היי תקשיבו לי רגע

[גריני]

זה נכון!

זמן וסבלנות, ובינתיים - מנסים להתמלא ע"י עיסוקים נוספים/אחרים/משהו חדש שעושה לך כיף. אולי, משהו שמחבר אותך יותר לפיסי - ליומיום. אתה יודע, אנחנו - אלה שנמצאים על דרך של צמיחה רוחנית, כ"כ מתלהבים מזה עד שלפעמים שוכחים את החלק הפיסי-הגשמי שלנו. והלוא הגענו לכאן, אל העולם הפיסי לא סתם...

 

[ניני5]

ברכה, לי נראה שאת נמצאת בתקופה

של אבל על מות אימך. כל ריגשותיך מבולבלים. תני לעצמך להתאבל כראוי. כמו שנהוג בדת היהודית. שנת אבל. אחרי זה אלוהים שוב יחזור אליך.

 

[orensany]

היי תקשיבו לי רגע

הרבה זמן אני מחפש מקום בו אוכל לפרוק את מכאובי ליבי וכולי תקווה כי כאן הוא המקום וזה אינו מקום בלאי אשר רק שם תוארו מראה מראה מוכסף ותו לא אז ככה אני קראתי את שיחות בגיל 16 והיום אני כבר בין 22 עד לשנה האחרונה הרגשתי מחובר לאלוהים ברמות בלתי ניתנות להסבר בשפת בני האנוש כל פעם ששוחחתי איתו הרגשתי זרמים תמיד נענתי על כל השאלות ותמיד היה לי רע לצחוק איתו ולהרגיש מחובר אליו וכאן הפריט החשוב ביותר של הנושא הכאוב שלי החיבור איתו בתקופה האחרונה אני מרגיש אותו פחות הרבה פחות כמעט וכאילו הוא לו שם והדבר נוטל את מחירו ממני שכן עד לפני מספר חודשים בכל שעל שלא פניתי אליו הרגשתי את חיבוקו האמיץ וכוח ידו הנותנת לי בטחון לי לעשות את כל העולה על רוחי ללא פחד בידיעה שהוא יהיה שם לצידי ועכשיו בימים האחרונים אני מרגיש כל כך בודד עד שאני מרגיש כאילו אני אינני אותו בן אדם שהייתי וזה מפחיד אהבתי את מי שהייתי ואהבתי את החיבור עם אלוהים עכשיו אינני יודע מה יצא מהכתיבה כאן ככל הנראה כלום אך בכל זאת אולי מי מכם יוכל לומר לי את דעתכם אולי מי ממכם עבר דבר שדומה לעניין שלי אם כן ויש לכם איזו פנינה אשר תאיר את כוך ליבי אני אודה לכם ואם לא עליכם השלום אורן

 

[ש ו נ י]

אורן היקר ../images/Emo23.gif

קודם כל - אני ירוקה מקנאה. כיף לך רובנו לא חווים קשר כזה עם ה' בדרך כלל זה שכן חווית את זה, זה כבר מדהים לרוב בני האדם יש זמנים שה' יותר גלוי בחיים שלהם וזמנים שיותר צריך להקשיב בעדינות כדי למצוא אותו אתמול בלילה בכיתי לה' שאני רוצה שהוא יחבק אותי כי כ"כ קר ומפחיד ו"לבד" לי בעולם הזה, או כך אני מרגישה. חיבוק פיזי, כן? אולי זה מצחיק לבקש מה' דבר כזה, אבל ככה. זה מה שביקשתי. לפעמים צריך להתאמץ יותר, להקשיב יותר, לראות את הקשר בצורה דקה ועדינה יותר. אולי מרוב שזה היה זורם אצלך, זה נהיה כזה מובן מאליו- שעכשיו כשזה פחות נדמה לך אולי שזה כבר לא שם. זה שם, אבל אולי עכשיו אתה יכול להיפתח לקולות העדינים יותר, לראות את ה' מתוך התבוננות ולא רק מתוך זה שזה "שם" בגלוי ובצורה הכי ברורה. ה' אתנו. אולי עכשיו הוא מבקש שתסתכל יותר, תקשיב יותר, תחפש כדי למצוא... אולי בכל מקרה, לי לפחות - תמיד יש זמנים של קשר גלוי יותר ושל דברים יותר מדהימים, ולפעמים פשוט קצת צריך לעבוד על הקשר (נשלח אותך לסדנא לזוגיות) בינתיים זה מה שיש לי לומר בכל מקרה ה' אתנו תמיד, אתה יודע וגמנחנו כאן אחד בשיל השני זה לא תמיד מורגש ואנחנו לא תמיד עושים עם זה משהו אבל זו אחת הסיבות שאנחנו פה אהבה רבה

