היי

[ינוקא1]

היי

עכשיו הייתי במוזיאון תל אביב.

פשוט יש לי עקרון שצריך כל הזמן להתחדש ולעשות דברים שה"אני הרגיל" שלנו לא עושה . . .

אז בקיצור היו שם כמה חדרים של אומנות מודרנית שבעיקר שעממו אותי , אך כאשר הגעתי לציורים ה"היפר ריאליסטיים" אלו מתקופת הרנסנס , נעתקה נשימתי.

http://www.tamuseum.com/master/he/collection-item/3346

מרוב שהציורים חיים , זה כאילו הבחור או הבחורה מהתמונה עומד לצאת מהציור ולהגיד לך

המבט בעיניים , השרטוט המדויק של הגידים והשרירים , זה פשוט מדהים.
בחלק מהציורים אפילו "ראיתי" בראיה אנרגטית שהצייר תפס לא רק את האדם המצוייר , אלא גם את כאב השיניים שלו וכדומה.

והבנתי כי ההבדל בין ציור כזה לבין "תמונה" , זה שכמויות אדירות של צ'י וכוונה נמצאות בציור כזה - בניגוד לתמונה.

השאלה שעכשיו אני שואל את עצמי היא "אז מה זה משנה ? מה משנה שכמויות אדירות של צ'י וכוונה נמצאות בציור כזה בניגוד לתמונה ?"

 

[צחי שוחט]

הי ינוקא....

שאלה מעניינת.
בכלל יש לך אבחנות מעניינות

.

בשתי מילים - הייתי אומר ש:
ציור הוא תהליך של הבעה גופנית וזרימה פנימית של הצייר. הוא עובד על כל פרט ופרט ובונה את האובייקט.
תמונה היא תפיסת הרגע, אומנם ע"י עיין מיומנת ותודעה של הצלם, אבל בכל זאת, בסופו של דבר היא תוצר של פעולה מכנית.

 

[ינוקא1]

מסכים במאה אחוז !

השאלה היא האם להבדל זה יש השלכות מעשיות , האם למשל ניתן לבצע הילינג באמצעות ציור באופן מסוים ?

 

[צחי שוחט]

אתה מתכוון, האם אדם שמצייר יכול לעבור ריפוי

מתוך פעולת הציור?

 

[ינוקא1]

קצת קשה לי להסביר

השאלה היא בגדול האם לעובדה שמרוכז בציור הרבה יותר צ'י מאשר בצילום , יש איזשהן השלכות ?

או ניקח את זה לדוגמה אחרת -
יש סוודר שנסרג בעבודת יד , לעומת סוודר שנסרג באמצעות מכונה.

האם יש בינהם הבדל אנרגטי ? והאם יש להבדל זה משמעויות ?

למרות שקודם קיבלתי סוג של תשובה -
ציור התמונה הוא סוג של "גונג פו" , שמפתח יכולת של הכנסת מודעות וכוונה לתוך דברים חזותיים.
כך שבעצם תהליך הציור יותר חשוב מהציור עצמו , כי הוא בונה בנפש יכולת מסוימת.

 

[צחי שוחט]

בכל אופן, יש את התחום של

תרפיה באומנויות. אני לא חושב שצילום הוא אחת מהן.
העניין שהאדם מביע באמצעות ודרך הגוף את הנפש שלו, בהחלט ברור.
דווקה כשאומנות אינטואיטיבית, היא מביעה יותר ואת האדם ואת הרגע בו הוא יוצר. כשהאומן ידע לכוון את הציור להביע עניין הדורש ריפוי אצלו, הוא יוכל ליצור שינוי מודע בתודעתו, או לפחות להבין מתוך הציור מה יש בה.
העניין העיקרי הוא - הבעת הנפש דרך הגןף. הציור הוא רק התוצר.

יום נפלא לכולם.

 

[בן טל-שחר]

בטח שאפשר

ואתה יודע את זה מצויין... אז מוזר שאתה שואל...

 

[ינוקא1]

כי אני רוצה לקבל רעיונות

 

[בן טל-שחר]

הסבר אפקטיבי במידה מענגת

 

[אור ואהבה תמיד]

אומנות חייה ונושמת ממש מדהים

אשמח לדעת מה אומר צי בקונג פו?

ציור בעניי זה דבר חיי,אתה מצייר דרך העניים שמביטות

וזה הכי אותנטי בעניי.

 

[צחי שוחט]

הי אור....

קצת על הצ'י :

צ'י בקונג פו - טאי צ'י- צ'י קונג - הוא אנרגיה הנעה בגוף באופן מכוון במטרה לייצר פעולה כלשהי.

ברפואה הסינית - הוא האנרגיה הנעה בגוף, מזינה אותו ואת האיברים.

לעומת זאת -
בכלליות צ'י הוא אותה אנרגיה ממנה היקום בנוי. יש הרואים בו את אותה אנרגיה ראשונית של היצירה - הנקודה הסינגיולארית שמתפשטת ומתפתחת.
יש האומרים שהצ'י הוא היקום עצמו, הוא היוצר האין סופי.

 

[אור ואהבה תמיד]

אהה זה אתה שמומחה בקונג פו

חשבתי שינוקא.

תודה על ההסבר עכשיו אני בהחלט
יודעת מהוא צי'

תודה אור

 

[צחי שוחט]

חן, חן

 

[ינוקא1]

הי אור

צחי מומחה הרבה יותר ממני בקונג פו , אבל בהבנה אינטואיטיבית שלי -

צ'י הוא אכן האנרגיה שנמצאת בהכל כפי שאמר צחי.

ואצלינו בהתחלה היא לא מסודרת , לכן ילד למשל איננו יודע ללכת כשהוא נולד.
כדי להפוך אותה ל"מסודרת" צריך שני דברים - מודעות וכוונה.

