניפץ את כל המבנים פרט למבנה הראשי ,כמו שנאמר איי חורבות. בשיחה שהייתה לי השבוע עם נכדת משפחת ברוזה ,היא טענה כי העץ נכרת בשנת 1921 בעת המאורעות ,כאשר היא הוסיפה כי סבא ברוזה נהג לצפות בעץ בכל בוקר וכאשר הוא נעלם מעיניו הוא רץ למקום וראה את הכריתה. העץ שנכרת הועבר בידי תלמידי בצלאל במעין טכס קבורה לבצלאל על משאית ,ועד היום קיים ויכוח האם שרידי העץ שמוצג הם שרידיו האמיתיים או תחליף לגזע שאולי אבד . המאמר אינו לצורך ויכוח אלא סיפור שסופר לי על מנת להראות איך מקומות שמיועדים לשימור חולפים בין האצבעות ,ומדינה שאינה יודעת לשמר את עברה עלולה לאבד את עתידה , הולילנד כדוגמא נוספת.