 

[orensany]

יכול להיות

שאת צודקת אולי באמת מרוב שזה היה אופי משני שלי שכחתי איך לקבל את זה אולי... אני כל כך מכיר את ההרגשה הזו של החיבוק (לצערי) שכן רק לפני כמה לילות הייתי כולי נפחד התחלתי עבודה חדשה ולילה לפני זה כל מה שרציתי היה לשוב לחיבוק העוטף של נוכחותו אבל זה לא הגיע למרות שבסוף הלילה כשהייתי בערפילי שינה הרגשתי אותו מנחם אותי ומרגיע אותי והוא עזר דרך אגב אני לא רוצה להפיל אותך על זוטות אבל כל מילה חשובה וכך גם מחשבה אם ביקשת שהוא יחבק אותך הוא לא יחבק אותך את צריכה להודות לו על החיבוק להאמין באמת ובתמים שהוא שם בכדי לחבקך ואת תרגישי את חומו אני מבין מדוע ההרגשה הזו הגיע אליי האי שיוך הזה שיש לי כלפיו לפתע ואני מוד לכך שזה כל כולו באחריותי שכן אני זה שהפסיק לברוא מחשבה יוצרת והפסיק לומר מילים נכונות התשובה תמונה ביכולת התרגול הבלתי נלאת מקווה שהבנת מה שאמרתי פה כי בעצם...עזרת לי תודה ואם אלוהים לא מחבק אותך בלילה קבלי ממני חיבוק חם ואוהב אורן

 

[ש ו נ י]

בהחלט הבנתי, ואתה לגמרי צודק../images/Emo51.gif

על התזכורת

חוזר אליך ממני העניין הוא שאם הוא יחבק אותי זה יכול להיות בצורת חיבוק של בן/בת אנוש, או לא, אני לא מחליטה בשבילו, אבל היה כיף לקבל חיבוק אחר פעם, לא יודעת למה אני מתכוונת בדיוק, אבל אם הייתי חשה את זה, הייתי יודעת כי זה קטע של חוויה נכון שתמיד אומרים שלתת זה לקבל? ככה אני חשה עם התשובה שלך, שאני עניתי לך וקיבלתי, ובמקום כלשהו, אתה בעצמך מהתשובה של עצמך, בהיותך מקור לי - ענית לעצמך = קיבלת נשיקות

 

[רשף כשף]

שוני איזה יופי!

לתת = לקבל בעצם ענית לעצמך על שאלה מלפני כמה זמן... שמת לב לזה?

 

[ש ו נ י]

כן, ואלק. נחון. לא שמתי לב. ../images/Emo51.gif

 

[dor132]

אלוהים

היי אורן... קודם כל, יופי שיש לך קשר עם אלוהים. אני אומר יש, ולא "היה", כי הקשר לעולם אינו מתנתק. סמכת עליו ולכן היית מלא ביטחון עצמי ועכשיו כשקצת נחלש הקשר, אתה נראה מבולבל ומפוחד. ככה לפחות זה נראה לי מכאן. תנסה לראות את זה אחרת. כולנו חלק משלם, אפילו לא חלק, כולנו יחד זה השלם. ייתכן שאלוהים אומר לך בצורה כזאת: "עד עכשיו סמכת עלי ולא זזת בלעדיי, אבל בעצם, נתתי לך את כל הכלים והיכולת לסמוך על עצמך כי אתה חלק ממני". מקוה שאתה מבין. אתה עצמך חלק מאלוהים. תסמוך על עצמך, הרי זה כאילו אתה סומך על אלוהים

 

[אין לי שם בסדר?]

אתה בטוח שקראת את הספר?

