היי שלום ממי תבקשי עזרה

[שירה כמים 1959]

אולי מהצל שעל החלון
מהגשם שלא יורד עדיין כי לא חורף
היי שלום ממי תבקשי עזרה
אפ הגשם יורד ויורד ןואת לא נדשמעת
למרות שיורד בארתץ רחוקה והקול לשלו לא ממסך
ממי תבקשי

 

[שירה כמים 1959]

חשבתי שאקרא ספרים
במקום זה הפצע שנפער ושותת
ספר בזמן אחר של שקט
שלא יבוא

 

[שירה כמים 1959]

או כן

 

[פילוסוף רוחני33]

או כן

אולי יותר טוב, רעיון הספר מתאים. הייתי מעדן את רעיון הפצע.

 

[פילוסוף רוחני33]

נראה לי קצת רגשני מדי, אבל אהבתי את הרעיון של ארץ רחוקה.

 

[שירה כמים 1959]

תסתדרי בשורות
הגשם לא ירתיח לך את הרכליים
אל תדאגי יפתי
היית שפחה, עכשיו את חיילת בצבא השורדים
נפנפי בדגל הקטן שבידך, פסעי שמאל ימין,
שירי את המנון הניצולים

 

[שירה כמים 1959]

לאט לאט את תראי
ולא דרך המילים דווקא
לאט לאט , והגשם
יחזק את עקבייך כשאת
תדרכי על האדמה הבוצית, תבססי את כפותייך
בסיס אחר בסיס אחר בסיס

 

[שירה כמים 1959]

הבדידות. הבדידות.
אחזי בכף ידי, אמא.
הגשם עוד רחוק. עוד רחוק
אחזי בכף ידי. רחוק הגשם והשבר
קרוב. הגשם רחוק. רחוק רחוק.
אחזי בי בכף השלד שלך
לפני שאהיה גם אני. הצילי אותי, אמא
מלסטריגונים וקיקלופים וארץ שהיא יקום שלם בולע
הו, ארץ אהובה
שהיא יקום שלם בולע
בגשם שעוד רחוק
ומתרחק
ושלובות רגליים נתרפק
במיטתנו?

 

[פילוסוף רוחני33]

מיוחד ומעניין, לא רע. לא לגמרי ברור לי למה התכוונת בשיר.

 

[שירה כמים 1959]

סופסוף התקרבתי לעץ.
הנה אני קרובה.
סופסוף עלה בידי להתקרב לעץ.
הנה אנחנו קרובים.
אני מתבוננת בכוכב הרפייה הנוצץ
שתליתי על אחד מעליו.
שלום לך, כוכב רפייה נוצץ, אני אומרת בלבי.
הכוכב כסוף ושותק. כסוף ואילם.
הגשם מהמהם ממרחקים. אף אדם לא שומע אותו מלבדי.
יש דברים נוספים שאיש לא שומע מלבדי.
הגשם נופל ונוצץ במרחקי מרחקים כה רחוקים שאיש לא שומע מלבדי.
איש לא רואה מלבדי. תקווה, תקווה, זועקים האנשים בכיכרות.
בושה, בושה, הם זועקים. הם צעירים והם זקנים. הם כל מיני אפויים
בלחם של
אהבה מיותרת ודביקה שהסתובבה כאן ברחובות
רק לפני שעות מספר
והגשם לא ירד עליה
כי הגשם רחוק
כל כך רחוק
ואין איש שומע מלבדי

 

[שירה כמים 1959]

שטות לאיטן
אדוות חרדה קלות
למרחקים
ולכאן
למרחקים
ולכאו

 

[פילוסוף רוחני33]

מעניין, כדאי לפתח את תיאור הקישור הרגשי בין אדוות וחרדה.

 

[שירה כמים 1959]

כאילו שהשינה נטולת חרדות
כאילו שהשינה נטולת חלומות
כאילו שהשינה משביעה ומרעננת
כאילו שאהובים צצים ומקפצים בין סלעיה

 

[פילוסוף רוחני33]

כאילו שהשינה נטולת חרדות
כאילו שהשינה נטולת חלומות
כאילו שהשינה משביעה ומרעננת
כאילו שאהובים צצים ומקפצים בין סלעיה

כאילו, מלה כל כך חזקה כאן.

 

[שירה כמים 1959]

אבל אולי אולי בכל זאת אני שייכת למין האנושי
אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי
למרות שאני מחבקת חתול בערשי
גורי דובים בשנתי
אולי יש עוד יצורי המין האנושי
שמחבקים חתול בערשם
גורי דובים בשנתם
האם אפשר
והכוכב שלמעלה מנצנץ
כוכב רומנטי יהיה של פעם
כוכב של מסתורין, של אלוהים
אולי בכל זאת אני שייכת למין האנושי
רגע לפני שאנחנו הופכים לחייזרים
ממציאים יצורים, אולי בכל זאת, רגע,
יכול להיות

 

[פילוסוף רוחני33]

תמים וחמוד מאוד, והתקווה הנואשת להצטרף למין האנושי מרגשת ויפה. הרגשה של כניסה לתוך אגדה.