כנ"ל יש הבדל ברור ונראה לעין בין אדם שעושה תנועה פשוטה עם מודעות וכוונה , לבין אדם שעושה את אותה תנועה בדיוק אך ללא מודעות וכוונה.
על הראשון נגיד שהוא "עובד עם צי" והשני עובד "בלי צי".

תנועה פשוטה עם צי היא הרבה יותר אפקטיבית מתנועה מסובכת ללא צי !
אני משתמש בזה בריפוי. אני בטיפולי המגע עושה תנועות פשוטות מאוד , אך הכוונה והמודעות בתוכם היא חשובה מאוד , וככל שזה משתכלל במודעות וכוונה המוכנסת לתנועות , הטיפול אפקטיבי יותר.

אוקיי .. . עכשיו דרך התשובה אליך , הבנתי את התשובה למה ששאלתי קודם.
התרגול הזה של "ציור" עוזר לתת מודעות וכוונה לדברים חזותיים

 

[אור ואהבה תמיד]

בטח שהבנתי מקסים אתה והציור

 

[מלחייה מתוקה]

אם הבנתי את השאלה נכון,

אז לפי דעתי זה לא משנה.
לפעמים כשאני מציירת אני כל כך רוצה להיות מדוייקת בכוונה שלי, שאני משתמשת בגוונים שונים של צבע, באור וצל, בהבלטות, בהבעות פנים ועוד... עד שאני מגיעה בדיוק למה שרציתי . אבל בתמונה אתה לא יכול לשלוט יותר מדי בכוונה שלך, אלא אם אתה מוסיף מלל, והמילים אף פעם לא מספיקות. אבל, אם אתה נעזר בפוטושופ, שזו תוכנה, שאין לי בה נסיון, יכולות להיות תוצאות מוצלחות גם בתמונה.

 

[ינוקא1]

אהבתי את החתימה שלך

אני חושב שיש הבדל :
על תמונות כמו אלו שראיתי אתמול , עבד אדם שהיה שקוע בתוך עבודתו לפחות שנה.

אני מאמין שאפילו חלק מנפשו של הצייר נמצאת בתמונה , ואולי גם חלק מנפשם של המצויירים.

לזה אני מתכויין כשאני אומר שבתוך התמונה יש המון צ'י או המון כוונה. בהשוואה לצילום , זה כאילו שיש לתמונה מטען אנרגטי ולצילום יש הרבה הרבה פחות.

אם אגדיר את השאלה אחרת , השאלה היא האם יש לזה שימוש "מעשי" ? האם נניח דרך ציור אדם באופן מסוים ניתן לשנות את אישיותו ?

 

[מלחייה מתוקה]

תודה, קהלת תמיד מהווה השראה

לשאלתך,
"ואולי גם חלק מנפשם של המצויירים" - נפשם של המצויירים היא נפשם של המצייר. זה מה שהוא רצה להביע, זה מה שהוא הרגיש ברגע הציור. רק להבהיר.

כתבתי שזה לא משנה, כי הצ'י מסופק לאדם שמצלם תמונה יכול להגיע בהרבה דרכים אחרות, שאינן במגע מכחול או עיפרון, למשל בצילום בשטח טבעי, בעלי חיים, נוכחות בים בזמן הצילום, עצם החזקת המצלמה, תפיסת המומנטום הנכון ועוד..(שים לב שאני מדברת על האמן עצמו ולא על הצופה בעבודת האומנות ומתרגם אותה איך שבא לו).

כן, בהחלט יש שימוש מעשי, יש הרבה שימושים למעשה. מהעבודה האני יכולה לומר שזה תורם להתפתחות של ילדים למשל, ילד שמצייר שלא בהתאם לגילו איש עם 20 אצבעות (ומתנהג בהתאם לציור!!), אפשר לחנך אותו לצייר איש עם 5 אצבעות, והדבר משפיע על התנהגות הילד (בתהליך כמובן).

מהנסיון שלי, קצת קשה לי לומר כי אף פעם לא באמת חשבתי על זה, אבל כשאני מציירת אני מגלה על עצמי דברים, שידעתי לפני כן, אך בשעת הציור פתאום עולים דברים על פני השטח באופן ברור יותר, בין אם אני רוצה ובין אם לא. עוברות מחשבות על עצמך והסובבים אותך, ועל איך תביע את זה בציור. ויש מלא רגשות, מכעס, שנאה ועד אהבה, עד שמגיעים לרגיעה מוחלטת שזה אומר שהציור גמור בד"כ, לפחות אצלי.
אבל זה לא אומר שניגשתי לצייר כדי לפתור משהו או שיצאתי עם פתרון, רק שאני אוהבת לצייר לפעמים. רק אחרי כמה שבועות-חודשים, כשאני מביטה בציורים אני מבינה למה ציירתי כך ואני מתעבת את הציורים שאהבתי

ישנם לימודי תרפיה בציור וניתוח ציורים, אם הנושא מעניין אותך.

 

[צחי שוחט]

יפה

 

[ינוקא1]

זה נכון שצילום זו אומנות בפני עצמה . . .

אך העוצמה האנרגטית שמרוכזת בציור (נניח כמו אלו שראיתי אתמול) היא מדהימה יותר מכל צילום . . . אני מניח כי זה בגלל הזמן והאנרגיה הנפשית המושקעת ביצירה כזו.

אהבתי את הסוף של דברייך :

"אבל זה לא אומר שניגשתי לצייר כדי לפתור משהו או שיצאתי עם פתרון, רק שאני אוהבת לצייר לפעמים. רק אחרי כמה שבועות-חודשים, כשאני מביטה בציורים אני מבינה למה ציירתי כך ואני מתעבת את הציורים שאהבתי

"