כי אתה בהחלט לא נשמע כאילו קראת אותו.. הרי שאם היית קורא אותו, וזוכר, אז היית יודע שבלתי אפשרי לחיות בעולם הזה בלי שאלוהים תמיד איתך בכל שניה, שהרי אלוהים זה לא משהו נפרד ממך, אלא זה אתה, וזה מה שאתה מסתכל עליו ברגע זה ממש, ורק תפתח את העיניים ובלתי אפשרי שלא תראה אותו. זה שאתה "מרגיש" שהוא לא איתך לא עושה את זה ככה.. אתה מרגיש ככה, כי ככה אתה חושב, וככה אתה אומר לעצמך.. מה דעתך לראות שהנה הוא! ? ואז אולי גם תרגיש ככה. אל תתן לרגשות שלך לנהל אותך.. הרגשות הן אחד הדברים הפחות אוטנתים שקיימים בעולם, סך הכל תגובות למחשבות. קרא שוב את הספר זה יעשה לך טוב. נ.ב אם אתה באמת רוהצ עיצות מועילות. מה דעתך לדבר על מה שבאמת מטריד אותך במקום על המסביב הזה? להית'

 

[orensany]

אני קראתי את הספר

ידידי ואני מסכים עם הרעיון של הכתיבה שלך ובכל זאת העניין הוא שעד היום גם נהילתי את עצמי ככה ולםפתע משהו בי השתנה וניהול עובד אחרת אני חושב שהזמן שחק את ראייתי ואני פשוט צריך לקחת זמן עם עצמי ואיתו ולדבר קצת לראות מה העניינים אני יודע שמבחינתו דבר לא השתנה באשר אלייך למה לתקוף ישר באדואיזם גברי "קראת את הספר בכלל..." אגרסיביות היא לא מה שיעזור לי להבין

 

[אין לי שם בסדר?]

עניין של פרשנות

זה אינטרנט אתה יודע.. אני מבטיח לך שאם הייתי שומע אותי אומר את זה, הייתי אוהב את זה

לא תקפתי.. אלא צורת ביטוי .. לא משנה.. אני נתקל בזה כל הזמן.. בפרשנויות מוטעות בגלל הכתיבה.

 

[orensany]

אם ככה

אז אני מצטער

 

[אין לי שם בסדר?]

אין בעיה.. על הכיפאק על הפתיחות.

 

[גריני]

שיחותיך עם אלוהים

גם אני חושבת שאשריך שכך זכית! העובדה שלאחרונה השיחות נדירות יותר, ייתכן שיש לה עוד כמה הסברים: 1. ייתכן שכ"כ "התרגלת" לזה עד שזה פחות מורגש היום, ממה שהיה בעבר. זה כמו להיכנס לאמבטיה עם מים מאוד חמים (או קרים) - בתחילה הטמפרטורה מאוד מורגשת ואח"כ מתרגלים לזה... 2. ייתכן שנהיית תלוי בשיחות האלה עם אלוהים, שהסתמכת עליהן יותר מידי! בסה"כ הרי אנחנו אלה שחיים כאן - והגענו לכאן, לדעתי - בין היתר בגלל זכות הבחירה שיש בעולמנו. אם מישהו פונה כל הזמן בבקשות לעזרה ומתרגל לכך שבכל עניין אלוהים מסייע ומכוון - הרי שיש בזה משום וויתור על זכות הבחירה. ייתכן שאלוהים "החליט" שהגיע הזמן שתהיה יותר עצמאי ושתקבל החלטות על סמך שיקוליך שלך בלבד! מה דעתך?

 

[The Warrior]

עברתי דבר דומה...../images/Emo39.gif

אמנם לא גיל 16 אלא 12, ובחמישית אני זוכר את הרגע טוב מאד בו התחלתי גם לראות אורות (...אלו הם נקודות אור לבנות או הבזקים, וישנן גם נקודות או שטחים שחורים). אחר כך היתה תקופה ארוכה של ריחוק. תקופה בה הייתי חייב לחפש את דרכי. לשנות את ההרגלים. לראות מה היעד, מה המקום שלי בתוך אלהים. זו היתה תקופה של ריחוק ממש. לא הייתי מסוגל להתפלל וגם לא דיברתי עם אלהים. לא דברתי וכמו כן פחות הקשבתי. הגיע אבל זמן שזה חזר, וזה חזר פי כמה יותר חזק. כמוך אני מרגיש זרמים, או כשהוא מדבר אלי, או כשאני אומר דברים שנובעים ממנו, גם כשאני רושם מילים אלו. מעולם לא חשבתי שזה דבר מיוחד, ואכן כשהגעתי לפורום "שיחות עם אלהים" חשבתי שפה כותבים חבר'ה שמספרים על החויות בסגנון שאתה מדבר. כלומר שיחות עם אלהים נטו. הפורום אמנם משהו קצת שונה, אך זה בפירוש המקום. אם אתה מוכן להקשיב לעצתי, אז קבל תחילה את הענין שאכן אינך עוד אותו אדם. אין אפשרות שתשאר במקום. אלהים הרבה יותר רחב וגדול מכך שנוכל להגביל אותו במסגרות שיצרנו, גם אלו הקרובים אליו ביותר. לכן המצב של ריחוק הוא בריא. הוא מאפשר לנו לחדור מחדש אל עצמנו ולברר דברים יסודיים. הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית. החיים כאן הם שילוב של החומר והרוח יחדיו. אם הצד החומרי חלש, גם הרוח סובלת. גם ההפך נכון. לכן אי אפשר עד סוף הזמנים לטוס מבלי לעצור, מבלי לתהות. אלהים בורא עולמות ומחריבן. מה שהיה נכון אתמול, נכון למימגד של אתמול. היום כבר מסתכלים על הדברים אחרת. השמש זורחת מחדש, אך לא אותו דבר. כיון שהיתה לך את החויה, כיון שאיש מבחוץ לא יוכל ללמד אותך אצת מה שאתה יודע מבפנים, הרי שאתה גם יודע שהחיבוק של אתמול היה טוב אז. היום זמן קצר אלהים כביכול מתבונן בך מרחוק. נותן לך לאסוף את אשר תמון בך, את אשר הינך יודע מדורי דורות לדבר חדש. האדם שהייתי ואהבת אינו מספיק. זה לא אתה. זה אדם שהיה טוב לזמנו, אך אין זו השלמות שלך. אלהים יוצר בך עכשיו לידה חדשה. מה זה יהיה? נשמתך יודעת. איש מבחוץ איננו יודע. זה הסוד שלך עם אלהים. הרבה יופי

 

[orensany]

הבעיה היא

שמאז שאני לא מרגיש אותו אני מרגיש חסר כמו מעין זומבי מה עושים במצב כזה?

 

[ניני5]

orensany, תכתוב מכתב לאלוהים

ותספר לו איך אתה מרגיש כשהוא לא נמצא אתך. ספר לו שאתה זומבי, ספר לו שאת מרגיש ריק, ושאתה אפילו כועס עליו שהוא החליט לעזוב אותך. תכתוב הרבה מכתבים לאלוהים. תגיד לו בלי משוא פנים את כל מה שיש לך על הלב. אל תפחד, אלוהים לא מעניש. הוא מבין את חולשות בני האדם, כך שממש ממש אתה יכול להתפרע איתו. ספר לאלוהים על החלומות שלך. על תוכניות העתיד שלך. ספר לו איך אתה מרגיש עם בחורה, שתף אותו בחוויות יום יומיות. אלוהים הוא החבר הכי טוב שלך, מותר להגיד לו הכל והוא לא יכעס.

 

[גריני]

../images/Emo45.gif אהבתי את דבריך, לוחם

ורוצה להוסיף עליהם רק משפט אחד: מידי פעם יש לנו צורך להתרוקן - על מנת להתמלא מחדש.... (זהו רעיון שמופיע ב"הנזיר שמכר את הפרארי שלו" והוא כ"כ נכון!!!).

 

[ניני5]

אורן, יש תקופות שחשים פחות את

אלוהים. זה לא אומר שהוא לא לקיים. מתי זהה קורה, כשטרודים בחיי היום יום. כשקצב החיים מואץ. כשדברים מסתדרים. מדי פעם בשעות מצוקה הוא מופיע ועוזר לנו לפתור בעיות. יכולות לעבור תקופות ארוכות בלי שנצטרך לחוש אותו, ואז כשהחיים שוב נעשים רגועים, הוא מופיע. הפעם בצורה אחרת. בצורה יותר מפויסת, מקבלת, נותנת, זורמת. אלה שנים של פז, של יופי גדול. שנים של התעלות נפשית. מתי זה קורה? כשכבר עשינו הכל.